"סמואל צריך לעבוד על משחק ההגנה שלו, לפעמים חסרים לו שני מטרים", אמר ביום ראשון אונאי אמרי, אחרי שוויאריאל הפסידה 1:0 לבטיס, והביקורת על הכשרון הניגרי שלו היתה ברורה. סמואל צ'וקוואזה נכנס כמחליף בתחילת המחצית השניה, ודקות ספורות לאחר מכן היה אשם לדעת הבוס בספיגת השער היחיד. כדור הרוחב שהגיע לרחבה חלף על פני הקיצוני הימני, ורודרי שהתגנב מאחורי הגיע בתזמון המושלם כדי לשלוח אותו פנימה. "הוא חייב להיות יותר מרוכז וקשוח", קבע אמרי – וזה מסביר כנראה את העובדה כי צ'וקוואזה טרם פתח בהרכב במשחקי הליגה הספרדית העונה.
הערב צפוי מאמן הצוללת הצהובה לשלוח שחקני ספסל רבים מהדקות הראשונות לקרב נגד הפועל באר שבע, והניגרי עשוי להיות שם. הקונפרנס ליג היא המפעל שלו העונה – הוא כיכב בצמד הנצחונות על היידוק ספליט במוקדמות, ונתן הצגה גדולה גם נגד לך פוזנאן בפתיחת שלב הבתים בשבוע שעבר, עם שער מרהיב ובישול לאלכס באנה. הגיוני שימשיך ללהטט גם בטרנר מול החבורה של אליניב ברדה, אבל האמת היא כי מצבו בפתיחת העונה החמישית בקריירה במדי ויאריאל היה צריך להיות שונה. ממש שונה.
מדברים עליו במונחים של כוכב על פוטנציאלי מאז 2015, אז היה צ'וקוואזה אחד המנהיגים בזכייתה של ניגריה באליפות העולם עד גיל 17, לצד ויקטור אוסימהן שהוכתר למלך השערים. הקיצוני התחבולן כבש אז שלושה שערים בדרך למדליית הזהב, קיבל את הפרס לשחקן השלישי בטיבו בטורניר, ומשך באופן טבעי את תשומת ליבם של הסקאוטים מרחבי אירופה. פורטו רצתה מאוד לגייס אותו, וכך גם זלצבורג שייעדה לו מקום של כבוד באקדמיה המפוארת שלה. ארסנל היתה המהירה מכולן, וב-2016 הכל כבר היה מוכן למעבר ללונדון. החוזה היה חתום מעשית.
קצת קשה להבין איפה הכל השתבש – יש המאשימים את האקדמיה הניגרית דיאמונד בה גדל צ'וקוואזה, אחרים גורסים שהיו בעיות עם הרשויות הבריטיות. כך או כך, החתימה בוטלה ברגע האחרון, השחקן חזר הביתה מאוכזב, ואז נכנסה לתמונה ויאריאל שהציעה לו מסלול עם קידום מהיר. עם הגעתו לספרד, סיפר הבחור לכל מי שרצה לשמוע כיצד הישוו אותו במולדתו לאריאן רובן. וכאשר פרץ לתודעה בחולצה הצהובה ב-2018, אחרי תקופת התאקלמות קצרה בקבוצת המילואים, אימצו הפרשנים בהתלהבות את ההקבלה. צ'וקוואזה היה אמור להיות הדבר הגדול הבא.
"נדמה שהוא מרחף מעל הדשא, ובכלל לא צריך לגעת בו", התפייט המאמן לואיס גרסיה שהדריך אותו במשך מספר חודשים בעונת הבכורה. היו משחקים בהם היה הניגרי כמעט בלתי ניתן לעצירה, כמו למשל בתיקו 4:4 המטורף מול ברצלונה שנכנס מיד לפנתיאון. במחצית הראשונה הוא קירקס את כל ההגנה הקטלונית, בעט לעמוד, השתלט בעצמו על הריבאונד ושלח אותו פנימה. במחצית השניה הוא רשם בישול כאשר שיחרר באגף את קארל טוקו אקאמבי. סנטי קאסורלה נהנה עד הגג לפטם אותו במסירות איכותיות. "הוא מביא לקבוצה משהו שונה", אמר מנהל האקדמיה ראול הררה, וכולם הסכימו איתו. יכולת הכדרור של צ'וקוואזה תוך כדי ריצה היא נכס אדיר – אלה דברים שלא ניתן ללמוד. נולדים איתם.
אחרי העונה ההיא ב-2018/19, החלה הנהלת ויאריאל לדאוג כי סעיף השחרור בגובה 50 מיליון יורו בחוזהו היה פשוט נמוך מדי. דיווחים שקישרו את הניגרי למועדוני פאר הופיעו בתדירות גבוהה, וגם ארסנל הוזכרה שוב כיעד אפשרי. ואולם, דבר לא יצא לפועל, ועם הזמן רמת העניין בניגרי פחתה. על סף סגירת חלון ההעברות האחרון באוגוסט, הקבוצה שניסתה לקבל אותו בהשאלה היא אברטון – וזו לא מחמאה גדולה בימים אלה. בגיל 23, ההילה סביב "רובן הניגרי" קצת התפוגגה.
זה לא אומר שלא היו לו רגעי קסם נוספים. נהפוך הוא – צ'וקוואזה סיפק לפרקים משחקים משובחים, ואף התעלה במעמדים חשובים במיוחד. ברצלונה נותרה היריבה המועדפת מבחינתו, והקיצוני המשיך לאמלל אותה. הוא כבש נגד הבלאוגרנה בסלאלום נהדר באפריל 2021, והכניע את מארק-אנדרה טר שטגן שוב גם בנובמבר האחרון. הוא היה שותף בכיר לזכיה של ויאריאל בליגה האירופית בעונת 2020/21, ואת הביצוע הנאה ביותר שמר לחצי הגמר מול "הכמעט אקסית" ארסנל, אז הביא הכדרור האופייני שלו באגף הימני לשער היתרון של מאנו טריגרוס, בדרך לנצחון 1:2. לרוע מזלו, פציעה מנעה ממנו ליטול חלק בגמר מול מנצ'סטר יונייטד.
ואז הגיע גם ה-12 באפריל 2022, הערב בו הדהימה הצוללת הצהובה את באיירן מינכן במשחק הגומלין ברבע גמר ליגת האלופות. היא ניצחה 0:1 בספרד במשחק הראשון, אבל אלופת גרמניה היתה פייבוריטית ברורה לבצע מהפך משכנע, ואף הובילה 0:1 כאשר אמרי הימר על חילוף התקפי מאוד ושלח את צ'וקוואזה לדשא בדקה ה-84. כבר בדקה ה-88 הוא קטף את הפירות, והניגרי הבקיע במיומנות את שער השיוויון היקר מול מנואל נוייר, ממסירת רוחב של ג'רארד מורנו. החגיגות לא ידעו גבול, וכך גם השבחים לעברו של הסקורר, אבל הניגרי פתח בהרכב פעמיים בלבד בכל הקמפיין בצ'מפונס-ליג, וזה הנתון החשוב באמת.
כי בשורה התחתונה, הוא ממש לא ממצה את הפוטנציאל, ואפילו לא מתקרב לכך. מאז 2019, לא הצליח הניגרי לייצר המשכיות ולהפגין יציבות, ובמשחקים רבים מדי הוא לא השפיע על המתרחש. "סמואל צריך לעבוד על תרומתו להגנה", אמר לואיס גרסיה עוד לפני ארבע שנים, ושום דבר לא השתנה מהותית מאז. אמרי, שידוע כמאמן קפדן מבחינה טקטית, מרגיש שהוא לא יכול לסמוך עד הסוף על הניגרי, ואי אפשר לדעת מה הוא יקבל ממנו בכל משחק נתון. גם מבחינה התקפית, מספר השערים, הבישולים וההזדמנויות שהוא יוצר פשוט לא טובים מספיק. בגיל 23, הוא יכול היה להיות הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה, אך במקום זאת מדובר בשחקן רוטציה שמשולב לפעמים כדי להוסיף מהירות בדקות האחרונות.
אז יש יסוד סביר להניח כי גם ביום ראשון, כאשר תארח ויאריאל את סביליה בקרב חשוב בליגה, יישב צ'וקוואזה על הספסל. הוא כבר עשה את הטעות שלו מול הנציגה הירוקה-לבנה של אנדלוסיה במחזור הקודם. לעומת זאת, בבאר שבע הערב (22:00, ספורט4) הבמה אמורה להיות שלו, ולהגנת הפועל צפויה הגנה מרובה אם הוא המוזה תנוח עליו כמו מול פוזנאן. תיזהרו מרגלו השמאלית שמסוגלת לשלוח כדורים מסובבים בדיוק של מילימטרים.
מה דעתך על הכתבה?