מסי או מראדונה? אקס נבחרת ארגנטינה מסביר את ההבדל המרכזי ביניהם

ארגנטינה התברכה בשניים מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה – דייגו מראדונה וליאו מסי. סרחיו גויקוצ'אה, אקס האלביסלסטה, שיתף את מחשבותיו על שני הכוכבים שהניפו את גביע העולם.

שוער העבר העניק ריאיון ל"אס" בו נשאל על ההשוואה בין שני הסופרסטארים הארגנטינאים. "בשבילי, זה מסי ומראדונה, לא מסי או מראדונה", הוא פתח, והבהיר שהוא לא רואה אחד כעליון על השני.

"זה ניתוח לא שווה", הודה. "במקרה של דייגו, יש לי ידע ממקור ראשון שאין לי עם מסי. אני מנתח את ליאו כעיתונאי", הוא הוסיף. זאת משום שגויקוצ'אה שיחק עם מראדונה – ואת מסי ראה רק מהיציע.

"מבחינת כדורגל טהור, שניהם מופלאים. לכל אחד מהם יש אינטליגנציה ומהירות מחשבה יוצאת דופן", הסביר, לפני שציין יתרון אחד שהיה למסי מבחינה סגנונית. "לליאו היה – ואני אומר היה, כי הזמן לא פוסח על אף אחד – צעד ראשון קצת יותר מהיר מאשר לדייגו".

גויקוצ'אה התייחס לכך שמסי, בשיאו, היה בעל יכולת לפרוץ במהירות קדימה במרחקים קצרים, מה שנתן לו יתרון בכדרור מול מגנים. מראדונה, לעומת זאת, חסר את אותה התפרצות בגלל המבנה הגופני שלו, אך פיצה על כך עם שליטה בכדור שכנראה לא הייתה כמוה מעולם.

הבדל מרכזי נוסף בין מסי למראדונה

בהמשך ההשוואה, גויקוצ'אה גם הדגיש הבדל מרכזי שלא קשור ישירות למשחק על המגרש, אך עדיין משפיע. "יש גם הבדלי אישיות", הוא ציין. "אחד היה יותר ראוותני (מראדונה), השני יותר צנוע (מסי)".

לסיכום מחשבותיו, סרחיו העביר מסר עוצמתי על ההשפעה שהייתה לשני הכוכבים: "היה לי את המזל לשחק עם אחד וליהנות ממנו. נהניתי מהשני כאוהד ועיתונאי. הייתי אומר את זה לארגנטינאים: זכרו את הרגע הזה – אנחנו לא יודעים כמה זמן יעבור עד שהעולם שוב יגיד שהשחקן הטוב ביותר הוא ארגנטינאי".

מי זה סרחיו גויקוצ'אה?

גויקוצ'אה הוא שוער ארגנטינאי לשעבר ששיחק באופן מקצועני מ-1979 עד 1999 במועדונים כמו ריבר פלייט, ראסינג קלוב וניואלס אולד בויז. הוא הצטרף לנבחרת ארגנטינה ב-1987, שנה לאחר ניצחונם במונדיאל במקסיקו, ונכנס למונדיאל 1990 באיטליה כשוער מחליף.

עם זאת, לאחר שהשוער הפותח נרי פומפידו נפצע קשה במשחק השני של ארגנטינה נגד ברית המועצות, גויקוצ'אה נכנס וניצל את ההזדמנות שלו. הוא הפך לגיבור לאומי במהלך אותו מונדיאל, ומילא תפקיד מכריע בניצחונות של ארגנטינה בפנדלים על יוגוסלביה ברבע הגמר ואיטליה בחצי הגמר.

למרות שארגנטינה הפסידה בגמר לגרמניה, גויקוצ'אה ביסס את מקומו כאייקון – מורשת שהתחזקה עוד יותר בזכות תפקידו בזכיות של ארגנטינה בקופה אמריקה 1991, גביע הקונפדרציות 1992 וקופה אמריקה 1993.