יש קלאסיקו שמכריע שלוש נקודות, ויש כזה שמסוגל לשנות עונה, לערער מאמן ולחשוף בעיות שהניצחונות האחרונים הצליחו להסתיר.
הקלאסיקו הקרוב שייך לסוג השני.
ריאל מדריד מגיעה אחרי הניצחון 4:3 על רומא ושני ניצחונות 4:1 על סביליה ועל לייפציג. ארדה גולר ממשיך לפרוץ, קיליאן אמבפה מספק מספרים, טיבו קורטואה מציג יכולת גבוהה ויאן דיומנדה מתחיל להשתלב. גם פדה ואלוורדה, שהוצב שוב כמגן ימני, מוכיח שהוא מסוגל לפתור בעיות באמצעות אלתורים.
אלא שניצחונות לא בהכרח פותרים בעיות. לפעמים הם רק דוחים את הרגע שבו צריך להתמודד איתן.
היום (ראשון), מול ברצלונה של האנזי פליק, ריאל תנסה לצמצם פער של שש נקודות ולהחזיר את עצמה למאבק האליפות. מעבר לתוצאה, המשחק יבחן את יכולתה להתמודד עם יריבה שמגיעה עם מאזן מושלם בליגה והתקפה שמייצרת 4.33 שערים למשחק. שתי אליפויות רצופות של הקטלאנים עלולות להפוך לתחילתו של רצף שיכאיב במיוחד לאוהדי ריאל, שציפו לעידן של שליטה עם הגעתו של אמבפה ופתיחת הפרק החדש בברנבאו.
לא עוד משחק
מוריניו יודע היטב מה קלאסיקו אחד יכול לעשות למאמן. בנובמבר 2010, בהופעתו הראשונה מול ברצלונה כמאמן ריאל, הוא ספג את ה"מאניטה", תבוסה 5:0 שהפכה לסמל היריבות בינו לבין פפ גווארדיולה. ערב אחד המחיש עד כמה הפער בין הציפיות למציאות יכול להיות אכזרי.
כעת, אחרי ההפסד לאתלטיקו מדריד ב-20 בספטמבר, ריאל שוב עומדת למבחן. הניצחונות האחרונים הרגיעו את המערכת, אבל מול ברצלונה יתברר אם מדובר בשינוי אמיתי או בהתאוששות זמנית.
מוריניו ייבחן על בחירת ההרכב, המערך והיכולת להגיב ללחץ של פליק. פלורנטינו פרס, מצדו, יצטרך להתמודד עם שאלות על בניית הסגל ועל הפער בין שאיפות המועדון לאמצעים שהעמיד לרשות המאמן.
הסגל שלא הושלם
הבעיה של ריאל אינה מחסור בכישרון, אלא חוסר איזון בין העמדות. יש לה מהירות, עוצמה ואיכות התקפית מהגבוהות באירופה, אך חסרים לה פתרונות שיאפשרו לכישרון הזה לבוא לידי ביטוי באופן עקבי.
במרכז המגרש חסר קשר שמנהל את הקצב, מקבל כדור תחת לחץ ומאפשר לקבוצה לצאת מצפיפות בלי להסתמך על פעולה אישית. התכונות שהביאו טוני קרוס ולוקה מודריץ' אינן ניתנות להחלפה בקלות. גם בהגנה העומק מוגבל: שלושה חודשים אחרי תחילת העונה עמדו לרשות המאמן שלושה בלמים בלבד. פציעות הן חלק מהמשחק, אבל מועדון שמתמודד בכמה מפעלים חייב להיערך להיעדרויות. זו כבר השנה השלישית ברציפות שבה מצבת הבלמים מעוררת שאלות.
המחסור מורגש גם על הדשא. כשהיריבה סוגרת את המרכז ומפעילה לחץ מתואם, ריאל מתקשה למצוא פתרונות. במקום להזיז את הכדור בסבלנות ולפרק את המבנה ההגנתי, היא נשענת על מהירות ועל הברקות אישיות.
גם ההצבה של פדה ואלוורדה כמגן ימני ממחישה את הבעיה. פדה מסוגל לסגור שטחים ולתרום להתקפה, אבל המעבר לעמדת המגן גורע מאיכויותיו בקישור, דווקא באזור שבו ריאל זקוקה ליותר שליטה ויציבות.
השאלה אינה אם פדה מסוגל לשחק כמגן. הוא מסוגל. השאלה היא מדוע מועדון במעמדה של ריאל נאלץ לאלתר במקום להחזיק פתרונות טבעיים בעמדות קריטיות.
הניצחון 4:3 על רומא המחיש את הסתירה: ריאל מסוגלת לייצר מספיק כדי להפוך כמעט כל משחק, אבל גם מאפשרת ליריבות לנצל את החולשות שלה. התקפה יוצאת דופן יכולה להציל קבוצה מערב רע, אך היא אינה תחליף למבנה קבוצתי יציב.
רודרי: ההחמצה שמסמלת את הבעיה
הסיפור של רודרי הוא יותר מהחמצה בשוק ההעברות. הוא ממחיש את ההבדל בין איסוף כוכבים לבין בניית קבוצה מאוזנת.
ריאל פעלה כדי לצרף את הקשר הספרדי, ומוריניו היה מעורב בניסיון להביאו. בסופו של דבר, רודרי בחר בברצלונה. מוריניו הסביר בהמשך שההיסוסים של השחקן עוררו גם אצלו ספקות, אך הודה כי מדובר בשחקן שהיה יכול להוסיף לסגל איכויות משמעותיות.
רודרי יודע לקבל כדור תחת לחץ, לבחור את המסירה הנכונה ולחבר בין ההגנה להתקפה. הוא מעניק לקבוצה סדר ומצמצם את התלות במעברים מהירים. הוא לא היה פותר את כל בעיות ריאל, אבל היה מספק לה חלק מהאיכויות שחסרות לה במרכז המגרש.
אם ביום ראשון הוא יכתיב את הקצב, ההחמצה הזאת תקבל משמעות נוספת: המחשה חיה לפער בין איסוף כוכבים לבין בניית קבוצה מאוזנת.
ההזדמנות של דיומנדה
היעדרותו של ויניסיוס בעקבות עונש ההרחקה שנקבע לו היא מכה לריאל, אך גם הזדמנות לבחון אפשרות התקפית אחרת.
יאן דיומנדה עשוי לקבל במה משמעותית. המהירות שלו, התנועה לעומק והנכונות לתקוף שטחים יכולים להעניק להתקפה ממד שונה. הוא כבר הראה סימנים מעודדים, אבל אין סיבה להפוך אותו לפתרון קסם או להעמיס עליו אחריות שאינה שלו.
בהיעדר ויניסיוס, מוריניו יצטרך למצוא דרך לנצל את הכלים הקיימים ולייצר התקפה מגוונת מול יריבה שתנסה לשלוט בקצב המשחק.
שש נקודות שיכולות להפוך לתשע
פער של שש נקודות עדיין ניתן לסגירה. הקלאסיקו מעניק לריאל הזדמנות להחזיר את עצמה למרכז המאבק ולערער את תחושת הביטחון של ברצלונה.
ניצחון יצמצם את הפער ויעניק למערכת מרחב נשימה. הפסד יגדיל אותו לתשע נקודות ויהפוך את המאבק על האליפות למורכב הרבה יותר.
ריאל תצטרך לשמור על מבנה מסודר, להתמודד עם הלחץ של פליק ולמנוע מברצלונה לנצל את השטחים מאחורי ההגנה. היא לא יכולה להרשות לעצמה משחק שבו ההתקפה מנסה להציל שוב ושוב את מה שהקישור וההגנה אינם מצליחים למנוע.
גם פרשת נגריירה מוסיפה למפגש מטען היסטורי וציבורי. היחסים המתוחים בין המועדונים והחשדנות סביב השיפוט מבטיחים שכל שריקה והחלטת VAR ייבחנו בזכוכית מגדלת. עם זאת, הרעש מסביב לא צריך להסיט את תשומת הלב מהמבחן המקצועי.
פדה כמגן ימני: פתרון מבריק או הודאה בכישלון?
הסיפור של פדה ואלוורדה בעמדת המגן הימני מסמל היטב את המצב של ריאל. פדה מביא לקישור אנרגיה, עוצמה, יכולת לחץ, כיסוי שטחים ויכולת להתקדם עם הכדור. הוא מסוגל לשחק כמעט בכל עמדה, והוורסטיליות שלו היא נכס אדיר. כשהוא מוצב כמגן ימני, הוא יכול לסגור שטחים, להעניק יתרון פיזי ולעזור ביציאה קדימה. אבל כל פתרון כזה גובה מחיר. והשאלה המתבקשת היא מדוע, למרות ההשקעה בעמדת המגן הימני, ריאל עדיין נזקקת לאלתורים כדי להגיע להרכב שהיא סומכת עליו במשחקים הגדולים.
המבחן האמיתי
הקלאסיקו בעונה הקודמת הפך לנקודת מפנה עבור צ'אבי אלונסו. לפעמים משחק אחד, ואפילו החלטה טקטית אחת, משנים את האופן שבו מועדון שלם מסתכל על המאמן שלו.
גם הפעם, ההשלכות עשויות לחרוג הרבה מעבר לשלוש הנקודות.
ניצחון יעניק למוריניו אוויר ושקט, אבל לא יעלים את השאלות סביב בניית הסגל. הפסד עלול להפוך את הביקורת המקצועית למשבר אמון לא רק במאמן, אלא גם במי שהרכיב את הקבוצה.
כי בברנבאו, כשהמטפחות הלבנות מתחילות להופיע ביציעים, הן לא תמיד מופנות רק אל מי שעומד על הקווים.
והפעם, גם פלורנטינו פרס עלול למצוא את עצמו במרכז הסערה.
מה דעתך על הכתבה?