בכדורגל העולמי יש כמעט קונצנזוס שבעונת 2024/25 אין פייבוריטית לזכייה בליגת האלופות, לפחות בנקודת הזמן הנוכחית. בנוגע לסיכוי של רובן המוחלט של הקבוצות לזכות בתואר, יש יותר סיבות "למה כן" מאשר "למה לא":
ריאל מדריד, האלופה הנצחית, אמנם מצויה בכושר נפלא אך היא לא התחברה לקבוצה מושלמת כפי שרבים ציפו. ערב המחזור השביעי היא במקום ה-20 הרחוק והאסטרונומי בטבלה.
מנצ'סטר סיטי, הקבוצה הטובה בעולם בחמש השנים הקודמות במצטבר, חווה קריסה היסטורית ומסובכת גם מחוץ למגרש, וגם בשנותיה היפות המפעל לא האיר לה פנים.
באיירן מינכן לא מספיק עוצמתית, ארסנל מקרטעת ופצועה, ברצלונה בוסרית ולא חסרת בעיות רפואיות בעצמה, פ.ס.ז' ערב המחזור השביעי בכלל במקום ה-25 שלא מוביל אפילו לפלייאוף, אינטר של אינזאגי פגיעה יותר השנה ולאוטרו מרטינס בעונה פחות טובה, אתלטיקו מדריד היא כמובן אחת משתי המפסידות ההיסטוריות של גמרי המפעל, ואת ליברפול קשה לראות רצה בכל החזיתות.
במצב כזה של מעין שוויון כוחות ותקופת מעבר בכדורגל העולמי, כל הכוחות ביבשת נושאים עיניים לשחקנים שעשויים להיות החתיכה החסרה בפאזל, להשלים את מה שחסר ולשדרג אותן.
הנה רשימה של חמישה שחקנים מחמש הליגות הבכירות שצפויים לעשות את קפיצת המדרגה בשנת 2025, ואולי נראה אותם מככבים במונדיאל בשנה הבאה ומניפים בעתיד הלא רחוק את הגביע בעל האוזניים הגדולות.
אנגליה — דין הויסן
עד ינואר 2024, כמעט אף אחד לא ידע מי זה דין הויסן. הבלם ההולנדי גדול המימדים (1.95 מ', ובגיל הזה עוד גובהים…) שהיגר עם משפחתו לספרד בגיל חמש, עבר חמש שנים לאחר מכן ממלאגה ליובנטוס בה גדל.
כשהיה בן 18, הויסן הושאל מקבוצת המילואים של יובנטוס לקבוצה הבוגרת של רומא, במהלך שנראה כמו עוד השאלת סרייה א' תמוהה לכל הפחות.
ואז, לא רק שהויסן עשה לעצמו שם, אלא שהוא הרוויח אותו הודות ליכולות התקפיות: בחודש הראשון שלו ברומא, הויסן כבש נגד קליארי את שער הבכורה שלו ואז הוסיף שער ענק נגד פרוזינונה, לו הוא הוסיף חגיגה פרובוקטיבית שגרמה לדה רוסי להחליף אותו במחצית. ילד זה ילד.
הויסן הפך לשחקן הרכב ברומא בעונה המאכזבת ב-23/24, והיכולות שלו הובילו אותו לבורנמות' שרכשה אותו מיובה תמורת כ-15 מיליון פאונד. המעבר התברר כגאוני עבור שני הצדדים כשהויסן מככב בהפתעת העונה באירופה, שנכון לכתיבת שורות אלה ממוקמת שביעית, שלוש נקודות בלבד מהמקום שמוליך לליגת האלופות בעונה הבאה.
על אף גילו הצעיר, הויסן (שכרגע משחק בנבחרת הצעירה של ספרד אך יוכל לשחק בהולנד אם ירצה בכך בעתיד) תפס מקום של קבע בהרכב בחודשיים האחרונים והוא התבלט בהם במיוחד: עם הויסן בהרכב, בורנמות' שמרה ארבע פעמים על רשת נקייה מתוך אחד-עשר משחקים שפתח (להויסן יש 60% הצלחה במאבקי אוויר ו-59% במאבקי הקרקע). היא ניצחה את טוטנהאם, מנצ'סטר יונייטד וניוקאסל בחוץ ורשמה עשרה משחקי פרמיירליג רצופים ללא הפסד.
בהיעדר הגנה בולטת לטובה העונה באירופה (אנחנו בינואר ורק אתלטיקו מדריד, נאפולי וסוסיאדד ספגו פחות מ-15 שערי ליגה העונה ב-5 הליגות הבכירות), אין בכלל ספק שהויסן יהיה מטרה נוצצת עבור קבוצות הצמרת ביבשת.
איטליה — טיג'אני ריינדרס
הולנדי נוסף ברשימה, אבל כזה שכבר משחק בנבחרת. ריינדרס המוכשר כבר לא ילד (26), והעונה הוא סוף סוף הגיע לפרקו עם שמונה שערים ושלושה בישולים בחצי עונה במילאן שעזרו לו לתפוס מקום של קבע בנבחרת הולנד.
ריינדרס, שעלה לגדולה באלקמאר, ניחן באינטליגנציית משחק יוצאת דופן וכושר מנהיגות. העונה, לאחר ששיפר את התנועה כשהכדור לא אצלו ברגל ואת הסיומת, הוא הופך אט-אט לאחד הקשרים המסוכנים מקו שני – אבל הפעם זה ברמות הגבוהות באמת, וגם במשחקים הגדולים: שלושה משעריו של ריינדרס העונה היו נגד ריאל מדריד בברנבאו, נגד נבחרת גרמניה בליגת האומות, ונגד רומא, כשהוא גם בישל את שער הניצחון בדרבי נגד אינטר בתחילת העונה.
הקשר ההולנדי הצהיר לאחרונה על רצונו להישאר במילאן ולזכות עמה בתארים. מילאן אמנם עושה דברים יפים בשנים האחרונות (אליפות ב-2022, חצי גמר ליגת האלופות ב-2023) אך המועדון עובר עונה קשה ומאכזבת + חוסר יציבות שבא לידי ביטוי בחילופי מאמנים ובהפיכתו של זלאטן לאיש הכל יכול במועדון. אם דברים לא ישתפרו באורח פלא בצד האדום של מילאנו, אין ספק שריינדרס יהיה מטרת-על עבור קבוצות העילית של אירופה בקיץ 2025.
בקיץ העוקב, כשיהיה לקראת גיל 28, סביר להניח שנראה אותו מככב במונדיאל בצפון אמריקה.
גרמניה – ג'יימי ביינו-גיטנס
השם המקורי ברשימה צריך היה להיות עומאר מרמוש, הידוע בתור 'השחקן הכי טוב בעולם שאולי אתם לא מכירים', אבל הוא כבר סיכם במנצ'סטר סיטי ולכן נתמקד בשחקן אחר.
כנראה שאת ג'יימי בינו גיטנס אין צורך להציג, אך יש צורך לשים עליו זרקור מיוחד מסיבה אחת בולטת: בניגוד לרוב כישרונות דורטמונד בעשור וחצי האחרונים, עת שב המועדון לצמרת הכדורגל הגרמני והאירופי, ביינו-גיטנס מצליח לבלוט בקבוצה לא טובה, בלשון המעטה.
עד כמה לא טובה? בורוסיה דורטמונד ממוקמת כעת במקום ה-10 בבונדסליגה. הפעם האחרונה שדורטמונד סיימה את העונה במקום כה נמוך הייתה לפני 17 שנה, ב-07/08, אז סיימה במקום ה-13.
גם בגביע הגרמני דורטמונד נחלה כישלון כשהודחה נגד וולפסבורג, ובליגת האלופות השוורצגלבן הפכו לראשונים שמפסידים במפעל לבולוניה וסיבכו עצמם במאבקי העלייה, כשרק בעונה הקודמת דורטמונד הייתה הפיינליסטית. בשישה משחקים העונה דורטמונד ספגה לפחות שלושה שערים, לרבות שתי חמישיות בליגה מאוגסבורג ומשטוטגרט, ומשחק ההגנה שלה העונה הוא לא פחות מביזיוני.
כשכל הבלאגן הזה חוגג ונורי שאהין הולך הביתה, בינו גיטנס מצליח להציג עונה נהדרת ברמה האישית. עוד בעונה הקודמת גיטנס אט-אט תפס את מקומו בדורטמונד (אפילו שיחק שלוש דקות בגמר ליגת האלופות) והראה ניצוצות מכישרונו – אבל אם בכל העונה שעברה היו לו רק שני שערים, העונה יש לו כבר כמעט פי שישה כשאנחנו במחצית הדרך.
הדריבלר המחונן בן ה-20 כבש 11 שערים העונה בדורטמונד המסובכת ובישל חמישה נוספים. הוא השחקן שרשם הכי הרבה דריבלים מוצלחים (3.1) למשחק בבונדסליגה (52% הצלחה), כשאחרי כל 1.6 מהדריבלים שלו מגיעה מסירה למצב הבקעה או בעיטה.
שמו של גיטנס אינו סוד כמוס. רק בשבוע האחרון הוא כבר הוזכר כמועמד לבאיירן מינכן וצ'לסי, שרואות בו שחקן שיכול לדחוף אותן להישגים כבר העונה.
אין ספק שאם ימשיך כך, כבר בקרוב שחקן הכנף, ששיחק שנתיים באקדמיה של מנצ'סטר סיטי ולא קיבל הזדמנות, יזכה לשחק בקבוצה טובה ומאוזנת יותר שתביא את כישרונו לידי ביטוי. גם הופעת הבכורה בנבחרת תחת תומאס טוכל, אקס דורטמונד, נראית כמו עניין של זמן קצר.
ספרד – ג'ון ארמבורו
אם אינכם מכירים את ג'ון ארמבורו, להלן נתון שיכניס לכם אותו לראש בשנייה: המגן הימני בן ה-22 סיכל הכי הרבה ניסיונות דריבלים העונה ב-5 הליגות הבכירות באירופה, והוא עקף בפרמטר הזה את נוסייר מזראווי וז'ול קונדה, שמוליכים בקטגוריה וידועים כמגנים נוקשים שקשה לבטל במאבקים של אחד על אחד ולייצר נגדם מצב. ארמבורו מסתמן ככזה, והוא בינתיים נמצא בחצי עונה הגנתית מצוינת במדי ריאל סוסיאדד.
ארמבורו, שנולד בוונצואלה (ממוצא באסקי דרך סבו וסבתו, סיפור שמזכיר את פרננדו אמורבייטה ששיחק בנבחרת ונצואלה ובילבאו) הוא יליד יולי 2002, אבל משחק כמו יליד יולי 1972 — הוא מגן הגנתי, כמו פעם. אין הרבה כאלה בכדורגל המודרני, ולא סתם הוא חלק מאחת משלוש ההגנות המצטיינות בחמש הליגות הבכירות באירופה.
הזובייטה, כינויה של האקדמיה של ריאל סוסיאדד, הצמיחה בשנים האחרונות את השמות הבאים: אלופי אירופה מיקל אוירסאבל (שכבש את שער הניצחון בגמר היורו) ומרטין סובימנדי, אלוף העולם וכוכב אתלטיקו כיום אנטואן גריזמן, איניגו מרטינס, אנדר ברנצ'אה, אריץ אלוסטונדו, איגור סובלדיה, יורי בארצ'יצ'ה ואלבארו אודריוסולה.
זוהי רק רשימה חלקית, ואם היא לא מספיקה לבדה – גם מאמן הקבוצה בשש השנים האחרונות, אימנול אלגואסיל, הוא שחקן עבר שגדל במועדון ואימן בכל קבוצות האקדמיה.
בקצב הזה, ג'ון ארמבורו צפוי להגיע רחוק בקרוב, לא פחות מהשמות שהוזכרו לעיל.
צרפת — לוקה שבלייה
הליגה הצרפתית בחרה לעצמה בשנים האחרונות את הכינוי הרשמי 'ליגת הכישרונות'. מצד אחד, הכינוי מעצבן את רוב אוהדי קבוצות הליגה וחובבי הכדורגל הצרפתי כי הוא נשמע כמו הרמת ידיים בפני אי-התחרותיות של הליגה, אך מנגד – הליגה באמת לא מאכזבת בייצור בלתי פוסק של כדורגלנים מוכשרים, ואת הרשימה הנוכחית יסגור שוער מוכשר, לא מראה שכיח גם בליגה המתהדרת בפס ייצור של כישרונות כדורגל.
אחת הקבוצות היחידות שהצליחו להיות שובר הגלים של התקופה הקטארית היא ליל, שזכתה באליפות בשנת 2021. מי שישב אז על הספסל כשוער שלישי בן 18 היה שחקן הבית של המועדון – לוקה שבלייה. בשנים שלאחר מכן שבלייה ירש את שוער העל מייק מניאן, כשהעונה הוא כבר הבשיל להיות אחד השוערים המצטיינים ביבשת – שבלייה עצר העונה כ-77% מהבעיטות שנבעטו לעבר שערו ב-24/25 בליגה הצרפתית. רק בריס סמבה עם אחוז עצירות גבוה יותר, ושבלייה ממוקם בקטגוריה הזו במקום השמיני באירופה, כשמבין 20 הראשונים בה רק פיליפ סטנקוביץ' מוונציה צעיר ממנו.
מניאן, אגב, התקשר לייעץ לו ולעודד אותו לפני משחק הפריצה שלו – הדרבי דו נורד נגד לאנס בסתיו 2022, בו הוא הצטיין וקנה את אהבתו ואמונו של הקהל המקומי.
ליל נמצאת בעונה טובה מאוד בגבולות האפשר בכדורגל הצרפתי של העשור השלישי של שנות ה-2000: היא שלישית בטבלת הליגה כשיש לה את ההגנה השמינית הכי טובה מבין 96 קבוצות חמש הליגות הבכירות – כאמור, לא מובן מאליו בעונת הכדורגל הנוכחית.
בליגת האלופות ליל הבטיחה לכל הפחות השתתפות בפלייאוף המפעל והיא ניצחה העונה את ריאל מדריד בבית ואתלטיקו מדריד בחוץ, במה שהיו שניים מהניצחונות הגדולים בהיסטוריה של המועדון. שבלייה כיכב בשני המשחקים נגד האימפריות ממדריד כשהוא הדף שש פעמים בכל אחד משני המשחקים, ואפילו זכה לציון 9 הנדיר בל'אקיפ בעקבות הופעת הענק נגד אלופת אירופה.
גם בגביע הצרפתי ליל עדיין בחיים לאחר שהדיחה את מארסיי בדו-קרב פנדלים. קשה להמר לאן תלך עונת 24/25 של ליל, אבל יחסית קל להמר לאן תתרומם הקריירה של לוקה שבלייה שכבר זכה לזימון לנבחרת צרפת הבוגרת.
מה דעתך על הכתבה?