עד לא מזמן, כנראה שעבור רוב האנשים היה די קל להגדיר במבט שטחי את הקריירה של לוצ'אנו ספאלטי: נחמדה. מצד אחד, עד שנת 2023, ספאלטי לא זכה באליפות איטליה וגם לא נמנה בין המאמנים האיטלקים הגדולים ביותר בדור האחרון או בהיסטוריה בכלל.
מצד שני, ספאלטי זכה עם רומא בשלושה תארים, הוליך אותה ארבע פעמים למקום השני בסרייה א' ולרבע גמר ליגת האלופות, הוא סיים עם אודינזה במקום הרביעי בעונת 04/05 וגם הצליח מחוץ לאיטליה כשעבר שנה מוצלחת ב-2010 ברוסיה כשזכה עם זניט בשלושה תארים – ועוד בשנה בה צסק"א מוסקבה הגיעה לרבע גמר ליגת האלופות. כן, היו פעם ימים כאלה. הקריירה של ספאלטי הייתה די יציבה ומגוונת אך נטולת היילייט גדול.
ואז התחלף עשור. בעשור השלישי של שנות ה-2000 שהוא גם העשור השביעי לחייו של ספאלטי, הקריירה של המאמן האיטלקי הוותיק השתנתה לחלוטין. מאז שספאלטי חגג יום הולדת 60 במרץ 2019, נדמה שקרה בקריירה שלו תוך כשש שנים – יותר ממה שקרה בה עד אז: ראשית, הוא היה המאמן שהשיב את אינטר לליגת האלופות אחרי 6 שנים. אחרי ההצלחה היחסית בנראזורי, ספאלטי הגיע לנאפולי.
העונה הראשונה (21/22) הייתה מאוד ספאלטי – נחמדה. היא הסתיימה במקום ה-3 עם 79 נקודות, אך בסיומה נאפולי שינתה את כל הסגל כשאיבדה מעל 1,200 הופעות עם עזיבתם של אינסינייה, מרטנס, קוליבאלי, גולאם, מיליק ואוספינה. למרות גל העזיבות וכנגד כל הסיכויים, ספאלטי הוביל בגיל 63 נאפולי חדשה לחלוטין לאליפות היסטורית אחרי 30 שנה, שהייתה ההישג הגדול בקריירה שלו. ודווקא אחריו – הוא גם עזב את נאפולי.
באוגוסט 2023, חלפה הטלטלה התורנית, וספאלטי קיבל בגיל 64, לראשונה בקריירה, את המשרה בנבחרת הלאומית.בנבחרת איטליה ספאלטי נכשל. אלופה אירופה נחלה בהדרכתו הדחה מוקדמת מול שוויץ בשמינית גמר יורו 2024, והוא פוטר בקיץ 2025 לאחר שהובסה 3:0 מול נורבגיה במוקדמות מונדיאל 2026.
השבוע, אחרי כל העליות והמורדות הללו, לוצ'אנו ספאלטי מונה למאמן יובנטוס. בגיל 66 וחצי, לראשונה בקריירה, הוא מאמן את המועדון הכי גדול באיטליה. ספק אם מישהו ראה את זה קורה כשספאלטי היה בן 60, אז יובה החלה את עונת האליפות התשיעית והאחרונה שלה – אך ספק מישהו היה מאמין אז שיובנטוס יכולה להגיע למצב בו היא מצויה ערב מינוי של המאמן הוותיק: יובה נראית בדרך הבטוחה לעונה שישית ללא אליפות, היא סרה כבר שש שנים מבלי לעבור את שמינית גמר ליגת האלופות והוא המאמן השלישי של הקבוצה בשנת 2025 – אחרי טיאגו מוטה ואיגור טודור.
בתום עונת 22/23 בה לקח אליפות עם נאפולי, ספאלטי הנרגש קעקע את הסקודטו על הזרוע – בדומה לפיולי שעשה זאת שנה קודם לכן כשהוליך את מילאן לזכייה באליפות. רק שיש הבדל קטן בין השניים: ספאלטי העוזב אמר שהוא סיים – נאפולי הייתה המועדון האחרון שלו כמאמן קבוצות בסרייה א'. מי שירצה ימצא בכך אירוניה, ומי שירצה ימצא בכך מחמאה עצומה לגודלה של יובנטוס. גם כשהיא חמש שנים ללא אליפות וגם אם אתה בן 66 – אתה עדיין לא יכול לסרב לה.
השאלה המקצועית הבולטת ביותר מהמינוי היא מה טווח ההצלחה של ספאלטי. בקיץ 2024, טיאגו מוטה הגיע לפרויקט ארוך טווח שישיב את יובנטוס למקומה בצמרת הכדורגל האירופי. זה החל מבטיח וקרס מהר בצורה קטסטרופלית. המטרה של טודור שירש אותו הייתה פשוטה: רק תשים את יובה בליגת האלופות. כך הוא עשה, חוזהו חודש אוטומטית, קונטה לבסוף נשאר בנאפולי ואז הקרואטי לא סיים את חודש אוקטובר 2025 כמאמן יובנטוס.
לא בטוח שספאלטי הוא סוג המאמן שמתאים לפרויקט שמטרתו להשיב את יובנטוס לגדולתה. הוא גם חתום רק עד סוף העונה, וגם ספק אם בכלל קיים פרויקט כזה כשליובה אין כרגע מנהל מקצועי. בניגוד לעידן הקצרצר של טודור – יובנטוס כמועדון לא יכולה לשווק לאוהדיה, וגם לא לעצמה, שהגעה לליגת האלופות בעונה הבאה היא מטרה בשבילה קמים בבוקר. בריאיון שלאחר החתימה, ספאלטי מצידו אמר שהוא מקווה להיות במירוץ האליפות.
אז נכון, הפער הוא שש נקודות ונותרו 29 מחזורים לשחק – אבל הסגל של נאפולי טוב יותר, אינטר עדיין נראית איכותית יותר, ומילאן לא משחקת השנה באירופה ויהיה לה קל יותר להתחרות על האליפות בהשוואה ליובנטוס שנמצאת גם בליגת האלופות. גם רומא, בה ספאלטי אימן בשתי קדנציות היא הקבוצה שהשיגה הכי הרבה נקודות בשנת 2025 בסרייה א'. היא במגמה הפוכה לגמרי מיובנטוס, והפתיחה של גספריני שמה אותה לכל הפחות בעמדה טובה מזו של יובה בהתמודדות על הסקודטו.
לוצ'אנו ספאלטי מגיע ליובנטוס כשהוא חולם שההישג לא יהיה עצם ההגעה – אלא מה שיעשה בשורותיה. מעל לשלושים שנות הקריירה הענפה של ספאלטי מראות כי לא פשוט להמר דווקא עליו, אך שבאותה נשימה – לא פשוט בכלל להמר נגדו.
מה דעתך על הכתבה?