נגע בשמיים: כריסטיאנו רונאלדו כדורגלן העשור של ספורט1

כריסטיאנו רונאלדו
כריסטיאנו רונאלדו | ספורט1

הפיכתו לכובש המצטיין של ריאל תוך 6 שנים, "שלטון היחיד" בצ'מפיונס, ההיסטוריה בנבחרת, השאיפה לשלמות, הבכי והחגיגות. דור רומנו משוכנע: מיסטר שער למשחק הקדים את מסי

מה אתם אומרים, אם היה באמת מתקיים אירוע מפואר שכזה “טקס נבחרי העשור” – כריסטיאנו רונאלדו היה מתלבש יפה, מחויך מאוזן לאוזן ומגיע עם הפמילייה המשפחתית? כנראה שרק בשני תנאים: ראשית, אם היה מתעדכן קודם לכן שהוא זה שנבחר לכדור העשור, ושנית – אם אין אף פרטנר לאימון בחדר כושר (תשאלו את מהדי בנעטיה הנשכח, שחזר לתודעה בזכות אחר אחד מהסיפורים שלו על הפנומן הפורטוגלי). כזה הוא האיש: דורש כבוד, חי בשביל הכבוד – אבל בשביל כבוד צריך לעבוד.

נתחיל מהסוף: ארבע זכיות בצ’מפיונס-ליג – וארבעה כדורי זהב, תואר היסטורי עם נבחרת פורטוגל – דמעות של עצב הפכו לדמעות של שמחה, מלך השערים של ריאל מדריד בכל הזמנים – תוך פחות משש וחצי שנים – ושש פעמים ברציפות מלך השערים בליגת האלופות. אלו רק חלק מהשיאים והתארים של כריסטיאנו רונאלדו שפשוט נגע בשמיים. אין ספק שזה היה העשור שלו. בלשון המשפט שאמר לאחר הגמר בקייב – “אתם יכולים לקרוא לעשור הזה ‘העשור על שם כריסטיאנו רונאלדו'”.

ובחזרה להתחלה: הוא הגיע לריאל מדריד על תקן השחקן היקר בהיסטוריה (ונמכר ליובנטוס אפילו במחיר גבוה יותר לקראת גיל 34), עם שק של ציפיות ולחץ שספק אם היה בכדורגל , ממש ‘כל העולם נגדו’– כבר בהצגתו לתקשורת כשחקן ריאל מדריד הצליח למלא מגרש שלם. בחר לצאת מאזור הנוחות שלו במנצ’סטר יונייטד שם היה יכול להמשיך לקטוף בשקט עוד אליפויות רצופות עם מורו ורבו אלכס פרגוסון והיה האיש שעזר לריאל מדריד, גם אם זה לקח קצת זמן – לעצור את ברצלונה הגדולה בכל הזמנים. כשהתהליך הושלם, עם שער הניצחון בקאמפ נואו שהיה כמעט שער האליפות – הבלאנקוס היו היריבה שתסכלה את הקבוצה של פפ גווארדיולה יותר מכל. וכמובן שפרק ב’ כתוב באותיות של זהב – ריאל מדריד חזרה להיות מלכת אירופה, האלופה הנצחית כמו בשנות ה-50. כולם ידעו, מרגע נחיתתו בברנבאו – ששחקן כל כך גדול לא יוכל להיכשל, אך ספק אם האמינו עד כמה ההצלחות תהיה מטורפת.

היסטוריה עם פורטוגל (Mike Hewitt/Getty Images)

מעולם לא היה שחקן ששיחק ככה בגיל 34, איש שלא יודע שובע, אובססיבי לניצחון. ספק אם איי פעם כדורגלן על סיפק את הסחורה שבוע אחר שבוע ועדיין עמד בפני גל של ביקורות. כריסטיאנו כבר אמר בעבר שהאהבה מחזקת אותו אבל שונאיו הופכים אותו לבלתי ניתן לעצירה, אבל כנראה גם הוא התעייף לפעמים. אפילו אוהדי ריאל מדריד ששמחו על הגעתו כאיש שהיה הפנים של הגלאקטיקוס2 (מי זוכר בכלל את קאקה) – קיבלו אותו בספקנות. עונת הבכורה שלו, בה שיחק עם מספר 9 על הגב – הייתה עונתו האחרונה של ראול. אין כמו אהבה ראשונה, אבל עבור אוהדים רבים רונאלדו הצליח למלא את החסר, וכמובן שמבחינת המספרים והשערים – אין על מה לדבר.

בעונת הבכורה הוא עוד סבל מפציעות וכבש “רק” 33 שערים. אמרו עליו שהוא לא כובש בקלאסיקו – עד שנגח לרשת בגמר הגביע והטיל אימה על ברצלונה, וכעבור שנה כבש את שער האליפות בקאמפ נואו. בהמשך, כשעונות של 50 שערים הפכו לדבר שבשגרה – לעגו לארון התארים הדל של ריאל מדריד בתקופתו – (אליפות אחת בלבד ב-2013), כאילו הכדורגל הוא משחק טניס. בעונת 2014-15 כבש 61 שערים, שיא קריירה אך זה לא עזר. ההשוואות עם ליאו מסי היו בלתי פוסקות – בזמן שחבריו לחוד, קארים בנזמה וגארת’ בייל – נעו בין פציעות (הוולשי) או סתם לא סיפקו את הסחורה (עם כל הכבוד לבישולים של הצרפתי). כששבר את שיאו של ראול בערב אפור שם במאלמו והפך לגדול המבקיעים של ריאל מדריד – אמרו שרק השערים מעניינים אותו. כשהציג פיניש בלתי נתפס בשלבי הנוקאאוט כמו בעונת הדאבל של ריאל מדריד ב-2016-17, עם עשרה שערים מרבע הגמר ומעלה וצמד ענק על חשבון יובנטוס בגמר שהיה רשום כולו על שמו – לפתע בדקו ואמרו נכון – הוא כבר לא מסוגל להגיע ל-50 שערים לעונה, ודיברו על הכדורגל הלא אסתטי שלו.

להיפך, זו עוד נקודה לזכותו. מילד תעלולים וקיצוני סופה בימיו הראשונים באנגליה ואפילו קצת במנצ’סטר יונייטד – הוא המציא את עצמו מחדש לאט לאט. הפסיק עם כדרורי הסרק והפך לחלוץ ‘9’ – כנראה ה-‘9’ הטוב ביותר בהיסטוריה. הבקעת שערים היא המצרך הכי חשוב בכדורגל העולמי, וגם להקדים את הבלם תמיד, במאית שנייה – זו אומנות. וכן, רונאלדו תמיד עבד על כמות ולא על איכות, הגיע להרבה מצבים במשחק.


חגיגת השער הכה-מוכרת (JAVIER SORIANO/AFP via Getty Images)

רונאלדו היה “אלוף העולם בליפול” ותמיד קם. גם בנבחרת הוא הוריד קוף מהגב. ב-2004 הוא לא היה יכול לעצור את הדמעות לאחר ההפסד ליוון בגמר היורו הביתי כשהיה ילד בן 19. אותה נבחרת שיחקה כדורגל נפלא וניצחה את ספרד, אנגליה והולנד, וזאת בתגובה לצינקים שקטלו את הנבחרת המשעממת מודל 2016. נכון שגם הוא כשל, אך רונאלדו “בזבז” שנים כשלנבחרתו היה סגל שחקנים בינוני. בגמר הוא נפצע מתיקול אכזרי, לצערו, אך לקח ללב יותר מכולם. כך גילינו צד נוסף באישיותו. הבכי הזה, בדיוק כמו בכדור הזהב ב-2013 – הראה עד כמה הוא לוקח ללב ועד כמה התדמית שלו לא נכונה. כדורגל הוא בידור, כדורגל הוא שואו, מה שווים החיים בלי רגש. וכן, הוא יקפוץ גבוה-גבוה ויחגוג עם שאגת ה-“SUI” המפורסמת גם את הגול ה-800 בקריירה.

גם ביובנטוס קיבלו אותו בספקנות, לא המועדון שמייד טפח על השכם, אלא האוהדים. חששו מפגיעה במעמדו של פאולו דיבאלה לדוגמא. מיהרו לקטול אותו, אך בשמינית גמר ליגת האלופות לאף אחד לא היה ספק מי מסוגל לכבוש שלושער ולהעיף את אתלטיקו מדריד והגנת הברזל שלה. בדיוק בשביל משחקים כאלה הביאו אותו.

במחזור האחרון באיטליה הוא עלה לגובה בלתי אפשרי, כמעט כמו השער ההוא נגד מנצ’סטר יונייטד ב-2013, וכמה סמלי שבאותו יום ריאל מדריד האקסית שיחקה בקאמפ נואו. עם כריסטיאנו ברחבה, ספק אם לא הייתה משיגה את ה-0:1 שלה. פלורנטיני פרס היה האיש שהביא אותו וכך גם עשה טעות היסטורית. היה צריך לתת לו צ’ק פתוח: “אתה תחליט כמה תקבל ומתי תלך”. “כריסטיאנו, אני לא יודע איפה להתחיל, אני מתגעגע לימים בהם דיברנו לפני משחקים ואמרת לי כמה שערים תבקיע. אני עוד אספר לנכדים שלי כשאהיה סבא ואשב באיזה בר – ששיחקתי איתך”, כתב לו מרסלו ביום שעזב. ב”מארקה” הציגו גיליון מיוחד עם תמונת שער מרהיבה של 450 כדורים – בדיוק כמו מספר השערים שכבש בריאל מדריד, מיסטר שער למשחק.

השער שלו נגד יובנטוס, כנראה השער היחיד שהיה חסר לו בקריירה – במספרת – היה גם הזמן לקבל אות כבוד והוקרה מקהל אויב. סוף סוף שחקן ברמה הזו, קונצנזוס – זכה להערכה. אם הייתה לכך משמעות במעברו של רונאלדו ליובנטוס – תחליטו אתם – אבל מה שבטוח הוא שרונאלדו לא ינוח וישקוט עד שיזכה בגביע עם האזניים הגדולות גם עם יובנטוס (לראשונה מאז 1996), וישווה את שיאו של פאקו חנטו שזכה שש פעמים בגביע. ובעיקר, עד שיגידו: כריסטיאנו רונאלדו – הגדול בהיסטוריה.

מפרק את אתלטיקו במדי יובה. אובססייה לגביע השישי (Gettyimages)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי