בקיץ האחרון היה אחראי אריאן רובן על אחד הקאמבקים המרגשים ביותר כאשר חזר מפרישה כדי להצעיד קדימה את כרוניגן ההולנדית, הקבוצה בה גדל. הקשר בן ה-36 גרם להתלהבות גדולה בקרב הקבוצה והאוהדים אלא שבחלוף כמעט מחצית ליגה – לא נותר לקטרג את הקאמבק במילה אחרת חוץ מכישלון או אכזבה. רובן פתח בהרכב במחזור הפתיחה נגד פ.ס.וו איינדהובן והוחלף כעבור חצי שעה. במחזור החמישי הוא שיחק שוב, נגד אוטרכט, 14 דקות בלבד. כעת ההולנדי נשמע שבור בראיון שהעניק לתקשורת. האם הפרישה מתקרבת?
רובן שיחק 44 דקות בלבד. "זו קלישאה, אבל הזמן עבר מהר מאוד. בשלב מסוים ההרפתקה הזו התחילה נהדרת, ממש מעבר לציפיות", אמר בראיון ל"RTV Noord". אלא שההמשך היה רע. "התאוששתי מהפגיעה בקרסול (בקיץ)", אמר והמשיך: "זה היה מתסכל וזה כבר עניין נפשי. בשלב מסוים אתה שואל את עצמך 'האם זה הגיוני?'. הגעתי לקצה גבול היכולת, האנרגיה שלי נעלמה. הראש רצה אבל הגוף לא עשה מה שצריך".
"מישהו מסביב אמר לי שעליי לדחוף את עצמי לקצה פעמיים או שלוש כדי להסיק רק אז שזה באמת לא עובד, רק אז אוכל להסתכל על עצמי במראה ולהיות שלם. אני לא מאושר מהמצב אבל ככה זה".
ההולנדי הודה שלאחר שהתברר שלא יכול לחזור לפני פגרת החורף, לא הגיע למועדון כמה עמים. "אולי היה טוב לקחת הפסקה בלי כדורגל בכלל ואז לעשות ריסטארט חיובי".
מדוע הוא ממשיך: "התחלתי את העניין מתוך כבור למועדון, אני ממשיך בגלל הגאווה. הרציונלי והרגש מתנגשים לעתים. זה פשוט לא מספיק מה ששיחקתי, ציפיתי להרבה יותר. ובאיזשהו מקום אני יודע שזה יעבוד ורוצה להראות את זה, לא בשביל אחרים אלא בשביל עצמי. אני רק רוצה לשחק על המגרש".
ואם זה לא יעבוד גם בפעם הבאה: "אני אומר עכשיו, אבל אם לא אשחק גם בעוד שישה שבועות אצטרך להסיק מסקנה אחרת. אני מקווה שהכל יסתדר. אני רק רוצה להחזיר משהו לאוהדים. כשאני מגיע למועדון ורואה 1,500 חולצות עם שמי, אני חושב שאני צריך להמשיך והעבודה הקשה שלי תתוגמל".
מה דעתך על הכתבה?