טירוף ברוטרדם. לראשונה במילניום הנוכחי, ואחרי 18 שנה, פיינורד קרובה לזכייה באליפות. אחד ממועדוני הטופ 3 ההולנדי הקלאסי (איאקס, פיינורד, PSV), סבל מבעיות קשות לאורך הרבה מאוד שנים. ביום ראשון התקופה הרעה עומדת להסתיים. כרטיסים למשחק האליפות, דרבי חוץ מול אקסלסיור, נמכרים ב-8000 יורו, הפרשן ושחקן העבר יוהאן בוסקאמפ הבטיח לקפוץ עירום למזרקה בעיר ואלפי אוהדים שמגיעים מחו"ל כדי לחגוג את המאורע. וזה באמת רגע גדול בהיסטוריה של המועדון הזה.
האליפות הקודמת נחגגה ב1999, ב-2002 עוד זכתה הקבוצה בגביע אופ"א, אך אז הגיע המשבר. המועדון עמד על סף פשיטת רגל, שנים של מאבקים בתחתית החלו. פיינורד מיעטה להוציא שחקנים מוכשרים ממחלקת הנוער וראתה את איאקס ו-PSV חולקות את התארים ביניהן. אפילו אלקמאר וטוונטה זכו באליפויות נדירות, ופיינורד לא הייתה חלק מהמאבק בכלל. שינויים בהנהלה, התאוששות כלכלית, ניהול מקצועי לעילא של רונלד קומאן והמנג'ר מרטין ון חייל החזירו את המועדון לשפיות כלכלית.
פיינורד חזרה לקדם שחקני נוער שנמכרו בסכומים גבוהים (ג'ורג'יניו ויינלדום, לירוי פר, יורדי קלאסי, סטפן דה פריי, ברונו מרטינס אינדי) ומכירתם הביאה לכיסוי חובות העבר. תחת קומאן, פיינורד חזרה להוות יריב בצמרת. כשבתחילת העונה שעברה הוחלט למנות את ג'ובאני ון ברונקהורסט, שחקן העבר וסמל המועדון, למאמן, ודירק קאוט חזר הביתה, פיינורד החלה להאמין שאפשר לזכות באליפות.
העונה הראשונה של ג'יו וקאוט החלה טוב, אבל משבר בינואר שכלל שבעה הפסדי ליגה רצופים דחה את החלום. תחת ג'יו, מונה דיק אדבוקאט יועץ מיוחד. העצה החשובה ביותר שנתן המאמן הוותיק, שמונה בימים אלה למאמן הנבחרת בפעם השלישית בקריירה, הייתה להסיט את קאוט מעמדת הקיצוני הימני לעמדה מספר 10, מאחורי החלוץ. כך סיימה פיינורד את העונה במקום השלישי.
קאוט. קיבל תפקיד חדש
בקיץ האחרון דיברו ברוטרדם על כך שהשנה צריך להיאבק על האליפות. למרות משבר ינואר תחת ג'יו, המאמן קיבל גב והוחלט להמשיך עם שחקן העבר. רכש מאסיבי דווקא לא הגיע. פיינורד, שמאז עזיבתו של גרציאנו פלה לא מצאה חלוץ ברמתו, החליטה להשקיע הכל בחלוץ חדש. ניקולאי יורגנסן הגיע מקופנהגן תמורת 3.5 מיליון יורו. סטיבן ברחהאוס הושאל מווטפורד, ואת הצרה שנחתה על הקבוצה, בדמות פציעות קשות לשני השוערים הראשונים מילאו בהעברה חופשית. בראד ג'ונס האוסטרלי, לשעבר בליברפול, הגיע אחרי עונה טובה בניימכן. עם בסיס של שחקני בית, ובאמצע המנהיג קאוט, פיינורד יצאה לדרך. קצב צבירת נקודות נדיר (79 מתוך 96 אפשריות) הביא אותה לרגע הנכסף.
ג'יו שיחק העונה 4-3-3 הולנדי, עם שחקני כנף אמיתיים. בהתקפה מסודרת הקבוצה עוברת מהר מאד ל-4-2-4, כשהשחקן שמאחורי החלוץ (טורנסטרה או קאוט) משחק קרוב מאוד לחלוץ יורגנסן. בכנפיים, ברחהאוס מימין, אליירו אליה (שבשיאו הגיע ליובה ואפילו שיחק בגמר המונדיאל 2010, אבל נעלם) משמאל. שני שחקנים מהירים עם דריבל נהדר שיודעים לחתוך לאמצע ולאיים מכל מצב על השער, שני קשרים אחוריים אגרסיביים, קארים אל אחמדי המרוקני וטוני ויליינה המרגש, שחקן בית צעיר ומוכשר שעבר תקופה קשה כשאמו נפטרה במהלך העונה. פיינורד חיזקה אותו, נתנה לו זמן להתאושש וקיבלה את אחד מכוכבי העונה הזו.
בהגנה, כנהוג בשנים האחרונות, היא התבססה על שחקני בית. ריק קארסדורפ מימין, מגן שלא מפסיק לתמוך בהתקפה ובישל ארבעה שערים, וטרנס קונגולו משמאל שכבר הגיע לנבחרת. במרכז ההגנה החליטו בפיינורד ללכת על בלם ברזילאי קשוח, אריק בוטגין, ולצדו יאן ארי ון דר היידן הותיק. בלמים פחות טכניים, יותר אגרסיבים. בכלל ראינו בהולנד השנה התפכחות אצל הקבוצות הגדולות. פחות בלמים טכניים שיודעים לשחק עם הכדור, אבל נופלים בצד ההגנתי, יותר דרום אמריקאיים אגרסיביים עם מנטאליות של "אותי לא עוברים". באייאקס, הקולומביאני דבינסון סאנצ'ס הוא סלע בלתי עביר, ובפסוו הקטור מורנו המקסיקני מחזיק בתפקיד דומה.
אבל הסיפור העיקרי הוא כמובן קאוט. הכוכב הבלתי מעורער רשם העונה תשעה שערים וארבעה בישולים, אך לקראת אמצע העונה איבד את מקומו בהרכב. ג'יו יכול היה להמשיך עם הכוכב שלו ולהמנע מכאבי ראש וחוסר שקט בחדר ההלבשה, אבל לא יכול היה להתעלם מהעונה המופלאה של יינס טורנסטרה (14 שערים, 9 בישולים). טורנסטרה הגיע לפני שלוש עונות מאוטרכט ולא ממש בלט בשנתיים האחרונות, בהן תופקד בעיקר באגף. העונה נוסה בהצלחה בעמדה מאחורי החלוץ, ושיתוף הפעולה עם יורגנסן היה מושלם.
קאוט כעס בתחילה, אבל הבין שהאליפות מעל הכל ועדיף לשמור על שקט ולתת לספינה לשוט. בסופו של דבר, האליפות רשומה עם אותיות זהב על שמו, החזרה שלו הביתה (על אף שגדל באוטרכט, אבל מזוהה יותר מכל עם פיינורד בה שיחק בין 2003-2006 לפני שעבר לליברפול). כי את המנהיגות והרצון לנצח קאוט הביא עמו לפיינורד. מאז ומתמיד היה הבלונדי אדום הפנים סמל לעבודה קשה ועקשנות. אף פעם לא היה הכישרון הכי גדול, אך לאורך כל הקריירה, בכל קבוצותיו ובנבחרת, היה השחקן הראשון שהמאמן מכניס להרכב. הוא שיחק בכל תפקיד אפשרי, היה אהוב על כולם, ובכך פיצה על כשרון מוגבל וחוסר מהירות. הקהל ברוטרדם מעריץ את קאוט, הוא מחזיר להם באהבה שבוע אחר שבוע.
שחקן העונה הוא יורגנסן הדני. מספרים לא הגיוניים של 21 שערים ו-11 בישולים, גורמים לכך שהיה מעורב ב-40 אחוז משערי הקבוצה. יורגנסן נכנס לנעליו של גרציאנו פלה, וללחיון ((LEGIOEN – צבא האוהדים של פיינורד יש כוכב חדש. יורגנסן הוכיח שהוא גדול על הליגה. שערים ברגל, בראש, בעיקר מתוך הרחבה הוכיחו שאין בלמים בהולנד שמסוגלים לעצור אותו. המספרים של שחקני ההתקפה של פיינורד מוכיחים כמה פרגון והבנה עיוורת יש ביניהם, מה שהוביל לאליפות הנהדרת הזו (יורגנסן 21+11, טורנסטרה (14+9), (אליה 9+7), ברחהאוס (7+5), קאוט (9+4).
דיק אדבוקאט. העצה שלו שינתה הכל
מעבר לאליפות, לאוהדי פיינורד חשוב לציין בכל מקום שהם סוף סוף מסיימים מעל אייאקס. היריבות בין שני המועדונים היא מעבר לכדורגל. זו יריבות פוליטית, תרבותית וחברתית. בזמן שאייאקס, שמייצגת את אמסטרדם, רואה בעצמה ערש התרבות ההולנדית, האנשים שאחראים על היצירתיות, הכדורגל המרתק וההתקפי, בפיינורד, המייצגת את עיר הנמל והפועלים, גאים בכדורגל אגרסיבי ועבודה קשה. "את הכסף שעובדים עליו בעבודת כפיים ברוטרדם, מבזבזים האמסטרדמים על בילויים", אומרים בעיר הנמל, וכמה הם שמחים לקחת אליפות על הראש של אייאקס, שבחודש האחרון מקבלת שבחים מכל העולם על הכדורגל הנהדר שהיא מציגה תחת פיטר בוס.
באייאקס מאוכזבים כמובן מהמקום השני. עונה שלישית ברציפות בלי אליפות זה הרבה יותר מדי (אחרי רצף של ארבע אליפויות). המטרה של בוס הייתה לזכות באליפות, אבל זכייה בליגה האירופית תהיה פיצוי יותר מהולם לאוהדים. הטופ ההולנדי הוכיח השנה שהפער בינו לבין שאר הקבוצות הוא עצום. אחרי העונה הזו לא מעט שחקנים ייצאו לליגות הגדולות יותר, כפי שאנו רגילים לראות בהולנד. פיינורד תאבד את קארסדורפ, אבל תשמור על רוב הסגל שילך לליגת האלופות. אייאקס תתקשה לשמור על דבינסון סאנצ'ס, דייבי קלאסן, אמין יונס וקספר דולברג. אבל גם בפיינורד יודעים, קשה היה לזכות באליפות אחרי 18 שנה, קשה יותר יהיה לזכות באליפות שניה ברציפות כשהקבוצה מבטיחה השתתפות בשלב הבתים בליגת האלופות לראשונה מאז עונת 2002/3.
קאוט עוד לא הודיע אם יפרוש או ישאר לעונה נוספת, ויליינה האריך את חוזהו בשנתיים נוספות, ולראשונה מזה 20 שנה, לפיינורד יש כסף לבזבז בחלון ההעברות. היא שוב יכולה לפתוח את הארנק, ועם כרטיס לשלב הבתים באלופות, היא עשויה לפתות כמה שמות מעניינים שבשנים האחרונות היו בוחרים באיאקס או בפסוו על פניה.
מה דעתך על הכתבה?