אחרי שבוע שבמהלכו עולם הספורט כולו חיכה במתח, הראיון האינטימי של ליונל מסי עם העיתונאי ג'ורדי אבולה שודר הערב (ראשון) ברשת "לה סקסטה" הספרדית ובו כוכב ברצלונה פתח את הלב. מסי דיבר על חייו האישיים, המשבר המקצועי והאישי בשנה החולפת, ההווה המקצועי של ברצלונה והעתיד שלו כשחקן ואחרי הקריירה.
מסי הודה בפני המראיין כי הרגיש צורך לדבר למרות שבדרך כלל הוא מעדיף לעשות זאת במעגל הסגור שלו, וסיפר: "היום אני מרגיש טוב, האמת שהיה לי רע מאוד במהלך הקיץ שעברתי, עוד לפני כן בגלל איך שהעונה הסתיימה ואחר כך קרה מה שקרה בקיץ, עם הבורופקס וכל זה. אחר כך גררתי את זה איתי בהתחלה, אבל אני מרגיש טוב ונחוש להיאבק בכל הכוח על כל המטרות שלפנינו. אני יודע שהמועדון עובר תקופה קשה וזה מסובך, אבל יש לי אנרגיות".
"היה לי קשה, לא הייתי במקום שבו רציתי להיות", המשיך הארגנטינאי, "התקשיתי להתאקלם בחדר ההלבשה כי היו המו אנשים חדשים, אלה שהקיפו אותי בעבר כמעט כולם עזבו, יש הרבה שחקנים מבחוץ ומעט מאוד שגדלו כאן. התרבויות שונות והאנשים שונים, זה יותר קשה לאחד כך חדר הלבשה ולהפוך אותו לחזק, אבל עם הזמן אנחנו עושים את זה יותר".
האם יצא לו לבכות לאחרונה: "מסיבות ספורטיביות לא, אבל כן סבלתי המון. על דברים אחרים כן בכיתי ואני מעדיף לא להיכנס לפרטים, אבל סבלתי הרבה מאוד מסיבות ספורטיביות".
המצב הכלכלי במועדון: "זו תקופה קשה, כמו בכל העולם, אבל ביחס למה שאנחנו יודעים ומכירים המועדון באמת במצב רע, רע מאוד ויהיה קשה לחזור לאיפה שהיינו".
הרגשות כלפי החולצה של ברצלונה: "הכל, תמיד אמרתי את זה. ברצלונה זה החיים שלי. אני כאן מגיל 13 וצמחתי במועדון, כמו בעיר כולה. אני חי כאן יותר מזמן ממה שחייתי בארגנטינה. למדתי כאן הכל, המועדון עיצב אותי כשחקן וכאדם, נתן לי הכל ואני תמיד נתתי לברצלונה הכל, יש בינינו יחסים של אהבה ואני אוהב את המועדון, העיר וכל מה שקשור לברצלונה. הילדים שלי נולדו כאן".
האם היה שולח שוב את הבורופקס: "כן, זו הייתה דרך לבצע את המהלך באופן רשמי. אתה אומר שאתה רוצה לעזוב אבל לא עושה כלום בשביל זה. אמרתי לנשיא במשך חצי שנה לפני כן שאני רוצה לעזוב, שיעזור לי, והוא סירב. זו הייתה דרך להודיע ברצינות שאני רוצה ללכת".
האם הפריע לו מה שנאמר עליו בקיץ: "כן, כי שמעתי אנשים שאמרו 'עם כל העזרה שקיבלת מהמועדון, שהציל לך את החיים…'. אני אסיר תודה לנצח על זה ודיברתי על האהבה שלי לבארסה ולעיר, אבל מרגיש שגם אני נתתי הרבה מאוד ושהרווחתי ביושר כל מה שקיבלתי. חשבתי שזה סופו של עידן ושאני זקוק לשינוי, בגלל הבלאגן שהיה במועדון. ידעתי שזו תהיה שנת מעבר, עם אנשים חדשים וצעירים וכמו שאמרתי תמיד – אני רוצה להילחם על זכייה בליגת האלופות ובאליפות. רציתי לעזוב בטוב. אחר כך התפתח בלאגן, הנשיא לא רצה והתחיל להדליף דברים בשביל לגרום לי להיראות רע ולהפוך אותי לרשע בסיפור. אני נשאר רגוע עם זה שעשיתי מה שהרגשתי ומה שהייתי צריך באותו רגע".
במה ברתומאו שיקר לו: (צוחק) "בהרבה דברים האמת, אני מעדיף לא להוציא את זה כי אני לא אוהב לדבר על דברים פרטיים, אבל אני יכול לומר בפירוש שהוא שיקר בהרבה דברים ולאורך הרבה שנים. פרשת בארסה-גייט? לא ייחסתי לה הרבה חשיבות, קרו הרבה דברים במועדון ולא הייתי יכול להתעכב על זה".
הסיכוי שלו לנצח במשפט היפותטי נגד ברצלונה: "דווקא לא אמרו לי שאני צפוי להפסיד, ההפך. ידעתי שאם נלך למשפט אני אהיה צודק והמון עורכי דין אישרו זאת בפניי. אבל לא רציתי לעזוב את ברצלונה בדרך הזאת".
העזיבה של סוארס שברה את גב הגמל: "לא, כי אני קיבלתי את ההחלטה עוד לפני. אבל כן חשבתי שזה טירוף מה שעשו ללואיס, בגלל הדרך בה פעלו ושבה הוא עזב, בחינם ותוך כדי שמשלמים לו על השנים שנותרו בחוזה, כשהוא עובר לקבוצה שנלחמת על אותם תארים כמונו. לא רק העזיבה שלו הייתה קשה, אלא גם הדרך".
הבעות הפנים שלו: "זה מי שאני ואלה התגובות שלי. אני עושה מה שבא לי מהלב ואת מה שמרגיש לי מדי יום. אני לא יכול להתעסק בדעה של כל אחד כי אחרת הייתי משתגע. הרבה אנשים מדברים בלי לדעת כלום, כל פעם יותר. היום אתה יכול לשקר על כל דבר וזה נשאר שם, כי אנשים צופים בטלוויזיה קוראים עיתונים אז הם מאמינים פחות או יותר להכל, וזה לא תמיד נכון. אבל אני לא יכול לשלוט בזה".
איזה ספורטאים הוא מעריץ: "יש המון ספורטאים מעוררי הערצה. רפא נדאל, פדרר, לברון… בכל הענפים יש אחד שבולט ומעורר הערצה בזכות העבודה שלו והביצועים שלו בכל יום. בכדורגל יש את כריסטיאנו, ועוד רבים. אני מעריץ את כל אלה שמצטיינים.
חייו האישיים: "הם רגילים מאוד, לפעמים משעממים. אפשר לסכם אותם בקצרה. אני מתעורר, אוכל ארוחת בוקר, לוקח את הילדים לבית הספר, הולך להתאמן, חוזר לאכול עם אשתי אנטונלה, אוספים את הילדים וחוזרים הביתה, עושים משהו ביוחד, שותים מאטה, אוכלים ארוחת ערב, עולים לראות טלוויזיה וזהו. לסופרמרקט הלכתי כמה פעמים, לא תמיד אבל מדי פעם. אני אפילו אוהב ללכת, אבל זה לא קורה הרבה. לשווקים לא, כי מתאספים שם הרבה אנשים וזה בעייתי. לגבי מסעדות הלכתי לכולן כאן, אני חי כאן (בשכונה שלו) 10 שנים וזה טבעי שאלך".
מה מפריע לו בלהיות מסי: "התברכתי בכל מה שיצא לי לחוות, זה לא מפריע לי אבל לפעמים הייתי רוצה להיות אלמוני וליהנות מטיול בשוק, לקולנוע, למסעדה, לסופר בלי שאף אחד יסתכל עליי ויבחן מה אני עושה ב-300 עיניים. אני תמיד אסיר תודה על האהבה שאני מקבל בכל העולם, שהיא מדהימה. כשאני עם הילדים שלי, הייתי רוצה שלא יבחינו בי".
על עומס המשחקים: "הכי חשוב זה לשחק ולעמוד בהסכמי זכויות השידור, החסות וכל זה. לא חושבים על הספורטאים. משחקים ביום ראשון, רביעי ושישי או שבת. נותנים יותר חשיבות להיבט הכלכלי מאשר לספורטיבי".
המוות של מראדונה: "הייתי בבית וקיבלתי הודעה מאבא שלי, מיד הדלקתי את הטלוויזיה והתחלתי לראות ולשמוע על הכל. זה היה טירוף, לא הייתי מסוגל להאמין. ידענו שהוא לא במצב טוב, אבל לא דמיינו שזה יקרה. אף אחד לא ציפה לזה ואף אחד לא מאמין שהוא לא כאן יותר ושזה באמת קרה. זה היה נוראי ומטורף. אני אפילו לא רוצה לחשוב על הלוויה שלו, מה שקרה נורמלי בגלל המשמעות של דייגו וכל מה שהוא עשה עבור ארגנטינה ומה שהארגנטינאים מרגישים כלפיו. הטירוף היה מתבקש בפרידה ממנו, דייגו היה ראוי לזה"
החגיגה לכבוד מראדונה: "אנשי ניואלס נתנו לי את החולצה במתנה פעם, שמרתי עליה וחשבתי שזה הרגע הנכון לחגוג כך. האמת שכן הייתי נחוש לכבוש, כי גם הגעתי אחרי כמה משחקים בלי גול ובאותו יום ידעתי שאני חייב להבקיע. השער הגיע ממצב של כלום, כשהכי פחות חיפשתי אותו".
הקושי לקבל הפסדים: "מגיל קטן זה היה ככה. הייתי בוכה או רב עם האחים שלי כשהם היו צוחקים עליי שהפסדתי להם. אני מתעצבן, לא חושב באותו רגע ועושה מה שיוצא לי בטבעיות, אחר כך אני מתחרט כי אני לא כזה. אני מתעצבן מאז שהייתי קטן".
התבוסה 8:2 לבאיירן: "זה היה רגע קשה בגלל הדרך שבה זה קרה. ידענו שזה משחק קשה, הגענו אחרי שנה קשה. אפשר היה להפסיד, אבל לא בצורה שעשינו את זה".
שומר על קשר עם פפ גווארדיולה: "אנחנו מדברים. לא דיברנו על איחוד בקבוצה אחרת. לדעתי הוא הטוב ביותר, יש בו משהו מיוחד. הוא גורם לך לראות דברים בצורה אחרת. אותי מושך במיוחד האופן בו הוא מתכונן למשחקים, בהגנה ובהתקפה. הוא היה אומר לך בדיוק מה צריך כדי לנצח. היה לי מזל שאימנו אותי במשך זמן רב גווארדיולה ולואיס אנריקה, השניים הכי טובים. זה גרם לי להתפתח. עם גווארדיולה חשבתי שאני יודע הכל ואז הגיע לואיס אנריקה, שהיה די דומה, אבל עם פרטים קטנים שגרמו לזה להיראות שונה לגמרי".
השמועות שהוא 'דיקטטור': "אומרים את זה כבר הרבה זמן וגם אמרו שבנבחרת הייתי בוחר את המאמנים והשחקנים, שהחברים שלי היו משחקים. מפריע לי שאומרים את זה ושרבים מתייחסים לזה כעובדה. אנשים צורכים מידע ומאמינים לכל מה שאומרים בעיתון או בטלוויזיה. האמת היא שזה רחוק מאוד מהמציאות".
האם קומאן הביא עמו פרויקט: "עם רונאלד קומאן נכנסה גישה רצינית ומחושבת לגבי מה הוא רוצה עבור הקבוצה והמועדון. אני חושב שזו כן הייתה החתמה נכונה ושהוא עובד טוב מאוד, בהתחלה זה קשה כי יש הרבה שחקנים חדשים וצעירים, אבל הקבוצה מתקדמת לאט לאט".
הנשיא הזמני אמר שהיה צריך למכור אותו: "אין צורך בזה, זה כבר מאחורינו והוא לא היה בזמנו, בטח כשהוא נשיא זמני שלא צריך לקבל החלטות. מה שהיה היה והוא לא היה צריך לחזור לדבר על זה, זה לא עוזר לקבוצה ולא למועדון. היה עדיף שידבר על העתיד ולא על העבר".
הבחירות: "אני חבר מועדון, לא יודע אם אלך להצביע. אין לי מועמד מועדף, מעדיף לא לבחור צד כי גם ככה אומרים שאני מנהל את המועדון, תאר לך מה יהיה אם אגיד שאני מעדיף מועמד מסוים לנשיאות. הלוואי שזה יעשה הכי טוב למועדון וישנה את המצב, לא יהיה קל כי הנשיא החדש ייכנס לסיטואציה קשה, עם הקורונה, אבל הלוואי שהוא יעשה דברים טובים כדי להחזיר את המועדון הגדול הזה למקום אליו הוא שייך ושהיום הוא לא נמצא בו".
האם מינוי צ'אבי למאמן או החתמת ניימאר ישאירו אותו: "לא יודע. שיהיו בחירות, שינצח מי שצריך לנצח ואחר כך נראה איך אנחנו מסיימים את העונה ואם אנחנו נאבקים על תואר כלשהו. ביוני יחליטו. שחקנים יהיה קשה להחתים כי חסר כסף. הרבה שחקנים יכולים לעזור לנו לחזור להילחם על כל התארים ואלה שחקנים שעולים הרבה כסף. גם אם ניימאר יוריד את סעיף השחרור שלו, איך נשלם לפריז על ההעברה? זה לא מצב קל. הנשיא החדש יצטרך להיות חכם מאוד, לעשות סדר ולבצע שינויים רבים כדי להצליח".
ההגרלה נגד פ.ס.ז' בליגת האלופות: "שנינו שומרים על קשר, יחד עם לואיס סוארס. ההודעה האחרונה הייתה על ההגרלה, ששתי הקבוצות לא רצו – כל אחת מהסיבות שלה. ועל כך שזה יהיה משחק צמוד ושוויוני מאוד".
היחסים עם גריזמן: "הקשר טוב, כבר אמרתי את זה. מעולם לא היו לי בעיות איתו ואף פעם לא עשיתי כל מה שאמרו, שלא רציתי שיחתימו אותו וכל זה. לפעמים אנחנו שותים מאטה ביחד בחדר ההלבשה ובנסיעות, אין שום בעיה".
מו"מ עם קבוצות אחרות: "כלום לא יתבהר לי לפני סוף העונה. אם לא אחכה עד אז, לא אעמוד במה שאמרתי עכשיו. הכי חשוב לחשוב על הקבוצה ולסיים את העונה טוב. אני יודע שהרבה אנשים בברצלונה, האוהדים, עדיין אוהבים אותי ורוצים שאמשיך כאן. יודע שיש גם כאלה שאחרי מה שקרה בקיץ, חושבים אחרת. אעשה מה שהכי טוב למועדון ולי. אני חושב לחזור לחיות בברצלונה בעתיד בכל מקרה, כשאפסיק לשחק אני רוצה להיות במועדון ולתרום בכל מה שאוכל. למה אני אומר 'לחזור'? כי תמיד רציתי לחוות את ארצות הברית, את הליגה ואת החיים שם, אבל לא יודע אם זה יקרה. זה לא עכשיו אלא בעתיד. לשחק בריאל מדריד או באתלטיקו? בחיים לא".
האם זה מלחיץ להיות הטוב ביותר: "לא, כי אני לא מתייחס לזה בצורה הזאת ולא משחק לשם זה. אני משחק בשביל לנצח ולתת את המקסימום בכל משחק, לא בשביל שיגידו שאני הכי טוב. פסיכולוג? אני צריך, אבל לא הלכתי מעולם. לפעמים קשה לי לעשות את הצעד הזה. התעקשו איתי שאלך, אני אדם ששומר הכל בפנים ולא חולק. אני יודע שאני צריך בגלל העיסוק שלי ביום יום, אבל לא עושה את זה".
האם רשות המיסים חוקרת אותו יותר מאחרים: "לא יודע, הייתה לי בעיה איתם כי היו לי עורכי דין שאמרו לי ולאבא שלי כל מה שאנחנו צריכים לעשות, בסוף זה נפתר. לא מתלונן על מה שקרה, אלא על היחס שקיבלתי, מהתקשורת במדריד וגם בברצלונה שתקפו אותי וכאב לי שכלפי הרבה שחקנים אחרים שעברו את זה, היחס לא היה כזה".
מסר לאנשים אם היה עוזב: "לא יודע אם אעזוב או לא ואם כן, הייתי רוצה לעשות זאת בדרך הכי טובה ולחזור יום אחד, לעיר ולעבודה במועדון, לתרום. ברצלונה הרבה יותר גדולה מכל שחקן, כולל אותי כמובן, והלוואי שהנשיא שיבוא יעשה דברים טובים בשביל לחזור להניף גביעים חשובים".
מה הוא יהיה אחרי הקריירה כשחקן: "לא יודע, לא חשבתי על זה, אבל משהו שקשור לכדורגל. זה מה שאני אוהב. לא מאמן, לא רואה את עצמי ככזה. אולי כן מנהל ספורטיבי כדי להביא שחקנים שאני ארצה או שאחשוב שהמועדון צריך, נראה".
סוף הסיפור שלו ומשאלה לסיום: "זה סיפור אהבה מילדות עם המועדון והעיר. לא חשוב איך הוא יסתיים, אין סיבה שזה יכתים את מה שעברתי בקריירה. אי אפשר שהכל ילך טוב בקריירה של 16 שנים, יש רגעים רעים, אבל מתגברים על הכל. הלוואי שנסיים בצורה טובה את השנה המחורבנת שנאלצנו לחוות ושהשנה הבאה תהיה טובה יותר לכולם ושלאט לאט נצא מהמצב הזה".
מה דעתך על הכתבה?