יש משהו סמלי מאוד בכך שהמפגש בין מיינץ לדורטמונד משמש הערב (21:25, ספורט1 וב-HD) סוג של מתאבן לקראת הבכורה של יורגן קלופ על הקווים של ליברפול. המאמן הגרמני עסוק בהכנות האחרונות למשחקו הראשון באנגליה, בווייט הארט ליין נגד טוטנהאם (שבת ב-14:30, ישיר בספורט1 וב-HD), אך הוא לא יוכל להרשות לעצמו להחמיץ את הקרב בין שתי אהבות חייו.
כדי להבין את אופיו של קלופ ואת השפעתו האפשרית על האדומים מאנפילד, צריך לדעת לא רק את עברו בדורטמונד, אלא גם את שורשיו במיינץ. שם, עם החולצה האדומה, הוא בנה את עצמו כשחקן, כמאמן וכאישיות. שם הוא גם הרגיש לראשונה את הקשר החזק עם האוהדים – מקור ההשראה האולטימטיבי בחייו.
- פורסם לראשונה: צ'יפריאן מריקה עשוי לעבור למכבי חיפה בינואר
- יוסי בניון מועמד לתפקיד מנג'ר נבחרת ישראל
- הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1
כילד, קלופ אהד את שטוטגרט, קבוצה מהעיר בה נולד, אבל במהרה התברר לו שהוא פשוט לא מספיק טוב כדי לשחק בה. למעשה, במשך שנים ארוכות אמרו לו שהוא לא מספיק טוב להפוך למקצוען בכל מקרה, ורק בגיל 22 הוא הגיע למיינץ על תקן חלוץ בינוני מינוס. זה היה טבעי, כי מיינץ הייתה קבוצה בינונית מינוס בליגה השניה. מעטים ייחסו לה חשיבות, ובמשך שנות ה-90' גם השערים של קלופ, חלקם מרהיבים ביופיים, לא זכו לתשומת לב כלשהי. אלא שעבור המועדון עצמו הפך קלופ לאליל של ממש – עבור האוהדים ועבור השחקנים בחדר ההלבשה.
אליל השחקנים והאוהדים (Gettyimages)
הוא היה מנהיג, שלמד בשקיקה מכל מאמניו והתכונן לקריירה על הספסל. הוא יזם את המעבר שלו עצמו מעמדת החלוץ לתפקיד המגן הימני, והשינוי סייע לו להשתפר ולגלות מעורבות גדולה יותר במשחק. בפברואר 2001 הייתה מיינץ במצב קשה מאוד בתחתית, והמאמן אקהארד קראוצון פוטר. כל השחקנים החליטו פה אחד שקלופ חייב להחליפו, וכך היה. ההנהלה הבינה את הפוטנציאל העצום בבחור שהיה אז בן 33, ולא הצטערה על כך לרגע.
ההתלהבות של קלופ שינתה את היעדים של מיינץ. היא כבר לא הסתפקה בהישרדות, אותה הוא הבטיח בעונת 2000/01, אלא שאפה גבוה הרבה יותר, עם כדורגל שמבוסס על מעבר מהיר מהגנה להתקפה וריצה בלתי פוסקת של השחקנים. הדרישה המיידית של קלופ מחניכיו הייתה לחצות את רף 120 קילומטרים למשחק במצטבר.
כבר בעונתו המלאה הראשונה, 2001/02, קלופ הצעיד את מיינץ לצמרת הגבוהה – היא הובילה את הטבלה במשך חצי שנה, ותמיד הייתה במקומות המובילים לעליה, עד המחזור האחרון, אז הפסד כואב ודרמטי הוריד אותה למקום הרביעי וניפץ את החלום. שברון הלב חזר על עצמו גם ב-2003, אז פספסה מיינץ עליה היסטורית על חודו של שער אחד הפרש השערים ונותרה שוב במקום הרביעי. אבל קלופ מעולם לא ידע לוותר. הוא שיקם את המורל בחדר ההלבשה, וב-2004 עלתה מיינץ לראשונה בתולדותיה לבונדסליגה – הפעם דווקא היא דילגה מעל קוטבוס במחזור האחרון כדי לתפוס את המקום השלישי.
אלה שלא הכירו את שיטות העבודה של קלופ, לא ציפו לגדולות ממיינץ בליגה הבכירה, אבל הוא הוכיח את עצמו מהרגע הראשון. עונת הבכורה הייתה חלומית, עם 50 שערי זכות והישארות קלה בליגה כנגד כל הסיכויים. המאמן הכריזמטי, שהקסים את גרמניה בהערותיו השנונות ובאנרגיה האדירה שלו, קיבל בקיץ 2005 הזמנה לשמש פרשן טלוויזיה במסגרת גביע הקונפדרציות, והתגלה כסופר-סטאר של ממש. מאז הוא כיכב ללא הפסקה בפרסומות, והפך לפנים מוכרות מאוד.
קלופ. פנים מוכרות מאוד (Gettyimages)
לאור זאת, הירידה ב-2007 כבר היוותה סנסציה. מיינץ קרסה בחודשים האחרונים של העונה, וקלופ קיבל הצעות רבות כדי להישאר בבונדסליגה בעצמו, אך ויתר על כולן. הוא גילה נאמנות לקבוצתו היחידה, ושאף להחזירה למקום הטבעי. רק כאשר נכשל ב-2008, ושוב סיים באופן דרמטי במקום הרביעי, היה זה הזמן לומר שלום. כל העיר הזילה דמעות בכיכר המרכזית כאשר האליל הגדול נפרד ממנה. היה זה מופע קורע לב, והוא חזר על עצמו בדורטמונד במאי האחרון. אנשים מתאהבים בקלופ, וקלופ מתאהב באנשים.
סיפורו יוצא הדופן בדורטמונד מוכר הרבה יותר. בזכות קלופ, הפכה בורוסיה מקבוצה במשבר עמוק לכוח דומיננטי בכדורגל האירופי, והוא עשה זאת בזכות השינוי המנטלי והטקטיקה השאפתנית שמסייעת לשחקנים המעוניינים להקשיב לו להשתפר ולהתקדם.
קלופ הניח את היסודות עליהן צמחה מיינץ למועדון קבוע בבונדסליגה – האדומים חזרו לשם בלעדיו ב-2009, ותומאס טוכל עשה עבודה אדירה כדי להמשיך את המומנטום. הוא השאיר לטוכל בסיס איתן גם בדורטמונד, וכעת יש לא מעט בדיחות על הגעתו של טוכל גם לליברפול בעוד 7 שנים. עד שזה יקרה, קלופ יצטרך להוכיח ששיטותיו עובדות גם מחוץ לגרמניה.
קלופ. השיטות שלו יעבדו גם בממלכה? (Gettyimages)
על סמך ניסיון העבר בגרמניה, אפשר לחזות כי קלופ יתמקד בחודשים הראשונים בבניית רוח לחימה בחדר ההלבשה ויבחר את החשקנים איתם הוא יכול ללכת לקרב. הם צריכים להיות פרפקציוניסטים, מקצוענים למופת, נחושים, מהירים ובעלי נכונות לרדוף אחרי הכדור בכל מקום ובכל רגע נתון. מבט על סגל ליברפול מגלה כי יש לו עם מי לעבוד. אמרה ג'אן עשוי להפוך לקשר מצוין בהדרכת קלופ, והוא ישמח לטפח את רוברטו פירמינו, פיליפה קוטיניו, ג'ורדון אייב וגם ג'ורדן הנדרסון כאשר הקפטן יחזור לכשירות. פציעותיהם של ג'ו גומז ודני אינגס מצערות מאוד מבחינת האדומים, כי גם הם שחקנים "קלופיים" מצוינים בפוטנציה.
קלופ אוהב לשחק עם בלמים עם שליטה טובה בכדור שבונים את המשחק מאחור, דוגמת מאטס הומלס, ואלה לא בהכרח חדשות טובות עבור מרטין שקרטל, אבל ממאדו סאקו הצרפתי עשוי להרוויח מכך. גם המגן השמאלי אלברטו מורנו צפוי, בהיעדרו של גומז, ללמוד המון בתקופה הקרובה מקלופ – הוא הרי שידרג שחקן מוגבל יחסית כמו מרסל שמלצר לרמה של סגל נבחרת גרמניה.
אבל לפני שקלופ עורך את הבכורה, כדאי מאוד לצפות בקבוצותיו הקודמות. לפי מורשת קלופ, מיינץ ודורטמונד פשוט לא יכולות להיות משעממות, וכך תשחק גם ליברפול שלו בשנים הקרובות.
מה דעתך על הכתבה?