פאולו זמפולי, שליחו המיוחד של הנשיא טראמפ, הציע רשמית לנשיא פיפ"א ג'יאני אינפנטינו לשקול את נבחרת איטליה כמחליפה מועדפת לאיראן במונדיאל 2026 – אם זו תודר מהטורניר. ההצעה, שבנסיבות אחרות הייתה נדחית כפנטזיה, זוכה כעת לדיון ממשי במסדרונות הכוח, בעקבות המשמעות המסחרית וההיסטורית שתביא ארבע פעמים אלופת העולם לטורניר בצפון אמריקה.
למרות הספקולציות, איראן הבהירה כי אין לה כוונה לפרוש מהטורניר. דוברת הממשלה פאטמה מוחג'רני הצהירה לטלוויזיה הממלכתית: "משרד הנוער והספורט הודיע, בצו השר, על הכנה מלאה של נבחרתנו לקראת מונדיאל 2026 בארצות הברית".
גם מצד האמריקאים לא ניכרת כוונה להדיר את האיראנים. הנשיא טראמפ אמר בתגובה לשאלה: "אני לא חושב על זה יותר מדי", ומזכיר המדינה מרקו רוביו הוסיף: "לא הועברה לאיראן כל הודעה אמריקאית האוסרת עליהם להגיע. איני יודע מאין מגיעה השמועה הזו". רוביו הדגיש כי ארצות הברית אינה מתנגדת להשתתפות הספורטאים האיראנים, אך ציין: "איננו רוצים אנשים הקשורים לפסדראן".
בתוך איטליה עצמה עורר הרעיון ויכוח חריף. הקול הפרגמטי הבודד הגיע דווקא מאגדת הכדורגל דינו זוף, ששמר לאיטליה על גביע העולם ב-1982: "זה לא יהיה מאוד ספורטיבי, אבל מה שמועיל – מועיל", הוא אמר.
אולם מנהיגי הספורט האיטלקי דחו את הרעיון בתוקף. שר הספורט אנדראה אבודי היה חד-משמעי: "זה לא ראוי – מעפילים על המגרש", וציין כי המהלך יהיה גם בלתי אפשרי מבחינה טכנית. נשיא CONI (הוועדה האולימפית הלאומית של איטליה), לוצ'יאנו בונפיליו, הוסיף: "הייתי נפגע. צריך לזכות בכרטיס למונדיאל". הנחרץ מכולם היה שר הכלכלה ג'אנקרלו ג'ורג'טי, שאמר כי לו היה מוחזר – היה מתבייש.
כל הדעות הללו נתמכות על ידי סקר שפורסם ב"גאזה דלו ספורט", עליו ענו קצת פחות מ-20 אלף איש. למעלה מ-78 אחוזים מהם מסכימים כי "למונדיאל צריך להעפיל על המגרש", בעוד שהשאר (22.5%), מאמינים כי זו תהיה "הזדמנות נהדרת עבור המדינה".
הכדור נמצא כעת במגרשה של פיפ"א, שטרם הגיבה רשמית להצעה. פיפ"א הבהירה עמדה רשמית חוסמת, אך הדיון ממשיך להתנהל מאחורי הקלעים.
מה דעתך על הכתבה?