"אני לא יודע מה אני עושה כאן", הצהיר רוי הודג'סון במסיבת עיתונאים מהידועות בתולדות אנגליה לפני 444 ימים אחרי שאיסלנד הדהימה ושלחה את נבחרת שלושת האריות הביתה עם 1:2. ההשפלה הגדולה בתולדות אנגליה חרצה את גורלו של המאמן והמשיכה את המסע של הסנסציה של יורו 2016.
הודג'סון ישב מאז בבית, זכה פה ושם להתעניינות אבל נדמה היה שהקריירה שלו כבר לא תתרומם. ואז? אז הגיעה קריסטל פאלאס שזרקה השבוע את פרנק דה בור אחרי פתיחת עונה רעה ובתום 77 ימים והחזירה לתודעה את המנג'ר הוותיק בן ה-70 לבמה המרכזית של הכדורגל העולמי. אחרי שעשה את זה עם פולהאם אותה הוביל לעונה נהדרת גם באירופה וזכה למינוי בליברפול, זו הזדמנות אחרונה לעשות משהו עבור האנגליה המבוגר.
הוא אימן את אנגליה ארבע שנים וזו היתה פסגת הקריירה שלו למרות שבשלושה טורנירים הוא לא ממש קידם את הכדורגל האנגלי. הוא החליף את פאביו קאפלו ומינויו בעונת 2012/13 היה מפתיע מאוד אחרי שכולם סברו שהארי רדנאפ יקבל את המינוי. ביורו 2012 הנבחרת הודחה מרבע הגמר אחרי 4:2 בפנדלים לאיטליה בתום 0:0 בסיום 120 דקות, אבל זה הלך והתדרדר. בברזיל 2014 בגביע העולמי אנגליה הגיעה לשפל חדש כשסיימה אחרונה בבית 4 ונפלה למקום ה-20 בדירוג פיפ"א הכי נמוך שלה אי פעם. ביורו 2016 הודג'סון לא הצליח לשפר את התדמית עם ההפסד לאיסלנד. "למי אכפת עכשיו מה קרה עם איסלנד. לאוהדים של פאלאס איכפת רק להישאר בליגה", טען עם המינוי והמשפט הזה עלול עוד לרדוף אחריו.
תדמית לא מתרוממת, הודג'סון (AFP)
הודג'סון כבר רשם שיא חדש. הוא המאמן המבוגר ביותר שמונה אי פעם לתפקיד אצל הנשרים. הוא עשה את זה בגיל 70. הוא גם המאמן השלישי הכי מבוגר שאימן בליגה אחרי בובי רובסון בגיל 71 ו-191 יום בניוקאסל ואלכס פרגוסון (71 ו-139 יום). הודג'סון אחריהם בגיל 70 ו-38 יום. פאלאס תהיה הקבוצה ה-15 שלו אותה יאמן בשמונה מדינות שונות ועוד ארבע נבחרות שאימן. הוא גם סוגר מעגל. הוא נולד ממש ליד איצטדיון סלהרסט פארק וגדל בנוער של הקבוצה, אבל שוחרר בלי ששיחק בשורותיה. למרות גילו הוא חתם על חוזה לשנתיים בשכר של 2.5 מיליון ליש"ט ויקבל בונוס של מיליון ליש"ט נוספים אם יצליח להשאיר את הקבוצה בליגה בגיל בו רוב חבריו כבר עמוק בפנסיה ומנסים למצוא תעסוקה.
אז מה מריץ את הודג'סון? במידה רבה הוא שוב הוכיח שאין נביא בעירו. בעוד שבאנגליה היתה לו הצלחה מוגבלת, באירופה העריכו אותו כאחד המאמנים הטובים ביבשת והוא היה חבר הצוות המקצועי של פיפ"א. הוא דובר חמש שפות בין היתר כמה סקנדינביות. ב-1976 רמזי מוסאלם שלמד איתו בבית הספר פתח חוברת וראה בפוסטר לתדהמתו שהחבר שלו שנראה הכי רחוק מכדורגל מופיע בפוסטר כמאמן הלמשטאד השבדית. "הייתי בהלם. אחד החברים אמר לי שיש שם מישהו דומה להודג'סון וכולנו צחקנו. הוא תמיד היה הולך עם חליפה גם כשאימן את נבחרת בית הספר שלנו", סיפר חברו מבית הספר.
ואכן משם הגיעה הפריצה של הודג'סון. הלמשטאד, אורברו ומאלמו היו תחילת דרכו כמאמן, הוא המשיך בשווייץ, עבד בנוישאטל בהצלחה ועבר חמש שנים בנבחרת שווייץ. ההצלחה שלו באנגליה היתה מוגבלת כשאימן את בריסטול סיטי ובלקבורן, אבל אחרי שאימן את אינטר האיטלקית פעמיים בהצלחה מוגבלת, אודינזה ונבחרת פינלנד הגיע לפולהאם שם היתה ההצלחה הגדולה שלו בקריירה כשהעפיל איתה לגמר הליגה האירופית ב-2009/10 ובדרך הדיח את יובנטוס. הוא הפסיד בגמר רק לאתלטיקו מדריד ובאותה שנה נבחר למנג'ר השנה בפרמייר-ליג.
חזר לתודעה בפולהאם, הודג'סון (AFP)
מאז הנסיקה נמשכה בליברפול עם מינוי לא ברור שזכה ללא מעט ביקורות. קראו לא "ינשוף" בגלל עיניו הקטנות והוא נזרק אחרי שישה חודשים בתפקיד ופינה מקום לקני דלגליש האגדי שקיבל את הג'וב באופן זמני. מאז עבר בווסט ברומיץ' וב-2012 החליף את קאפלו. אחרי הכישלון באנגליה הוא זכה לעניין מנוריץ' שם שימש כיועץ וגם מסין. הציעו לו שמונה מיליון ליש"ט לעונה שזה סכום יותר מכפול ממה שהרוויח בנבחרת אנגליה – 3.5 מיליון ליש"ט. בסוף העונה שעברה הוא שוב מונה ליועץ מיוחד במלבורן סיטי האוסטרלית ובגביע הקונפדרציות שימש כפרשן עבור ערוץ Bein הקטארי.
כעת הפנים למנה העיקרית מחדש. "במידה רבה זה מועדון הילדות שלי. אני זוכר את עצמי רואה משחקי נוער מהמרפסת של אחד הבניינים כאן. זה מרגש עבורי לחזור בסיום הקריירה ולהיות אחראי על המועדון הזה. מועדון שתמיד הערצתי ואהבתי", אמר הודג'סון עם המינוי. "ברור שהפתיחה לא טובה, אבל צריך לזכור שהיורדות נקבעו אחרי 38 מחזורים ולא אחרי ארבעה". הוא יוצא לדרך במפגש עם סאות'המפטון (14:30, ספורט1) ואם יצליח להוביל את פאלאס לקאמבק והישארות, אף אחד כבר לא יזכיר את הגיל שלו.
פנסיה או ראש מורם, הודג'סון (AFP)
מה דעתך על הכתבה?