אהבת חינם: ההעברות החופשיות המשתלמות בהיסטוריה של הכדורגל

חתימתו של קיליאן אמבפה בריאל מדריד היא אירוע מיוחד בכדורגל העולמי, לא רק בגלל סדר הגודל של ההעברה, אלא בגלל הסבלנות המשתלמת, תרתי משמע, של אלופת אירופה. קפטן נבחרת צרפת צפוי להצטרף לבלאנקוס בחינם מפריז סן ז'רמן, במה שללא סיום חוזהו במדי אלופת צרפת, היה הופך אותו כנראה להעברה היקרה בהיסטוריה עם סכומים שנזרקו למחוזות 300 מיליון היורו. ההעברה של הסופרסטאר החדש בבירת ספרד היא רק דוגמה נוספת לעוד העברות חופשיות שהתרחשו ושינו קבוצות, ליגות וקריירות.

רוברט לבנדובסקי (בורוסיה דורטמונד לבאיירן מינכן, 2014)

בפעם הראשונה ולא אחרונה ברשימה הזאת, שחקן של קבוצה אחת עבר לאחת היריבות המרות ביותר שלה. סביר להניח שהמעבר של לבנדובסקי לבאיירן מינכן לא רק שינה את מאזן הכוחות בגרמניה מאותו קיץ ב-2014, אלא גם את הקריירה של החלוץ הפולני ומהות ההעברה החופשית בכדורגל. במה שנחשבת עד היום להעברה החופשית אולי הגדולה והמשתלמת אי פעם, לבנדובסקי בילה 8 שנים באליאנץ ארנה, בהן זכה בהכל – אליפויות, גביעים ואפילו ליגת האלופות. רק כדור הזהב חמק ממנו. או נשדד, תלוי את מי שואלים.

פול פוגבה (מנצ'סטר יונייטד ליובנטוס, 2012)

ספק אם באוגוסט 2012 מישהו העלה בדעתו שסר אלכס פרגוסון וויתר על מה שהיה עשוי להשאיר את יונייטד בצמרת הכדורגל האנגלי, או לכל הפחות, השחקן שהיה יורש את פול סקולס וחבריו הוותיקים. פוגבה הצעיר הצטרף לגברת הזקנה והפך מהר מאוד לאחד מקשרי האמצע הטובים והמוכשרים בעולם. חוץ מליגת האלופות, הצרפתי הפך לקבלן של תארים, ועם שלישיית קישור שכללה את אנדראה פירלו, ארתורו וידאל וקלאודיו מרקיזיו, פוגבה הצליח לבלוט בתור הצעיר מעל כולם, וגם לגרום לשדים האדומים להפוך אותו (בזמנו) לשחקן היקר בעולם תמורת 105 מיליון יורו ארבע שנים לאחר מכירתו. מאז הוא בעיקר בלט בנבחרת, עמה זכה במונדיאל, הסתבך בפרשיות ועם מאמנים, וכרגע הוא מושעה מכדורגל, וסביר להניח שגם סיים את הקריירה.

ליאונל מסי (ברצלונה לפריז סן ז'רמן, 2021)

ככל הנראה, המעבר של הפרעוש לעיר האורות לא הייתה ההעברה הטובה ביותר ברשימה כאן, אך ללא ספק הנוצצת מכולם. בשנים האחרונות שלו בברצלונה, למסי היה חוסר שביעות רצון ממדיניות הרכש של ראשי המועדון, ודווח מספר פעמים שהוא רוצה לעזוב. איומי הסרק הפכו למציאות כשברצלונה נאלצה בסופו של דבר לשחרר אותו בקיץ של 2021, ואחרי הדמעות במסיבת העיתונאים, מסי חבר לקיליאן אמבפה וחברו ניימאר, אך לא חווה הצלחה גדולה מדי בפ.ס.ז'. התארים הגיעו, אך גביע ליגת האלופות כבר לא חזר לזרעותיו, ואחרי הזכייה במונדיאל עם נבחרת ארגנטינה, הוא כבר לא התרגש מהחוויה הצרפתית והמריא לאינטר מיאמי בארצות הברית.

מירוסלב קלוזה (באיירן מינכן ללאציו, 2011)

קלוזה של באיירן מינכן היה חלוץ רחבה שההגנות בגרמניה לא שמחו לפגוש, אך אחרי 4 שנים בקבוצה הבווארית ולקראת סיום הקריירה, הוא עזב בחינם את באיירן והצטרף במפתיע ללאציו, שם הפך לסמל של ממש וזכה גם לסרט הקפטן. רק בגביע האיטלקי הוא זכה במדי הנשרים, אבל זה הפך למועדון בו שיחק הכי הרבה בקריירה, כבש הכי הרבה (62 שערים) והמקום ממנו זומן פעם נוספת לנבחרת גרמניה, שם היה חלק מהזכייה במונדיאל 2014, עד הפרישה.

אסטבן קמביאסו (ריאל מדריד לאינטר, 2004)

בריאל מדריד שמו עין בשלב מוקדם של הקריירה על הקשר האחורי הארגנטינאי, שגם זכה להשאלות רבות מהאקדמיה של הבלאנקוס בחזרה לארץ מולדתו, עד שב-2002 סוף סוף זכה להזדמנות בקבוצה הבוגרת. קמביאסו לא התאקלם מספיק אצל אלופת אירופה דאז (והיום), אבל אז הגיע מעבר בחינם לאינטר, ובמשך עשור הפך את קמביאסו לאחד הקשרים האחוריים הטובים באיטליה ובאירופה בכלל. 5 אליפויות, 4 גביעים ובעיקר זכייה בלתי נשכחת תחת ז'וזה מוריניו בליגת האלופות ב-2010 ששמה אותו ברשימה של אגדות הנראזורי.

אנדראה פירלו (מילאן ליובנטוס, 2011)

הקשר האיטלקי האלגנטי שעבר מאינטר למילאן, שם היה אחד הכוכבים הגדולים של הרוסונרי בעשור הראשון של שנות ה-2000, עשה את המעבר המשולש לקבוצה האיטלקית השלישית הכי גדולה – יובנטוס. העברה חופשית שסייעה ליובה להתשלט על איטליה ולהזכיר שהקשר הוותיק הוא עדייןמהטובים ביותר בתפקידו. פירלו הוצב בשנים ביובנטוס בעמדה אחורית יותר, אך הזכיר שיש לו את רגל ימין המדויקת והקטלנית ביותר בארץ המגף. אליפויות, גביעים וגמר אלופות ב-2015 היו לקשר האגדי שגם זכה בפרס שחקן העונה באיטליה במשך שלוש עונות רצופות כששיחק ביובה.

קאפו (רומא למילאן, 2003)

לדעת רבים, הברזילאי נחשב עד היום למגן הימני הטוב אי פעם. מהרגע שהחל לככב בסאו פאולו ונבחרת ברזיל, עמה זכה פעמיים במונדיאל, קאפו פרח ברומא בקבוצה האגדתית ההיא שזכתה באליפות ב-2001, וכעבור שנתיים הצטרף למילאן בחינם, רגע אחרי שהקבוצה ממילאנו זכתה באליפות אירופה. תחת השרביט של קרלו אנצ'לוטי, הברזילאי אפילו השתפר והפך לסמל בסן סירו במשך חמש שנים, כשקיבל גם בין לבין את סרט הקפטן.

לואיס אנריקה (ריאל מדריד לברצלונה, 1996)

המעבר של לואיס פיגו מברצלונה לריאל מדריד היה המתוקשר והמזוהה ביותר בין שתי היריבות הענקיות, אבל עוד לפני כן זה היה לואיס אנריקה שהצטרף מהבלאנקוס ליריבה המרה. הקשר הספרדי שיועד לגדולות בסנטיאגו ברנבאו, בכלל פרח בקאמפ נואו, שם זכה ברוב תאריו ושיחק רוב הקריירה. הוא היה אחד האחראים לשליטה של בארסה בסוף שנות ה-90 בספרד עם שתי אליפויות ושני גביעים, ובהמשך גם אימן את ברצלונה לאחר הפרישה.

ג'יימס מילנר (מנצ'סטר סיטי לליברפול, 2015)

הכלבוינק של יורגן קלופ הצטרף בחינם מהקבוצה העשירה שהחלה להיבנות במנצ'סטר סיטי, ובמהרה הפך לאחד השחקנים הכי משמעותיים ואהובים באנפילד. משחקן כנף לקשר אמצע ועד בלם ומגן שמאלי במשך עונה שלמה – ג'יימס מילנר עשה הכול בליברפול, וכשמדברים על הכול אז גם זכה בכל תואר אפשרי והיה סגן הקפטן של ג'ורדן הנדרסון במשך מספר שנים. אולי האנגלי לא הנוצץ ביותר ברשימה, אבל כשמתייחסים להעברה חופשית משתלמת, קל להיזכר במילנר תחת קלופ בליברפול.

סול קמפבל (טוטנהאם לארסנל, 2001)

אין הרבה כדורגלנים שנחשבו לסמל בקבוצה אחת, עברו ליריבה המרה והפכו שם לסמל גדול אף יותר. סול קמפבל הוא שחקן כזה. הבלם האנגלי שגדל אצל התרנגולים חצה את הכביש בצפון-מערב לונדון לתותחנים, שם הפך לאחד השחקנים החשובים של ארסן ונגר, בשנים היפות ביותר של ארסנל בפרמיירליג, כולל "עונת הבלתי מנוצחים" ב-2004. בעיני אוהדי ארסנל, קמפבל הוא הסמל והלעג הגדול ביותר עבור טוטנהאם לכך שאם תעזוב את טוטנהאם, תזכה בתארים, ומבחינתם, אין מתוק יותר מאשר לעשות זאת במדי התותחנים.