כבר 24 שנה שיובנטוס, אחד ממועדוני הפאר, רודפת אחרי הגביע עם האזניים הגדולות. מאז הזכייה ב-1995/96 לאחר הניצחון על אייאקס, הביאנקונרי הפסידו לא פחות מחמש פעמים במעמד הגמר. האם דווקא אנדראה פירלו, המאמן חסר הניסיון, יהיה זה שיוליך אותה לתואר הנכסף? בעוד שבוע יובה תתארח אצל דינמו קייב במחזור הפתיחה. כעת, המאמן שזכה בתואר פעמיים כשחקן במדי מילאן, התראיין לאתר אופ"א וסיפר על האתגר הגדול העומד בפניו ודיבר גם על כוכב הקבוצה.
על כריסטיאנו רונאלדו: "אני שמח שיש לי את האייקון הענק הזה של הכדורגל העולמי. לראות אותו כל יום מתאמן זו חוויה ובטח במשחקים עצמם, זה תענוג גדול עבורי ועבור כל הקבוצה. הוא עובד בגיל 35 כאילו הוא צעיר שרק מתחיל את דרכו, עם תשוקה אדירה לכדורגל בכל יום, הוא דוגמא אדירה לכולנו".
הסגנון שלו כמאמן: "אני תמיד רוצה לשחק כדורגל התקפי, לשלוט במשחק, לשחק את המשחק שלנו בכל מגרש. זו המטרה שלנו. ולא משנה אם אנחנו משחקים בסנטיאגו ברנבאו לדוגמא או בכל אצטדיון אחר".
המאמנים שהשפיעו עליו: "היה לי המזל להתאמן אצל מאמנים מעולים. לוצ'סקו שהיה אחד הראשונים שאימן אותי בברשיה – היה המורה. מליפי, אנצ'לוטי, קונטה ואלגרי רציתי לקחת משהו מכל אחד. אני שמח שהזדמן לי לעבוד איתם".
על פפ גווארדיולה: "הוא דוגמא לכולנו, הוא הראה שהוא אחד הטובים ביותר עוד משנותיו הראשונות בקבוצה הצעירה של ברצלונה. הוא הראה שמאמנים צעירים יכולים לקדם סוג מסוים של כדורגל התקפי וללכת איתו עד הסוף ומהווה דוגמא להמשך".
להיות מאמן: "זה בהחלט הרבה יותר מלחיץ על הספסל מכיוון שבמגרש יכולתי להחליט מה אני רוצה לעשות. מהספסל אני יכול להדריך ולחלק הוראות אבל אני אחרים ממלאים את התפקיד ומוציאים לפועל. זה יותר קשה כמאמן".
ליגת האלופות: "אנחנו יודעים שבליגת האלופות יש קבוצות חזקות מאוד, אין קבוצות חלשות. עלייך לשחק נגד כולן עם אותה תשומת הלב והתשוקה המירבית, אין מקום לטעויות. זה מפעל קשה ומאתגר בכל שנה, התחרות הזו תלויה בפרטים הקטנים ודורשת גם מזל. לפעמים אתה נאלץ להסתפק בתיקו אם הסגל לא במיטבו כדי לא להסתכן". יובה, כזכור, הודחה אשתקד כבר בשלב שמינית הגמר על ידי ליון לאחר שהפסידה 1:0 בצרפת ובגומלין ניצחה רק 1:2 ועפה בשל שערי חוץ. כיצד זה ייגמר הפעם?
מה דעתך על הכתבה?