1. "השכנים הרעשניים", כינה בתחושות זלזול וגועל סיר אלכס פרגוסון את מנצ'סטר סיטי בקיץ 2009, אחרי שסיטי החתימה את קרלוס טבס מהיריבה העירונית ופרסמה שלט ענק "ברוכים הבאים למנצ'סטר" עם תמונתו של טבס ברקע תכלת. פרגי אמר אז: "סיטי הם מועדון קטן עם מנטאליות קטנה. כל מה שהם מדברים עליו זה רק מנצ'סטר יונייטד, הם לא יכולים לצאת מזה… לפעמים יש לך שכן רעשן. אתה לא יכול לעשות כלום בנידון, אתה חייב להמשיך בחיים שלך ולהגביר קצת את הטלוויזיה".
שמונה וחצי שנים קדימה, מנצ'סטר יונייטד הקבוצה הנחותה בעיר (מי היה מדמיין זאת ב-2009?!) מול מנצ'סטר סיטי האימתנית והעליונה של פפ גווארדיולה. והנה אחרי יותר משנה שכולם מקשרים את אלכסיס סאנצ'ס לסיטי ומדמיינים את החיבור הלטיני המתבקש ומצית הדמיון בין שחקן פנטסטי למאמן אגדי בקבוצה פורחת ומנצחת העונה… אז באה דווקא מנצ'סטר יונייטד, חוטפת את הכוכב הצ'ילאני שמסיים את חוזהו בארסנל בקיץ ומבטיחה את עתידו בצד האדום של מנצ'סטר. מי השכן הרעשן עכשיו?
מנצ'סטר יונייטד רשאית סופסוף לחוש תחושת ניצחון מסוימת על היריבה העירונית, בטח בעונת עליונות כזו של סיטי, אבל האמת היא שקודם כל פפ גווארדיולה הוא זה שוויתר על החתמת סאנצ'ס. הטענה הרשמית של סיטי היא העלות הגבוהה של השחקן כמה חודשים לפני סיום חוזהו; אבל האמת היא שסיטי שפכה בשנים האחרונות מעל מיליארד פאונד על רכש, רק בקיץ האחרון הוציאה על שלושה מגנים כ-130 מיליון פאונד! אז כנראה לא עוד 10 מיליון פאונד לכאן או לשם הם אלה שגרמו לסיטי לוותר על סאנצ'ס, אלא העובדה שפפ מבסוט מאוד מחבורת הצעירים שלו והוא מרגיש שהוא יכול לסמוך על סאנה, סטרלינג וז'סוס הפציע.
אלו לא כמה מיליונים שגרמו לגווארדיולה לוותר על סאנצ'ס (Gettyimages)
מצד אחד זה אולי נראה כעת נכון וחכם – כי למה להסתכן בהפרת ההרמוניה ששוררת בחדר ההלבשה של סיטי ולהנחית באמצע העונה כוכב על עם אגו ומשכורת מפוצצת ועוד בשביל שחקן שמאלץ את פפ לסטות מדרכו לקחת סייחים ולהפוך אותם לסוסים אציליים, אבל מצד שני, יתכן שבדיעבד בעוד שנה-שנתיים מהיום, הוויתור של סיטי על אלכסיס ייראה כטעות. אפילו כבר עוד ארבעה חודשים – אם אלכסיס ידהים ויהיה בורג בזכיה של השדים האדומים בליגת האלופות, או אפילו אם סיטי תיכשל בשלבי הנוק-אאוט באלופות
אלכסיס סאנצ'ס, כידוע כוכב נבחרת צ'ילה, עדיין מציג כדורגל נהדר על בסיס די עקבי (33 שערים ו-17 בישולים ב-55 משחקים בעונה שעברה), והוא נמצא ברשימת שחקני הטופ של הפרמיירליג בשנים האחרונות. האליפות לעונת 2017/18 כבר הוכרעה (שאפו פפ), אבל הרכש הטרי של מוריניו, שמגיע רעב מאוד לזכות בתארים גדולים והראש שלו לא טרוד במונדיאל בקיץ (כי צ'ילה לא תהיה שם), אולי מסוגל להטות את הכף בליגת האלופות (וגם בגביע), ולהתניע מחדש את המומנטום של מנצ'סטר יונייטד שמת יחד עם כושר הכיבושים של לוקאקו.
מעל הכל, אלכסיס סאנצ'ס הוא המבחן הגורלי הגדול של ז'וזה מוריניו שמוביל קבוצה שמשחקת כדורגל אפור ומדכא לרוב ולתוכה הוא מוסיף עכשיו את אחד השחקנים הטכניים היצירתיים והדריבליסטיים הטובים בליגה, שרגיל להעמיד סטטיסטיקות מרשימות. האם מוריניו יהיה מסוגל להוציא מסאנצ'ס את המיטב?
צירוף הצ'ילאני זה גם המבחן הגדול של "המיוחד", או שמא "המיוחד לשעבר"? (Gettyimages)
כשמוריניו הגיע למנצ'סטר יונייטד הוא לעג ללואי ואן חאל שמכר כוכבים שלא הצליח להפיק מהם יכולת גבוהה, כמו אנחל די מריה ורדאמל פלקאו, וטען ביהירות: "לי דבר כזה לא היה קורה". הבעיה היא שמוריניו הוא גמל שלא מסוגל לראות את הדבשת של עצמו. אתם יודעים – הוא לא מפסיק להתעמת ולכתוש ולעקוץ את יריביו על דברים שהוא בעצמו עשה כל הקריירה. אז הנה, מוריניו שלעג לוואן חאל מפני שוויתר על כוכבים, נפרד ממלך הבישולים בבונדסליגה לפני שתי עונות – הנריק מחיטריאן שאיכשהו אמנם היה כוכב קמפיין הזכיה של יונייטד בליגה האירופית בעונה שעברה, ובכל זאת לא התקרב לשיא יכולתו ובעיקר לא הסתדר עם מוריניו (שבתחילת העונה שעברה ייבש את "מיקי" שלושה חודשים בחוץ).
עד כה מוריניו לא הצליח להוציא משחקניו ביונייטד את המיטב כפי שעושה פפ בסיטי – גם לא ביעילות ובעיקר לא באיכות המשחק. כשמוריניו היה במיטבו כמעט כל הקריירה שלו הוא הפיק את המיטב משחקנים טובים. בשנים האחרונות מוריניו לא הוציא את המיטב מלא מעט תותחים ופיספס אותם – קווין דה בריינה, מוחמד סלאח, רומלו לוקאקו, חואן קואדראדו.
לכן אלכסיס סאנצ'ס הוא מבחן ענק ומכריע לגורל קריירת האימון המפוארת של ז'וזה מוריניו האגדי. אם הפורטוגלי לא יצליח להוציא גם מהצ'ילאני את המיטב (לצד מרסיאל, פוגבה, ראשפורד, לוקאקו, לינגארד ומאטה), ואם הכדורגל של יונייטד ימשיך לדכא, זה יסמן את המשך ההידרדרות והירידה של "המיוחד" (או יותר נכון "המיוחד לשעבר"), שכבר איבד המון מההון הפוליטי שהיה לו בעבר. ואנחנו יודעים כמה הסבלנות של האוהדים קצרצרה בעידן הטוויטר והפייסבוק.
אלכסיס סאנצ'ס. מוריניו לא יכול להרשות לעצמו להמשיך לדשדש (Gettyimages)
למוריניו יש אתגר – למרות היכולת הגבוהה של סאנצ'ס, צריך להזכיר שהוא כבר בן 29 וכל הקריירה שלו משחק בעומס מטורף (קבוצות ונבחרת). יתכן שהוא איבד טיפה מהירות בצעד הראשון, מה שבטוח – המספרים שלו בחצי העונה הראשון לעונה לא היו מרשימים במושגים שלו (8 שערים ו-4 בישולים ב-22 משחקים) ונחותים משמעותית מהעונה שעברה. בטוח חלק מזה קשור לאובדן החשק של הצ'ילאני שמאס בבינוניות של חבריו לקבוצה, אבל חובת ההוכחה כעת היא על סאנצ'ס להראות שהוא מסוגל להיות כוכב מצליח במועדון הכי מעוטר בכדורגל האנגלי. וחובת ההוכחה היא לא פחות על ז'וזה מוריניו.
מדווחים על כך ש-180 מיליון פאונד תעלה עיסקת אלכסיס סאנצ'ס למנצ'סטר יונייטד – כולל סכום הרכישה, עמלת הסוכנים השמנה, דמי חתימה ומשכורת מנופחת (450 אלף פאונד בשבוע) ל-4.5 שנים שכוללת זכויות מותג (100 אלף פאונד מתוך ה-450 אלף – כל שבוע). עכשיו צריך להתחיל לפרוע את השטרות במיידי.
2. ארסנל הפכה לקבוצה סתמית
ארסנל איבדה את השחקן הכי טוב שלה שרצה לעזוב למועדון תחרותי יותר. ההגעה הצפויה לארסנל של פייר-אמריק אובמיאנג והנריק מחיטריאן, שני שחקנים איכותיים, עשויה לפצות במשהו על עזיבת סאנצ'ס, אבל זה מדאיג: לאלכסיס היה אופי של מנהיג ולוחם. מחיטריאן, על סמך האדישות, בעיות המשמעת וסימני השאלה לגבי האופי שהיו לו ביונייטד, נדמה כמי שעלול להיות אוזיל ב'. אובמיאנג הוא אמנם חלוץ על, מכונת שערים ואימת הגנות בזכות המהירות וחדות התנועה שלו, אבל נדמה שהראש שלו יותר במסיבות ובילויים (ולונדון מפתה מאוד). לא מזמן היו לו שאיפות גדולות להגיע לריאל מדריד והנה הוא מוצא את עצמו בידיים של ארסן ונגר שלא לקח אליפות מאז ימי האינתיפאדה השניה כשאריאל שרון כיהן כראש ממשלה ללא תחרות פוליטית.
האם אובמיאנג ישחק לצד לקאזט שעוד לא באמת הרשים או במקומו? את זה נדע בקרוב. מה שבטוח – ארסנל תחת ונגר הפכה לקבוצה כל כך סתמית, שהתקווה היחידה היא שוונגר סופסוף יודה בכישלון ויוותר על תפקידו בקיץ הקרוב.
אובמיאנג. לונדון מחכה לו והוא לה (Gettyimages)
3. שיגעון ההעברות – ממשיכים לנפץ שיאים
חלון ההעברות של קיץ 2017 ניפץ את כל השיאים ההיסטוריים של ההעברות (תקציר: ניימאר 222 מיליון יורו, אמבאפה 180 מיליון, דמבלה ב-105 מיליון לפני בונוסים, 20 קבוצות הפרמיירליג בראשות מנצ'סטר סיטי בזבזו 1.4 מיליארד פאונד!). ינואר 2018 שנמצא רק בעיצומו כבר ניפץ את השיאים של חלון ההעברות של אמצע העונה.
אם עד ינואר הנוכחי שיא ההעברות של חלון ההעברות החורפי היה שייך לשנחאי SIPG שרכשה לפני שנה את אוסקר מצ'לסי ב-60 מיליון פאונד. והנה אחרי פחות משלושה שבועות בתוך ינואר 2018 – וכבר פליפה קוטיניו עבר לבארסה תמורת 160 מיליון יורו, וירג'יל ואן דייק הצטרף לליברפול עבור 75 מיליון פאונד ואל תשכחו שגם דייגו קוסטה הצטרף עכשיו לאתלטיקו מדריד מצ'לסי בסכום עתק – 57 מיליון פאונד. בנוסף לקוטיניו, ואן דייק וקוסטה, גם לגבי המעברים של אלכסיס סאנצ'ס למנצ'סטר יונייטד ואובמיאנג ומחיטריאן לארסנל – מדובר בפצצות במשקל כבד, מעברים משמעותיים שמסוגלים לשנות את התמונה ולהשפיע כבר בעונה הנוכחית. וחכו – נשארו לנו קרוב לשבועיים לסוף ינואר ויש עוד אקשן מובטח!
פיליפה קוטיניו. עוד חלון שובר שיאים (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?