כמעט שאין ארגנטינאים שמצליחים לתפקד ביממה האחרונה, מאז נודע על לכתו של דייגו מראדונה בגיל 60. כך גם יהודה ארם, פרשן הכדורגל הארגנטיני בספורט1, שבילה לא מעט שעות בחייו עם דייגו מראדונה.
בראיון בתכנית הספורט ב-103FM, סיפר אתמול (רביעי) יהודה ארם בכאב גדול: "אני עם דמעות בעיניים. הוכרזו שלושה ימי אבל בארגנטינה, אבל אנשים שאוהבים את המשחק הנהדר הזה יהיו באבל הרבה יותר זמן. כדורגל זה משחק שבלעדיו אי אפשר לחיות בארגנטינה ובכל תולדות המדינה דייגו אחראי לשמחה הגדולה ביותר שלה.
"לפני שנה מחקו את האיקס שעשו עליו, החזירו אותו להיות מאמן וראו מי זה האיש. הבעיה היא שאף פעם לא ידעו להפריד בין האיש החולה לבין הבן אדם שעושה את מה שאף אחד אחר לא יכול לעשות. חלק תמיד יגידו עליו 'המסומם הזה', כי הוא גדל במקום שאפילו בעזה יש יותר כבישים, אבל הוא היה מקפיץ בקבוקי קולה וחולם על נבחרת ארגנטינה. צריך לעזוב כדורגל בצד, אני חושב שמה שהרג את מראדונה בסופו של דבר זה לא המחלות, אלא הריב עם המשפחה הקרובה שלו".
החוויות שלו עם מראדונה: "מצב הקורונה בארגנטינה חמור מאוד, אבל אנחנו לא מדברים על עוד כדורגלן גדול שמת. כיום משחקים הרבה יותר משחקים מאשר בתקופה של דייגו וצריך לקחת בחשבון שמסי עזב את ארגנטינה בגיל צעיר ולא חי את הכדורגל הארגנטיני. הוא שחקן ברמה של מראדונה ופלה, אבל אי אפשר להשוות בין התקופות. אני לא יודע אם ניגשים למסי ברחוב, אבל אני זוכר שמראדונה היה בישראל ב-94' ושאלו אותי איך זה שכל כך הרבה משטרה הולכת איתו – אמרתי להם שאף אחד לא שומר עלינו, פשוט נדבקים לדייגו".
היחס אליו בארגנטינה: "הוא לא האליל של האינטלקטואלים בלשון המעטה, אבל הרוב קובע – ואם הרוב קובע אז הוא יישאר האלוהים של ארגנטינה. הבעיה שלו היא מאיפה הוא הגיע ומי ליווה אותו. אתן דוגמה קטנה: כשהוא אימן את נבחרת ארגנטינה ועפנו נגד ארגנטינה, הנשיא של ההתאחדות לכדורגל, אחד הפושעים הגדולים של פיפ"א, אמר לו שהוא ייתן לו את הנבחרת, אבל בלי העוזר שלו אלחנדרו מנקוסו. דייגו אמר לו שבלעדיו הוא הולך – ואחרי זה אותו עוזר גנב לו הון תועפות. אתם מבינים? זה דייגו, זה חבר.
מה דעתך על הכתבה?