השחקן שנפרד מליברפול: "לא דיברתי על זה, שקלתי להפסיק לשחק העונה"

איברהימה קונאטה חשף בראיון נרחב בצרפת כי העונה האחרונה שלו בליברפול הייתה אחת התקופות הקשות בחייו. הבלם הצרפתי סיפר כי מותו הטראגי של חברו לקבוצה דיוגו ז'וטה, ולאחר מכן פטירת אביו, הובילו אותו להתמודדות עם דיכאון וקשיים נפשיים משמעותיים.

קונאטה, שהודיע לאחרונה כי יעזוב את ליברפול עם סיום חוזהו בקיץ הקרוב ועל פי הדיווחים עשוי להצטרף לריאל מדריד, התייחס תחילה למותו של ז'וטה, שנהרג בתאונת דרכים בספרד יחד עם אחיו אנדרה סילבה: "גם היום קשה להאמין לזה. הארונית שלו עדיין הייתה בחדר ההלבשה, וכל יום בדרך לאימון הרגשנו שהוא עדיין איתנו. כששמעתי על זה הייתי בלוס אנג'לס ולא הצלחתי להאמין. זה ריסק אותי. לא התעניינתי בשום דבר אחר. הוא היה האדם האחרון שמישהו היה מאחל לו דבר כזה".

הבלם תיאר כיצד שחקני ליברפול נאלצו לחזור לשגרה למרות האבל הכבד: "חוזרים לכדורגל כי אין ברירה. אנחנו עובדים במועדון שמשלם לנו ויש לנו אחריות. אני חושב שגם האוהדים נפגעו מזה, והדרך היחידה לעזור להם הייתה לנצח משחקים. חזרנו למגרש בשביל דיוגו, בשביל המשפחה שלו וגם בשביל עצמנו. אי אפשר להתגבר על דבר כזה, אבל לומדים לחיות עם זה".

במקביל להתמודדות עם האובדן של ז'וטה, קונאטה גילה כי אביו חלה בתחילת העונה ואושפז במשך שבועות ארוכים. בחודש ינואר הלך לעולמו: "מעולם לא דיברתי על זה, אבל בתחילת העונה אבי היה בבית חולים במשך כמה שבועות. לא ידעתי מה לעשות. לא ידעתי אם לחזור הביתה ולהפסיק לשחק, כי גם הקבוצה הייתה זקוקה לי. לא ידעתי עם מי לדבר ושמרתי הכול לעצמי".

לדבריו, הרופאים הודיעו למשפחה כי לאביו נותר זמן קצר לחיות, אך איש לא ציפה שהסוף יגיע במהירות: "כשהרגשתי שאני מתחיל להרים את הראש מעל המים, משהו נוסף קרה. לא הייתה תקופה שבה באמת הרגשתי שאני מחלים. למזלי קיבלתי תמיכה עצומה מהאוהדים, מחבריי לקבוצה ומהמשפחה שלי, אבל הייתי צריך גם ללמוד לקום מחדש בכוחות עצמי".

קונאטה הודה כי האירועים הללו הובילו אותו למצב של דיכאון, וקרא לשחקנים ולאנשים בכלל להיות פתוחים יותר בנוגע לבריאות הנפש: "יש תקופות קשות ויש דיכאון. דיכאון הוא משהו הרבה יותר עמוק, זו מחלה שאנשים חיים איתה מדי יום. אפשר לסבול מדיכאון גם בכדורגל, ואין שום סיבה להתבייש בזה".

הצרפתי התייחס גם לטענות שלפיהן כדורגלנים אינם יכולים לסבול מבעיות נפשיות בגלל השכר הגבוה שהם מרוויחים: "שמעתי אנשים אומרים ששחקנים לא יכולים להיות בדיכאון כי הם מרוויחים הרבה כסף. זה שטויות. דיכאון הוא דבר אישי ועמוק. הוא מתחיל בלב, עולה למוח ומשתלט על כל הגוף. לכן חשוב לדבר על הדברים האלה ולא לשמור אותם בפנים".