"אין קשר למספר השערים": הטיעון של לאמין ימאל לזכייה בכדור הזהב

בראיון לעיתון הצרפתי "ל'אקיפ", לאמין ימאל פירט את החוזקות שלדעתו הופכות אותו למועמד אמיתי לזכייה בכדור הזהב. כוכב ברצלונה סבור שהפרס לא חייב להגיע בהכרח לשחקן שמבקיע הכי הרבה שערים או זוכה בהכי הרבה גביעים, אלא צריך לתגמל גם שחקנים שעושים את ההבדל בזכות הכישרון שלהם, מבדרים את האוהדים ומציעים סגנון משחק שמשאיר חותם מיוחד.

"כדור הזהב, כפי שאמרתי, הוא הפרס שניתן לשחקן הטוב ביותר של השנה, לשחקן יוצא הדופן, כזה שנהנים לצפות בו משחק, עד כדי כך שאולי תצפה במשחק שלם רק בשבילו. אני חושב שזה מה ששחקן יוצא דופן אומר. זה לא קשור למספר השערים שהוא מבקיע או שום דבר כזה", הסביר ימאל.

כדי להבהיר את נקודתו, הכוכב הצעיר הזכיר שניים מהשמות הגדולים ביותר בתולדות הכדורגל: "כשאני חושב על כדור הזהב, אני נזכר במסי או ברונאלדיניו. הם היו שחקנים שונים, והם גרמו לך לחייך כשצפית בהם משחקים".

ימאל טען כי סגנון המשחק שלו הוא אחד הדברים המרכזיים שמבדילים אותו משחקנים אחרים: "אני חושב שכל האוהדים מכירים את החוזקות שלי. אני יוצא לדשא, אני נהנה, אני משחק טוב ומשחק בדרך שלי. ולמזלי, הצלחתי גם לזכות בהרבה תארים עם ברצלונה, ומעל הכול זכיתי בתואר החשוב ביותר, גביע העולם, עם הנבחרת הלאומית של המדינה שלי. אבל מעבר לכל זה, אני חושב שסגנון המשחק שלי הוא החוזקה הגדולה ביותר שלי, וזה מה שעושה אותי שונה".

כוכב ברצלונה הדגיש כי גם ההצלחה הקבוצתית היא חלק משמעותי מהמאבק על הפרס, והתוצאות של הקבוצה מחזקות את הטיעון של כל שחקן לזכייה בכדור הזהב: "אני חושב שכל זה הופך אותי למועמד טוב. בסופו של דבר, זה חשוב מאוד, כי בנוסף להיותך שחקן טוב, אני חושב שהשחקן הטוב ביותר הוא תמיד זה שגורם לקבוצה שלו לנצח. כשהקבוצה שלך מנצחת, כולם בולטים יותר, וכולם זורחים יותר".

עוד סיפר ימאל על ההבדל לעומת העבר: "גדלתי כשהייתי צופה בכדורגל בתקופה שבה היינו רואים את המשחק המלא, מהדקה הראשונה ועד הדקה ה-90. לא הייתי פותח את האפליקציה כדי לבדוק כמה שערים או בישולים לכל שחקן. זו הייתה התקופה שבה כולם נהנו מכדורגל. היית רואה קשר התקפי שאולי לא הבקיע 20 שערים, אבל היה תענוג לצפות בו – כמו מסוט אוזיל, למשל, שממש אהבתי".

"אני חושב שהדור הנוכחי מתחבר למשחק דרך בדיקה באפליקציה ואומר: 'לאמין הבקיע שני שערים או בישל שני בישולים; היה לו משחק ממש טוב'… ויש רגעים – זה קרה לי בהרבה משחקים – שבהם הרגשתי שנתתי שואו ואולי לא הבקיעו שער", הסביר הכוכב הצעיר, "אבל אני הולך לישון בהרגשה מאוד שמחה, כי אני יודע שכדורגל הוא לא רק הבן אדם שמבקיע את השער. זה המהלך כולו מהרגע שהכדור יוצא מהידיים של השוער".

"אני מגיע הביתה, ואולי אני עצבני, ואמא שלי תמיד שואלת אם אני עצבני כי לא הבקעתי שער, ואני אומר לה שאף פעם לא אבוא הביתה עצבני רק כי לא הבקעתי שער – הבקעת שער היא בסך הכל סטטיסטיקה. אני מתעצב אם אני לא נוגע בכדור, אם אני לא יכול ליהנות; זה מה שהכי מעצבן אותי", סיכם ימאל.