ביום שלישי, בבעיטה אחת בדקה ה-84, אנטואן גריזמן הצליח לגרש שדים משתי הקדנציות באתלטיקו מדריד. בסן סירו, אותו אצטדיון בו הדביק פנדל למשקוף בגמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד ב-2016, הוא סוף כל סוף בעט כדור ראשון למסגרת מאז החזרה לקולצ'ונרוס ועשה סוף לרצף נוראי שהחל עוד בברצלונה.
השער של גריזמן נתן לאתלטיקו את הרוח הגבית להשלים מהפך מול 10 שחקני מילאן ולנצח 1:2, והצרפתי שנכנס רק בדקה ה-61 גם נבחר לשחקן המצטיין. "האם זו בקשת המחילה שלך?", נשאל גריזמן מיד לאחר השריקה, כשהוא עדיין מסדיר נשימה, והשיב: "כן, זה מה שאנשים רוצים לראות ממני. הדבר היחיד שאני רוצה זה לשמח את האוהדים, שהם ילכו לישון מאושרים כמו הערב. בשביל זה חזרתי".
גרימן עזב את אתלטיקו ב-2019 וגרם לרבים מהאוהדים לחוש נבגדים. הרי רק שנה לפני כן, רגע לפני שיצא למונדיאל ברוסיה וחזר ממנו כאלוף עולם, הוא פרסם במעין דוקו ביזארי את החלטתו לדחות את ברצלונה ולהישאר באתלטיקו. "האוהדים שלי, הקבוצה שלי, הבית שלי", סיכם אז.
האוהדים לא שכחו. חזרתו התקבלה ברגשות מעורבים והשריקות נגדו בתיקו המאופס מול פורטו רק המחישו כי עליו לעבור כברת דרך כדי לכבוש מחדש את לב הקהל. השער בסן סירו נתן לגריזמן פתח. אור בקצה המחילה, במקרה שלו. מול ברצלונה, ה"אשמה" הראשית במצבו, יש לו הזדמנות להסיר עוד נתח מספקות האוהדים, הפעם במגרש הביתי, וגם להתכבד בתקיעת המסמר האחרון בארון של רונאלד קומאן.
שלושת משחקיו האחרונים של גריזמן בברצלונה סימלו את כל התקופה שלו שם. הוא אמנם תרם 13 שערי ליגה בעונה שעברה וסיים את השנתיים (פלוס חודש) שלו במדי הבלאוגרנה עם 35 כיבושים ב-101 הופעות, אבל לרגע לא הרגיש שייך או נתן סיבה להאמין שהוא ראוי למעמד של שחקן בכיר בברצלונה ואחד הכדורגלנים היקרים בעולם. הוא נעלם בצלו של ליאונל מסי, לא מצא עצמו בשיטה, לא קיבל הזדמנות לשחק בעמדה המועדפת עליו כחלוץ שני ופשוט נראה אבוד.
ביום האחרון של חלון הקיץ נוצרה ההזדמנות לחזור לאתלטיקו, והמהלך הושלם ממש דקות לפני סיום מועד ההעברות. ברצלונה, ששילמה על גריזמן 120 מיליון יורו לפני שנתיים, הסכימה להשאילו לשנתיים עם התחייבות של הקולצ'ונרוס לרכישה ב-40 מיליון יורו (אם ישחק ב-50 אחוזים מהמשחקים בעונה הבאה) רק כדי להיפטר מחוזה העתק המכביד, לפיו היה מקבל מברצלונה מעל 170 מיליון יורו אם היה מסיים את כל חמש השנים. הוא הסתפק ב-46.5 מיליון יורו (כולל מענק חתימה של 5 מיליון) וחזר לאתלטיקו עם שכר המופחת ב-40 אחוזים.
על הנייר, כל הצדדים אמורים להיות מרוצים. ברשתות החברתיות גם הפצירו בכוכב הצרפתי לקצץ את השיער ("תשאיר את הקוקו בברצלונה") כדי לפתוח דף חדש, והוא נענה לאתגר. אבל מי שציפה לקבל מיד את גריזמן הנמרץ והפרודוקטיבי של אתלטיקו, התאכזב לגלות את גריזמן הכבוי של ימי ברצלונה. לא רק שהצרפתי בן ה-30 לא סיפק מספרים בעצמו עד השער מול מילאן ונראה כמו שחקן בדמדומי הקריירה, אלא שב-270 דקות שהוא היה על המגרש עד כה בליגה, אתלטיקו לא הצליחה לשים כדור אחד ברשת. המשחק מול אלאבס המחיש את המצב: גריזמן בעיקר הפריע ללואיס סוארס (גם בעונה בברצלונה היו להם רק שלושה שערים משותפים בכמעט 1,800 דקות יחד והשילוב ביניהם עוד דורש עבודה), נראה מבוהל ורק שתיים מ-23 המסירות שלו היו קדימה.
מילינקו פאנטיץ', כוכב הדאבל של אתלטיקו מדריד ב-1996, טען ש"המצב של גריזמן מדאיג, הוא לא מראה שום דבר", אבל הקפטן קוקה יצא להגנת חברו הטוב: "אין פה סיפור, אנטואן לא מדאיג אותי. הוא יצליח כי יש לו את האיכויות שלו ואת הביטחון והתמיכה מכולנו". המאמן דייגו סימאונה, שנלחם כדי להחזירו, ביקש: "תאשימו אותי, כל דבר רע בהקשר של אנטואן הוא באחריותי. גריזמן בתהליך קליטה, הוא עדיין מסתגל לאתלטיקו החדשה. זו לא אותה קבוצה שהוא היה חלק ממנה".
סימאונה מבין את הסיטואציה. גם הוא חווה שתי קדנציות שונות באתלטיקו. הוא היה שותף בכיר לדאבל המפורסם ב-1996, שנה לאחר מכן עבר לאיטליה וב-2003 חזר בגיל 33 לעונה וחצי סבירות בקבוצה בינונית למדי, לפני ששב הביתה כדי לפרוש בארגנטינה. כמאמן הוא החזיר לסיבוב נוסף באתלטיקו את פרננדו טורס, דייגו קוסטה ופיליפה לואיס. אף אחד מהם לא שחזר את הקדנציה הראשונה. יאניק קראסקו הוא היחיד שיכול להגדיר את הקאמבק שלו כהצלחה, וסימאונה מקווה שגריזמן יילך בעקבותיו. "אני שמח עבור אנטואן", אמר המאמן לאחר השער בסן סירו. "אנחנו מצפים לקבל ממנו יותר והוא יודע שנדרוש את זה".
גריזמן הודה לאחר מכן למאמן שסייע לו להפוך לאחד השחקנים הטובים בעולם (פעמיים מקום שלישי במירוץ לכדור הזהב, 133 שערים ב-257 משחקים בקדנציה הראשונה באתלטיקו): "סימאונה משפר אותי, הוא זה שהביא אותי לטופ. אני רוצה להחזיר לו ולהחזיר למועדון, לאוהדים ולחברים שלי לקבוצה. עברתי הרבה שינויים. המעבר מברצלונה הושלם רק ביום האחרון והגעתי למערך אחר, סגנון אחר, חדר הלבשה אחר. הכול שונה. אני יודע שהקבוצה זקוקה לי ומקווה שערב כזה יעזור לי לחזור לעצמי".
האם אחרי מה שעבר בברצלונה ולאור כושרו הנוכחי, גריזו בכלל יכול לחזור ליכולת שהציג לפני חמש או שלוש שנים ולהוביל קבוצה גדולה? אריק אולהטס, האיש שגילה אותו בצרפת בגיל 14 והביא אותו לריאל סוסיאדד, משוכנע: "זמן ההתאקלמות הוא בלתי נמנע והגיוני למדי, אבל הוא קיבל את ההחלטה הנכונה. הוא בן 30, בוגר לחלוטין וחוזר למועדון ולמאמן שמתאימים לו. עם הזמן כולם יבינו שזה היה הצעד הנכון, אני משוכנע בכך".
הציפייה של גריזמן בעת המעבר לברצלונה הייתה לזכות בתארים, אבל בסיכומו של עניין הוא היה שותף לזכייה בגביע המלך בלבד. הוא הגיע לבארסה רגע אחרי האליפות ב-2019 וכעת חזר לאתלטיקו אחרי האליפות שלה. היא לא הצליחה יחד איתו, אבל עשתה את זה בלעדיו. למעשה, הפעם היחידה שקבוצה שלו סיימה בראשות ליגה נותרה עונת 2009/10 עם ריאל סוסיאדד בליגה השנייה. החסך הזה מציק לו, בטח אחרי 12 שנים בלה ליגה.
ולזה מתווסף הכתם של ברצלונה. לא רק איתה, אלא נגדה. המשחק הכי מפורסם של גריזמן מול ברצלונה היה בגומלין רבע גמר ליגת האלופות ב-2016, אז הבקיע פעמיים והעלה את אתלטיקו לחצי הגמר עם 0:2 ביתי שמחק את ההפסד 2:1 בקאמפ נואו. הבעיה שזה נותר ניצחונו היחיד על בארסה במדי הקולצ'ונרוס. בליגה היו 10 עימותים, מתוכם הוא הפסיד שבעה ועוד שלושה הסתיימו בתיקו. התרומה שלו במשחקים הללו הסתכמה בבישול בודד. ללא שערים. ברצלונה במצבה הנוכחי מזמינה אותו לתקן גם את זה.
