כשפרדראג ראיקוביץ' נמכר ממכבי תל אביב לריימס הצרפתית בקיץ 2019, כולם ציפו שזה יהיה שלב בדרך לקפיצת מדרגה משמעותית ביותר. בשלוש השנים שחלפו מאז השוער הסרבי הוזכר כמועמד לקבוצות צמרת בצרפת, לסביליה ואפילו למילאן, אבל בסופו של דבר הוא נמכר בסוף השבוע למאיורקה. מבחינת ליגה – צרפת מול ספרד – מדובר בשדרוג, אבל נראה שהציפייה הייתה שקצת לפני גיל 27, ראיקוביץ' יהיה במועדון גדול יותר.
"הטוב בעולם לגילו", היא הגדרה שכבר הפכה לקלישאה בהקשר של ראיקוביץ', משפט לעוס שרובץ על הכתפיים שלו מאז שהבריק בנבחרות הצעירות של סרביה זוכת יורו 2013 (U19) ומונדיאל 2015 (U20). עם מקום כמעט קבוע בין הקורות של נבחרת סרביה והופעות יציבות בליגה הצרפתית, השוער אכן הפך לאחד הטובים בעולם בשנתון 1995, אבל הוא כבר לא "הטוב בעולם לגילו". לרגל המעבר למאיורקה, יצאנו לבדוק היכן נמצאים שוערים בולטים נוספים מאותו שנתון.
מייק מניאן – ללא ספק בכיר השוערים ילידי 1995. עבר מליל למילאן תמורת כ-15 מיליון יורו בקיץ שעבר וסייע לרוסונרי לזכות באליפות איטליה תוך שהוא שומר על רשת נקייה ב-17 משחקים (!). בינתיים הספיק לרשום גם 4 הופעות בנבחרת צרפת.
דויד ראיה – במובן מסויים מדובר בסיפור סינדרלה. שוער ספרדי שהגיע לאנגליה בגיל 16, צמח בבלקבורן ולמרות גובה לא מרשים בכלל (1.83 מטר), הפך לבורג משמעותי ברוברס ובהמשך בברנטפורד שעלתה לליגה הטובה בעולם. היום הוא שוער פרמיירליג לגיטימי וגם חבר בסגל נבחרת ספרד.
אלכס רמירו – שוער ריאל סוסיאדד גדל בכלל ביריבה האזורית אתלטיק בילבאו, אבל ב-2019 אונאי סימון קודם ורמירו נשלח לדרכו ונחת בסן סבסטיאן. בשלוש השנים שחלפו מאז, הפך לאחד השוערים הבולטים בליגה הספרדית ובעונה שעברה שמר על רשת נקייה בלא פחות מ-19 משחקי ליגה.
פיירלואיג'י גוליני – האיטלקי יועד לגדולות עוד לפני שמישהו שמע על ראיקוביץ'. הוא שיחק בנוער של מנצ'סטר יונייטד, חזר לאיטליה, נרכש על ידי אסטון וילה, אבל את הפריצה הגדולה עשה באטאלנטה בעונת 2018/19. ב-2019 ערך הופעת בכורה בנבחרת הבוגרת של איטליה ובעונה שעברה הושאל לטוטנהאם עם אופציית רכישה של 15 מיליון יורו, אבל לא הצליח לאיים על הוגו לוריס. לפני כשבועיים עבר בהשאלה לפיורנטינה שבה הוא אמור לשמש שוער ראשון שוב.
תומאש סטראקושה – 164 הופעות בסרייה A במדי לאציו אומרות כמעט הכול. בגיל 27 לסטראקושה יש כבר שני גביעים ושני סופר קאפ איטלקיים וגם כמה תארים בנוער של הקבוצה מרומא. האלבני שבכלל נולד ביוון, עבר לאחרונה לברנטפורד אחרי שסיים חוזה בלאציו והוא ינסה לתת פייט לבן גילו, דויד ראיה.
זאק סטפן – שוער נבחרת ארה"ב, כדורגלן השנה המקומי ב-2018, כבר זכה עם מנצ'סטר סיטי בשתי אליפויות, אבל עשה זאת כמובן כשוער מחליף. ועדיין, הוא הספיק לעמוד בין הקורות של פפ גווארדיולה 21 פעמים במפעלים שונים, כולל בגמר גביע הליגה ב-2021 בו התכולים ניצחו את טוטנהאם 0:1. וזה יפה מאוד. בעונה הקרובה ישחק כמושאל במידלסברו מהצ'מפיונשיפ.
אגוסטין רוסי – אחד השוערים הטובים בדרום אמריקה, שזכה בכל תואר אפשרי בארגנטינה עם בוקה ג'וניורס וכבר הוזמן לסגל הנבחרת. המחסור בדרכון אירופי לא עוזר לו לצאת ליבשת הישנה, מאחר שבאיטליה וספרד – שני השווקים הטבעיים שלו – יש הגבלת זרים.
מרווין שוואב – הגרמני שיחק בכל הנבחרות הצעירות של גרמניה אליהן הגיע דרך הנוער של הופנהיים, אבל עד גיל 26 לא קיבל הזדמנות בבונדסליגה. הוא בילהבהשאלות באוסנברוק ודינמו דרזדן, נדד לברונדבי בדנמרק ובקיץ שעבר חזר לגרמניה כשוער שני בפ.צ. קלן. בנובמבר הוזעק להרכב בגלל פציעה של טימו הורן ומאז לא יצא ממנו – גם אחרי שהורן החלים.
ומה עם ישראל? אף אחד לא חשב שיהיה כאן שוער שמתקרב לרמתו של ראיקוביץ', אבל בכל זאת אפשר להתאכזב מהשנתון. בישראל אין שוערים בליגת העל שנולדתו בשנתון של ראיקוביץ'. ילידי 1995 הבולטים שהגיחו במידה כזו או אחרת לליגת הבכירה בעבר (בדרך כלל כמחליפים) הם מתן עמבר, טל בומשטיין, מהדי זועבי ואביחי דהן.
מה דעתך על הכתבה?