ליאונל מסי, קפטן נבחרת ארגנטינה ואינטר מיאמי, נזכר בילדותו ובטיפול הקשה שעבר כדי להתמודד עם מחסור בהורמון הגדילה. הוא סיפר גם על כעסה של אמו, סיליה קוצ'יטיני, כלפי ניואלס אולד בויז, משום שהמועדון לא עזר בכיסוי העלויות: "הם גרמו לאמא שלי ללכת להביא את הכסף, ובסוף היא לא קיבלה אותו בכלל", סיפר מסי בראיון ל"לוזו TV".
מסי הצעיר התחיל את דרכו ב"Club Abanderado Grandoli", קרוב לביתו, ולאחר מכן הצטרף לקטגוריות הנוער של ניואלס. בגיל שבע חתם על הטופס הראשון שלו באיגוד הכדורגל של רוסאריו, אך הקשר השתנה כשהתגלתה מחלתו. הכוכב סיפר: "אני התחלתי את הטיפול כשהייתי בן 11 וכבר הייתי בניואלס. זה היה תהליך יקר, החברה של אבא שלי כיסתה חלק, אבל זה לא הספיק והמועדון אמר שהם יעזרו בתשלומים. בסוף זה לא קרה".
לאחר מכן המשפחה התפרקה, ומסי קיבל הזדמנות להיבחן בריבר פלייט. "עשיתי מבחן, ואמרו לי שאני צריך להישאר בפנסיון ושיקחו על עצמם את עלויות הטיפול. אבל גם אמרו לי שאני צריך ללכת בעצמי לקבל את הפטור ולהגיע עם המסמכים. כשהלכתי לבקש את זה – לא נתנו לי. שם כל התהליך נעצר, ואז הופיעה ברצלונה, מה שלא היה צפוי או בתכניות של אף אחד", סיפר מסי.
במהלך המבחנים בריבר פלייט, מסי שיחק רק כמה דקות מול שחקנים שמבוגרים ממנו, ובאותו הזמן גם כבש מספר שערים מול יריבים בגילו. הקבוצה רצתה להחתים אותו, אך ניואלס סגרה את הדלת בפניו. בסופו של דבר, ב‑17 בספטמבר 2000, עלה מסי עם אביו חורחה למבחן בלה מאסיה בברצלונה, והמועדון החליט מיד לשלב את הנער בן ה‑13. קרלס רקסך, אז מזכיר טכני של ברצלונה, סיכם את המצב במשפט מפורסם: "מסי נסע למבחנים של 15 יום ונשארו לו עוד 14".
מסי גם סיפר כיצד התמודד עם הטיפול בקטאלוניה: "זה לא היה קל, אבל תמיד הייתי אחראי מאוד. זו הייתה קופסה עם עט שצריכה להיות תמיד במקרר. אם הלכתי לישון אצל חבר, לקחתי אותה איתי והם כבר ידעו שאני צריך להכניס את זה למקרר והזכירו לי כדי שלא אשכח. בסופו של דבר זה הפך לדבר רגיל וזה לא השפיע עליי בכלל".
מה דעתך על הכתבה?