השורדת, הקורסת והבלתי ניתנת לעצירה: דירוג העוצמה החודשי

כשפגרת החורף מאחורינו, חלון ההעברות בשלבי רתיחה, ומשחקי הנוקאאוט בליגת האלופות לפנינו, זו העת לראות מי מגיעה לאחת התקופות הכי חשובות של העונה בכושר הכי טוב. האם מנצ'סטר סיטי יכולה להמשיך במומנטום המדהים? האם צ'לסי תצליח להתאושש מסערת רומלו לוקאקו? כיצד ליברפול תיראה כשתקבל בחזרה את מוחמד סלאח וסאדיו מאנה מאליפות אפריקה? ומה יהיה עם קבוצת החלומות של פריז סן ז'רמן?

מקום עשירי: פורטו (כניסה חדשה)

אחרי שבדירוג הקודם ראו את ספורטינג ליסבון מייצגת את הליגה הפורטוגלית, הדרקונים השתלטו על המקום ברשימה, וחשוב מכך, גם על מירוץ האליפות. מאז סוף אוקטובר פורטו נמצאת ברצף של 14 ניצחונות רצופים במסגרות המקומיות השונות. ב-11 מאותם משחקים היא כבשה שלושה שערים ומעלה, כולל שתי שלישיות תוך שבוע לרשת של בנפיקה, שפיטרה בעקבות התבוסות את ז'ורז'ה ז'סוס הוותיק.

המלפפון החם לואיס דיאס עדיין בקבוצה, אך במשחקים האחרונים דווקא שחקנים צעירים ואלמוניים יותר עשו צעד קדימה. ב-1:4 על נועלת הטבלה בלננשש, אבנילסון בן ה-22 הבקיע שלושער, בעוד פאביו וייריה היה חתום על שלושה בישולים. עם זאת, מי שבעיקר גנב את ההצגה הוא פרנסיסקו קונססאו בן ה-19, בנו של המאמן סרג'יו קונססאו, שנכנס כמחליף ותוך שתי דקות כבש בדקה ה-89 את שער הניצחון ב-2:3 על אשטוריל. פורטו שנשרה מליגת האלופות תפגוש את לאציו בליגה האירופית, ואם לשפוט לפי הכושר הנוכחי והרצף המדהים במסגרת המקומית, אולי קונססאו ישחזר את ההישג של ז'וזה מוריניו ואנדרה וילאש בואש – הנפת גביע.

מקום תשיעי: בורוסיה דורטמונד (כניסה חדשה)

לראשונה העונה, קבוצת בונדסליגה שהיא לא באיירן מינכן מפלסת את דרכה לעשירייה. אם יש משהו אחד שיציב בדורטמונד בשנים האחרונות, זה שהיא מקפידה להיות לא יציבה. עם זאת, לזכותה יאמר שיחסית לשנים קודמות היא מצליחה להשאיר את מירוץ האליפות בחיים. קשה להאמין שהם יצליחו למנוע מהבוווארים זכייה עשירית ברציפות, אבל לפחות יש קולות של תחרות. כיאה לשוורצגלבן חסרי היציבות, בארבעה מתוך חמשת משחקי הליגה האחרונים הם ניצחו וכבשו שלושה שערים ומעלה, אך בין לבין הגיע גם הפסד מפתיע להרטה ברלין לפני פגרת החורף והדחה מביכה מהגביע בידי סט. פאולי מליגת המשנה.

ארלינג הולאנד ממשיך לכבוש בצרורות, אך העונה יש שינוי מרענן: מרקו רויס, לפחות בינתיים, בריא. הקפטן הצהוב החמיץ רק משחק ליגה אחד העונה, ולמרות שבינתיים הוא ממעט לכבוש ולבשל (שער אחד ואפס בישולים בחודשיים האחרונים), הקבוצה זקוקה ליצירתיות שלו אם היא רוצה להשאיר את מאבק האליפות פתוח עד מאי. עוד היבט בו תצטרך הקבוצה של מרקו רוזה להשתפר פה כדי להיאבק על התואר הוא ההגנה. בשלושת החודשים האחרונים, השוורצגלבן שמרו על שער נקי בליגה רק פעם אחת, וגם זה היה בבית נגד הקבוצה החלשה בליגה, גרויטר פירת.

מקום שמיני: אייאקס (=)

כשחושבים על הקבוצה מאמסטרדם, חושבים בעיקר על שחקניה המלהיבים כמו דושאן טאדיץ' או אנתוני, אבל אייאקס של העונה היא הרבה מעבר לזה. אריק טן האח שוב הצליח לבנות מכונה קשה להכנעה, עם חמש ספיגות בלבד ב-20 מחזורי ליגה לעומת 61 שערי זכות. אז נכון, לא צריך להתלהב במיוחד מ-0:5 על קבוצה מהמקום ה-17, אבל ניצחונות חוץ על פיינורד ועל פ.ס.וו איינדהובן (למרות שערוריית השיפוט) תוך חודש הם אירועים גדולים עבור האלופה.

עוד מאפיין שמייחד את אייאקס גרסת 2021/22 הוא העומק בסגל. על דויד נרס שאיבד את מקומו בהרכב הם ויתרו ומכרו לשחטאר דונייצק, ואת החלל שהותיר סבסטיאן האלר שנסע לאליפות אפריקה הם מילאו ללא קושי עם חזרתו בהשאלה של בריאן ברובי, חודשים בודדים אחרי שעבר לר.ב. לייפציג. החלוץ בן ה-19 עוד לא הספיק להגיע ל-110 דקות משחק מאז חזר לאייאקס, וכבר יש לו שלושה כיבושים, כולל שער במשחק העונה מול פ.ס.וו בו סייע לקבוצתו לעלות לפסגה. אז אחרי שהשתלטה על המקום הראשון, ורגע לפני שהיא מקבלת חזרה את האלר שהודח עם נבחרת חוף השנהב, הפנים נשואות לעבר אירופה, שם תפגוש בשמינית גמר ליגת האלופות את בנפיקה. במומנטום הנוכחי, מישהו מוכן להמר על פחות מאליפות ורבע גמר אירופי?

מקום שביעי: צ'לסי (5-)

הקריסה הגדולה של הדירוג. עד לפני חודשיים צ'לסי נראתה כמו קבוצה שמסוגלת ללכת עד הסוף בכל החזיתות. כעת, בליגה היא חוששת בעיקר לא להיקלע למאבק הטופ 4 מול הקבוצות שדולקות אחריה עם משחקים חסרים. איך זה קרה? הסיבה הראשונה היא איך לא – פציעות והיעדרויות. שני המגנים שפתחו אשתקד בגמר ליגת האלופות, ריס ג'יימס ובן צ'ילוול פצועים לתקופה ארוכה, והגיבויים שלהם לא תורמים באותה מידה התקפית והגנתית.

סיבה נוספת היא פרשת רומלו לוקאקו, שאמנם יצאה מכל פרופורציה אך בכל זאת חלחלה לתוך המועדון הכחול. הבלגי, שהיה צריך להבהיר את מחויבותו לצ'לסי למרות אותו ראיון באיטליה, הבקיע רק שער אחד בשישה משחקים בינואר, וגם הוא היה בגביע מול צ'סטרפילד. בינתיים הספיק גם תומאס טוכל לבקר אותו פומבית, כך שהשקט עדיין לא חזר למערכת. בשביל לטפס חזרה בדירוג, טוכל חייב שהחלוץ עליו שילמו למעלה מ-100 מיליון יורו יתחיל להחזיר את חלק מההשקעה.

במבט קדימה, צ'לסי תוכל לסיים את החודש הקרוב עם שני תארים, גביע הליגה וגביע העולם למועדונים, ואולי הצלחה בשתי הגזרות הללו תזניק אותה למומנטום טוב יותר לקראת השלבים המכריעים של העונה. הבעיה היחידה מבחינתה היא שכבר לא נותרו לה מפגשים מול הקבוצה שהיא הכי אוהבת העונה – טוטנהאם, עליה גברה שלוש פעמים בינואר.

מקום שישי: פריז סן ז'רמן (=)

כשהקטארים הרכיבו הקיץ את אחד הסגלים הנוצצים בתולדות הענף, גם הם לא שיערו עד כמה הדרך להצלחה תהיה דרך חתחתים. ניימאר לא משחק כבר חודשיים, ליאונל מסי שב לאחרונה אחרי שהחלים מקורונה, סרחיו ראמוס עדיין בשלבי התאקלמות ראשוניים וג'ורג'יניו ווינאלדום לכאורה מאס במיעוט הדקות וכבר מחפש את דרכו החוצה. כל זה לא מונע מפ.ס.ז' להוליך את טבלת הליגה בפער דו ספרתי, אך לא לשם כך הורכב הסגל הזה, אלא לכבוד מה שיקרה ב-15 בפברואר – המשחק הראשון בשמינית גמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד. אחרי שפארסת ההגרלה גזלה מאיתנו מפגש בין מסי לכריסטיאנו רונאלדו, הארגנטינאי יפגוש במקום את יריבתו הוותיקה, שתהווה אתגר גדול עבורו.

עוד לפני המשחק הקריטי, בפריז צריכים לשים לב לפערים הגדולים בין התוצאות בבית לתוצאות בחוץ, גם במסגרת המקומית. שלושת משחקי הליגה האחרונים בעיר האורות הסתיימו בניצחון ושער נקי, בעוד שלושת משחקי החוץ האחרונים הסתיימו ב-1:1. לפחות מאוריסיו פוצ'טינו יכול להמשיך ולהסתמך בינתיים על הסופרסטאר הכי זמין עבור הקבוצה, קיליאן אמבפה, שמעורב העונה ב-35 שערים ב-28 משחקים.

מקום חמישי: אינטר (2+)

אחרי שבעונה שעברה קטעה את רצף תשע האליפויות של יובנטוס, נדמה שהעונה השליטה בארץ המגף עוברת סופית לנראזורי. אחרי שאנטוניו קונטה, רומלו לוקאקו ואשרף חכימי עזבו הקיץ את עיר האופנה רבים חשבו כי המילאנזים יקחו צעד לאחור, אך הם התבדו. סימונה אינזאגי שמר על מערך שלושת הבלמים של קונטה והמשימות ההתקפיות לא נופלות רק על הכתפיים של לאוטרו מרטינס, אלא מתחלקות בין כלל חברי הסגל. למעשה, על שבעת השערים האחרונים של הקבוצה חתומים שבעה שחקנים שונים.

העומק הזה הוא מה ששומר על אינטר כקבוצה הבכירה באיטליה, בעוד יריבותיה לצמרת מתקשות כשהן ללא כמה משחקני ההרכב. עם זאת, יש לציין כי בעוד אינטר הייתה הרבה יותר דורסת עד פגרת החורף, מאז המציאות קצת השתנתה. את משחק הליגה מול ונציה הכריע אדין דז'קו בדקה ה-90, את אמפולי עברה אינטר בגביע עם שער שוויון בדקה ה-90 ומהפך בהארכה, ואת הסופרקופה מול יובנטוס הכריע אלכסיס סאנצ'ס, שסוף סוף מראה סימני חיים כשחקן משלים, עם גול בדקה ה-121. לאינזאגי יש את הכלים כדי להוביל את הטבלה עד סוף העונה, רק כמה חבל עבורו שיריבתו בשמינית גמר ליגת האלופות היא קבוצה שנמצאת מעליו ברשימה.

מקום רביעי: ריאל מדריד (+1)

אלה היו שבועות של עליות ומורדות עבור הבלאנקוס, אך השורה התחתונה לא השתנתה – ריאל מדריד היא הקבוצה הטובה בספרד, ובפער לא קטן. הקבוצה של קרלו אנצ'לוטי הפגינה עליונות מול אתלטיקו מדריד בדרבי, ניצחה שלוש פעמים תוך חודש וחצי את בילבאו, כבשה רביעייה נגד ולנסיה והוסיפה ניצחון נוסף בקלאסיקו, על אף שנגרר להארכה. באופן מפתיע, הקשיים הגיעו דווקא מול קבוצות התחתית: 0:0 ביתי מול קאדיס, הפסד 1:0 לחטאפה, הארכה נגד אלצ'ה בגביע וחילוץ תיקו דרמטי מול אותה קבוצה כעבור ימים בודדים בליגה.

ויניסיוס וקארים בנזמה ממשיכים בעונה הנפלאה, לוקה מודריץ' נמצא בכושר שיא, אבל נושא השיחה לקראת צמד המפגשים מול פ.ס.ז' צריך הוא ההגנה. טיבו קורטואה משחק כמו השוער הטוב בעולם, דייויד אלאבה השתלב מיידית בעונת הבכורה במועדון, אך מי שהפך לאחת הדמויות המסקרנות בקבוצה הוא אדר מיליטאו. הברזילאי הבקיע את שער השוויון הדרמטי מול אלצ'ה, אך גם היה גורם משמעותי לשתי ספיגות מיותרות, מול ברצלונה בסופרקופה ובהפסד לחטאפה בליגה.

הבלם שקיבל את המשימה הקשה לרשת את רפאל וראן וסרחיו ראמוס כאמור מועד לעתים, אך לרוב הוא מראה כי הקרדיט שניתן לו מוצדק. בספרד טוענים כי ריאל ויתרה על האפשרות לצרף כשחקן חופשי בקיץ את אנטוניו רודיגר גם בשל השכר הגבוה שהוא דורש, אך גם לאור הרצון להמשיך לראות את הצמד אלאבה – מיליטאו מוביל את חוליית ההגנה. ההופעה הראשונה של מיליטאו במדי ריאל באירופה הייתה תבוסה 3:0 בפריז, והחודש הוא לא יוכל לבצע טעויות בחיפוש אחר התיקון.

מקום שלישי: ליברפול (2-)

הקבוצה של יורגן קלופ אמנם צנחה מעט בדירוג, אך האדומים יכולים להיות מרוצים מאוד מהאופן בו התמודדו עם ההיעדרות של מוחמד סלאח וסאדיו מאנה שנסעו לאליפות אפריקה. דיוגו ז'וטה, שירש באופן רשמי את מקומו של רוברטו פירמינו כצלע במשולש ההתקפה של המרסיסיידרס, התעלה עם צמד ב-0:2 על ארסנל שסידר לקבוצתו מקום בגמר גביע הליגה. קלופ קיבל גם תרומה משחקנים שלא מרבים להבקיע, כמו פאביניו ואלכס אוקסלייד צ'מברליין, שכבשו יותר מפעם אחת בתקופה האחרונה.

אך עם כל הכבוד לכובשי השערים, את מירב הקרדיט על השארת ראשה של ליברפול מעל המים בתקופה הזו צריך לתת לצמד המגנים שחורכים את האגפים באנפילד במשך שנים – טרנט אלכסנדר ארנולד ואנדי רוברטסון. ליברפול ספגה שני שערים בלבד בחמשת המשחקים האחרונים (קרדיט גדול לאליסון בקר ולמחליפו קאוימין קלהר), אך התרומה של הצמד מתבטאת בעיקר בצד ההתקפי. השניים הם מיוצרי המצבים המסוכנים ביותר בליגה, עם מסירות מדודות והגבהות נהדרות שעושות כאב ראש לכל הגנה בממלכה. בשלושת המשחקים האחרונים כל אחד מהצמד בישל שלושה שערים, ובליברפול רק מחכים שסלאח ומאנה יחזרו כדי להשלים את הפאזל שקלופ הרכיב.

מקום שני: באיירן מינכן (2+)

אם באיירן מינכן תנצח בכל המשחקים שלה ותפסיד רק לבורוסיה מנשנגלדבאך, היא תזכה באליפות וגביע אירופי. קשה להסביר איך קבוצה שמבקיעה רביעיות וחמישיות ללא מאמץ היא גם זו שנכנעת ליריבה שבעצמה נמצאת בעונה קטסטרופלית. עם גלדבאך הבווארים סיימו העונה, ואם הם ימשיכו בכושר ההבקעה הנוכחי, מירוץ האליפות ייסגר מהר מאוד כי דורטמונד פשוט לא תוכל לעמוד בקצב. רוברט לבנדובסקי הבקיע שלושער ב-0:4 על קלן, אך גם כאשר השלים 90 דקות מול הרטה ברלין בלי לכבוש, קבוצתו הסתדרה עם 1:4 קליל.

מי שהבקיע בשני המשחקים הללו הוא קורנטן טוליסו. הקשר הצרפתי, שבעת רכישתו היה השחקן היקר בתולדות המועדון, מסיים את חוזהו בקיץ הקרוב, ואם היה נדמה עד לאחרונה כי הצדדים ייפרדו בסיום העונה, הכושר אליו נכנס בהיעדרו של לאון גורצקה מאותת לראשי הקבוצה כי לא כדאי לוותר עליו כל כך בקלות. באיירן כבר הודיעה כי תאבד הקיץ את ניקלאס זולה ללא תמורה לאחר שהצדדים לא הגיעו לסיכום על חוזה חדש. אמנם לבאיירן יש רזומה די טוב בחלון ההעברות, אך אם הם יצטרכו למצוא תחליף שיעבה את הסגל לשני שחקנים שעוזבים בחינם, זה לא בהכרח ייגמר בהשקעה מוצלחת – תשאלו את מרסל זאביצר, מארק רוקה ובונה סאר.

מקום ראשון: מנצ'סטר סיטי (2+)

זה מרגיש כמו תקליט שבור, אך התחושה היא שבכל עונה הסיטיזנס מתחילים בצליעה, נותנים איזשהו יתרון לשאר הליגה, ואז יוצאים לרצף מטורף שנועל כבר בינואר את מירוץ האליפות בליגה הקשה מכולן. בתולדות הפרמיירליג היו תשעה רצפים של 12 ניצחונות ליגה רצופים, על ארבעה מאותם מקרים חתומה הקבוצה של פפ גווארדיולה. לסיטי היו לא פחות משמונה משחקים בחודש דצמבר – היא סיימה אותם עם שבעה ניצחונות והפסד ללייפציג במפגש שהיה לפרוטוקול בלבד. החודש היא גברה 0:1 על צ'לסי בתוצאה שעשתה חסד עם הכחולים, ודווקא סאות'המפטון, שחילצה ממנה נקודה גם בסיבוב הקודם, קטעה את הרצף שלה עם 1:1.

הקסם בדהירה של סיטי הוא שיודעת לנצח בכמה דרכים שונות. היא מסוגלת לדרוס (17 שערים בשלושה משחקים בדצמבר), "לגרד" ניצחונות קשים (0:1 על ברנטפורד וצ'לסי) וגם לחזור מפיגור לניצחון בתוספת הזמן, כפי שעשתה נגד ארסנל. כן, הגענו לרגע הזה בעונה שפשוט אין דרך להאט אותם. גווארדיולה מסתמך לאחרונה על שני הפליימייקרים שלו, קווין דה בראונה וז'ואאו קאנסלו, שחתומים על שערים כמעט בכל משחק.

בעוד הקשר הבלגי שחזר לעצמו רשם שער ושני בישולים בחודש האחרון הליגה, הפורטוגלי תורם התקפית מעמדת המגן, כולל בישול לדה בראונה באותו משחק מול צ'לסי. התפקיד הקריטי שמהווה קאנסלו במשחק ההתקפה של סיטי מציב אותו כמועמד אפילו לתואר שחקן העונה, וההשפעה שלו על הקבוצה בצד זה של המגרש מזכירה את זו של כמה מהמגנים הבכירים בעולם בעשור האחרון כמו מרסלו, דני אלבס וצמד המגנים הנוכחי של ליברפול.