במחקרים אקדמיים יש חשיבות מכרעת להגדרות על מנת להימנע מטעות במדידה. זאת משום שחשוב להשוות תפוחים מול תפוחים, ולא תפוחים מול עגבניות. ההקבלה הזו מתאימה לדיון סביב שערם עצמיים ביורו 2020. הטענה הרווחת היא שבטורניר הנוכחי הובקעו יותר שערים עצמיים מאשר בכל טורנירי היורו הקודמים. עוד אומרים, שזה קשור לעייפות, קורונה, מגבלות על הכנסת קהל וכדומה. איני יכול לפסול את ההסברים האלה, אך מכיוון שבמונדיאל 2018 גם הייתה עלייה ניכרת בכמות השערים העצמיים (12 לעומת חמישה במונדיאל 2014), ההסברים שקשורים לקורונה וקהל נראים לי טיפה בעייתיים, כי ב-2018 עדיין לא הייתה קורונה והמגרשים היו מלאים באוהדים.
ולכן, אני קודם כל הולך להסבר רציונלי, שאותו אני יכול לחוש, וכאן אנחנו חוזרים לנושא ההגדרות. השאלה היא איך סופרים גולים עצמיים? האם ההגדרות השתנו לאורך השנים? התשובה נראית חד משמעית – כן. כאוהד של נבחרות רוסיה ואוקראינה, אני זוכר היטב את המשחק בין חבר העמים (שהחליפה את ברית המועצות) לסקוטלנד ביורו 1992. במשחק ההוא סקוטלנד ניצחה 0:3. הגול הראשון ספגה נבחרת חבר העמים דומה להחריד לזה שספג ווייצ'ך שצ'סני הפולני במשחק נגד סלובקיה ביורו הנוכחי – הכדור ניתז מהקורה לגב השוער ומשם לרשת. רק שאז, הגול נרשם לזכותו של שחקן סקוטי ולא לחובתו של השוער הרוסי, דמיטרי חארין. הגול השני הובקע אחרי הסטה של שחקן מגן במשחק בין נבחרת רוסיה לנבחרת אורוגוואי המונדיאל האחרון הוגדר כשער עצמי של דניס צ'רישב הרוסי.
בקיצור, על מנת להשוות תפוחים מול תפוחים, הלכתי לראות שוב את כל השערים בטורנירי היורו (ומאוד נהניתי) על מנת לבדוק האם באמת ביורו האחרון הובקעו יותר שערים עצמיים מאשר בכל הטורנירים הקודמים. אני מזכיר לכם, שבאופן רשמי עד ליורו הנוכחי הובקעו תשעה שערים עצמיים בלבד. בבדיקה שלי הפעלתי את אותה המתודולגיה, שבה הוגדרו שערים עצמיים במונדיאל האחרון וביורו הנוכחי. למען הדיוק, שער עצמי יהיה כל שער שהובקע אחרי ששחקן הגנה או שוער הסיטו את הכדור, שלא בהכרח הלך למסגרת, וההסטה הזו תרמה תרומה מכרעת לשער. בהגדרה זו נעזרתי בשני השערים שציינתי לעיל: השער של צ'רישב מהמונדיאל האחרון והשער של שצ'סני ביורו הנוכחי.
לפי מתודולוגיה זו, עד ליורו 2020 הובקעו בסך הכל 19 שערים עצמיים, מתוכם חמישה ביורו 2016, המספר הכי גבוה עד אז. המגמה שהחלה ביורו 2016 ממשיכה גם בטורניר הנוכחי, מה שאומר שחלק מההסבר לעלייה במספר הגולים העצמיים ביורו נובע כמובן מעלייה במספר המשחקים ביחס לטורנירים שלפני 2016. חלק נוסף מהעלייה במספר השערים העצמיים אולי ניתן לייחס לרמה יותר נמוכה של חלק מהנבחרות המשתתפות (מה שלא פוגע מאומה בטורניר המעולה שאנחנו חווים).
ולהלן הרשימה המלאה, כולל הפניות מדויקות לסרטוני יוטיוב. מכיוון שמדובר בהגדרות די סובייקטיביות, תמיד אפשר להתווכח האם שער כזה או אחר הוא באמת שער עצמי. יחד עם זאת, גם אם יהיו כמה שערים במחלוקת, אני יכול להגיד די בבירור שיש הרבה יותר מתשעה שערים עצמיים בהיסטוריה של טורניר היורו עוד לפני היורו הנוכחי.
- שער שמעלה את הולנד ל-0:1 במשחק מול צ'כוסלובקיה ביורו 1976
2. שער שמעלה את בלגיה ל-0:1 נגד יוגוסלביה ביורו 1984.
3. שער שמעלה את דנמרק ל-0:1 מול יוגוסלביה ביורו 1984
4. שער שמעלה את גרמניה ל-0:1 מול סקוטלנד ביורו 1992.
5. שער שמעלה את סקוטלנד ל-0:1 נגד חבר העמים ביורו 1992
6. שער שמעלה את סקוטלנד ל-0:2 נגד חבר העמים ביורו 1992
7. שער שמעלה את צרפת ל-0:2 נגד בולגריה ביורו 1996
8. שער שמעלה את הולנד ל-0:3 נגד יוגוסלביה ביורו 2000
9. שער שמעלה את צרפת ל-0:1 נגד קרואטיה ביורו 2004
10. שער של הולנד שמצמקת ל-2:1 נגד פורטוגל ביורו 2004
11. שער שמעלה את טורקיה ל-1:2 נגד שווייץ ביורו 2008
12. שער שמעלה את איטליה ל-0:2 נגד צרפת ביורו 2008
13. שער שמעלה את קרואטיה ל-1:2 נגד אירלנד ביורו 2012
14. שער של שבדיה שמשווה ל-1:1 נגד אנגליה ביורו 2012
15. שער של שבדיה שמשווה ל-1:1 נגד אירלנד ביורו 2016
16. שער של הונגריה שמשווה ל-1:1 נגד איסלנד ביורו 2016
17. שער שמעלה את הונגריה ל-1:2 נגד פורטוגל ביורו 2016
18. שער שמעלה את הונגריה ל-2:3 נגד פורטוגל ביורו 2016
19. שער שמעלה את וויילס ל-0:1 נגד צפון אירלנד ביורו 2016
אלכס קרומר הוא פרופסור מן המניין לכלכלת ספורט במחלקה לניהול ספורט באוניברסיטת מולדה, שבנורבגיה. תחומי המחקר שלו כוללים את כלכלת ספורט, ספורט אנאליטיקס, כלכלה התנהגותית, תיאוריה של תחרויות וקבלת החלטות. הוא גם משמש כמרצה אורח במגמה לניהול עסקי ספורט באוניברסיטת בן גוריון בקורס בקבלת החלטות בסביבה תחרותית.
ניתן לצפות בסרטונים על ספורט, כלכלה ופוליטיקה באתר היוטיוב שלו:
https://www.youtube.com/channel/UCw_ZAGZ9a83NJQX68s1A6HQ
מה דעתך על הכתבה?