גרסה משוכללת של באלאק: האברץ בשל להוביל את צ'לסי וגרמניה

המפגש בין גרמניה לספרד בליגת האומות הערב (חמישי, החל מ-21:35 בספורט4) יעניין במיוחד דווקא את אוהדי צ'לסי. הם ירצו לצפות לראשונה בשיתוף הפעולה בין שני הכוכבים המובילים שלהם בעונה הקרובה – טימו ורנר וקאי האברץ, כאשר מנגד עשוי אולי לעמוד בין הקורות, באופן משעשע, קפה אריסבלאגה אותו מעוניינים הכחולים להחליף כשוער הפותח בסטמפורד ברידג'.

עסקת ורנר נסגרה כבר ביוני, והסקורר אפילו לא נטל חלק במחזורים האחרונים של הבונדסליגה – הוא הצטרף לקבוצתו כבר באמצע הקיץ. המקרה של האברץ שונה, וההמתנה להכרזה הרשמית הפכה עם הזמן לסוג של פארסה. קשר לברקוזן כבר עבר את הבדיקות הרפואיות בלונדון, העברתו תמורת כ-80 מיליון יורו אינה מוטלת בספק, ובכל זאת הדבר לא סופי בינתיים, וההכנות לעונה הקרובה טרם החלו מבחינתו. אז בנבחרת הוא יקבל אלטרנטיבה טובה להתאמן ולשחק עם חבריו לעתיד.

אנטוניו רודיגר היה זה שסייע לצ'לסי לשכנע את הצמד לבחור במערב לונדון. "זה הלך טוב עם טימו, ואני מקווה שזה יצליח גם עם קאי", אמר הבלם שגדל בשטוטגרט, ועשוי להתמודד הערב מול הספרדים באצטדיונו האהוב. גם ורנר עשה את צעדיו הראשונים בשטוטגרט, והשניים מכירים היטב.

המקרה של האברץ שונה – הוא השתייך לאקדמיה של לברקוזן מאז גיל 11, ומזוהה מאוד עם המועדון, בו עובד כבר מזמן רודי פלר כמנהל הספורטיבי. "שחקנים טובים רבים היו לנו לאורך ההיסטוריה, אבל האברץ הוא הטוב מכולם", אומר פלר – וזו אמירה מרתקת ומרחיקת לכת.

מבחינת אוהדי צ'לסי, היא חשובה בעיקר בהקשר למיכאל באלאק, אשר הגיע לראשונה לתהילה במדי לברקוזן, והיה כוכב מרכזי בקבוצה שהעפילה לגמר ליגת האלופות ב-2002. מדובר אמנם בשחקן ממוצא מזרח גרמני, אשר עשה את צעדיו הראשונים במערב דווקא בקייזרסלאוטרן, אך לדעת רבים באלאק הוא מועמד ראוי לתואר השחקן הטוב של לברקוזן בכל הזמנים.

פלר מכיר אותו מקרוב – הוא אפילו בנה סביבו את נבחרת גרמניה אשר עלתה כנגד כל הסיכויים לגמר המונדיאל ב-2002, שבועות ספורים אחרי הפסדה של לברקוזן לריאל מדריד בליגת האלופות. ואם פלר בכבודו ובעצמו מכריז כי האברץ טוב מבאלאק, לקהל הכחול בהחלט יש סיבה טובה לאופטימיות. ואולי מוקדם מדי לשפוט שחקן שחגג רק לא מכבר את יום הולדתו ה-21, אך הבסיס להצהרה בהחלט קיים. מצד אחד, האברץ מזכיר את באלאק מבחינה פיזית – שניהם אתלטים שמתנשאים לגובה של 189 סנטימטרים, נהנים ממשחק ראש משובח, אך מתאפיינים בטכניקה ברמה גבוהה למרות ממדי הגוף.

שניהם גם סקוררים בחסד – באלאק עזב את לברקוזן לטובת באיירן ב-2002 אחרי שהבקיע שיא אישי של 23 שערים בעונה, והאברץ פותח כעת פרק חדש בקריירה אחרי שהרשית 18 פעמים בכל המסגרות, בעוד שיאו מעונת 2018/19 עומד על 20. כמו באלאק, ואולי אפילו יותר ממנו, האברץ שולט בכדור בשתי הרגליים באופן מושלם – אי אפשר להגיד אם הוא ימני או שמאלי.

מצד שני, האברץ נראה כמו גרסה משוכללת של קודמו. הוא רב גוני הרבה יותר, מסוגל למלא כל תפקדי בחלק הקדמי של המגרש, ומאמן לברקוזן פטר בוס השתמש בו לא פעם כ-"9 מדומה". הסגנון שלו עדין ומלוטש יותר, יש לו ראיית משחק משובחת יותר, ויכולת מסירה מרהיבה יותר. הוא פחות לוחם וברוטלי מבאלאק, וייתכן כי ממבט ראשון הוא מקרין פחות מנהיגות, אך הוא גם מתפתח במהירות גדולה הרבה יותר.

אחרי הכל, בגיל 21 באלאק עדיין היה שחקן ספסל זניח בקייזרסלאוטרן. הופעת הבכורה שלו בנבחרת התרחשה רק כשהיה בן 23. לעומת זאת, האברץ מוכן לקחת כבר עכשיו את המושכות במרכז המגרש של מאנשאפט.

כל זאת בגלל שהאברץ הוגדר כעילוי עוד כילד קטן, וקודם תמיד לפני כולם. באוקטובר 2016, כאשר היה בן 17 ו-126 ימים בלבד, הוא הפך לשחקן הצעיר ביותר בתולדות לברקוזן. מאז הוא היה גם הכובש הצעיר ביותר של לברקוזן, השחקן הצעיר ביותר בתולדות הבונדסליגה שהגיע ל-50 הופעות, ואז גם ל-100 הופעות.

כאשר צורף לנבחרת הבוגרת, הוא הרגיש מיד בבית – ויואכים לב נדהם מההתאקלמות המהירה. "אחרי האימון הראשון, נדמה היה שהוא משחק איתנו כבר שנתיים. כאילו הוא היה שם תמיד. אף פעם לא ראיתי דבר כזה", אמר המאמן – והרי ליוגי יש נסיון רב מאוד עם צעירים.

איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בפנומן. על פניו, אין לו נקודות תורפה כלל – הוא קרוב לשלמות פיזית, טכנית, וגם מנטלית. על אף שאפשר למלא ספר עב כרס במחמאות שקיבל מכל הכיוונים האפשריים, השתן לא עלה לראשו ורגליו נותרו על יציבות על הקרקע.

הוא ממשיך להיות צנוע ומנומס כמו ביום בו נאלץ להחמיץ משחק בליגת האלופות כנער בן 17 כי היה לו מבחן בגיאוגרפיה. "ההורים לימדו אותי שההשכלה קודמת לכל", הוא אמר, וגישתו לא השתנתה כאשר הפך במהרה לאחד הלהיטים הגדולים בבונדסליגה. היא לא תשתנה גם עכשיו, כאשר מחירו צפוי להגיע עם הבונוסים השונים ל-100 מיליון יורו. גם כאן ניתן להבחין בעליונות בהשוואה לבאלאק. בגישה לחיים, הוא מזכיר יותר את תומאס מולר.

ויש גם נקודות הקבלה למסוט אוזיל. האברץ עצמו טען בתחילת הדרך כי קשר ארסנל הוא המודל שלו לחיקוי, והסגנון שלהם דומה. מבחינת הנבחרת, אוזיל הוא שחקן עבר בדיוק כמו באלאק, והקשר המחונן יכול להיכנס לנעליים של שניהם בו זמנית.

מגוון הכישורים הנדיר שלו עשוי לאפשר זאת, ומתיאס זאמר טוען: "האברץ יהיה המנהיג של גרמניה בעשור הבא". למידת ההצלחה בצ'לסי תהיה, כמובן, השפעה על כך – אבל עוד לפני ההכרזה המיוחלת יש לו אתגר משמעותי מול הספרדים. זו צפוי להיות משחקו התחרותי הראשון מול יריבה חזקה בהרכב הפותח של גרמניה.