אחרי שהגיע ל-100 שערים, הארי קיין כתב טור מרגש באתר "The Players' Tribune" על הקריירה שלו תחת הכותרת: "מאפס למאה". קיין כתב על התקופה שלו כשהתאמן בנוער של ארסנל והיה הולך עם אביו ואחיו לפארק מאחורי ביתם לשחק כדורגל על הדשא כששני עצים שימשו כשערים. "הייתי אז מאחורי קוי האויב", הגדיר קיין את התקופה שלו בארסנל.
"יום אחד כשהייתי בן שמונה הלכתי לפארק עם אבא שלי והוא שם יד על כתפי ואמר לי 'תקשיב, ארסנל שחררה אותך'. זוכר שאבא שלי אפילו לא נראה מודאג. רק אמר 'אל תחשוש, נעבוד קשה יותר ונמצא מועדון אחר'". לדבריו, רק אחרי ששיחק בנוער של ווטפורד נגד טוטנהאם, קיבל הזדמנות להתאמן באקדמיה של התרנגולים. "אני זוכר שכל פעם ששיחקתי נגד ארסנל חשבתי 'אוקיי. בואו נראה מי צדק ומי טעה'. אם אני מסתכל אחורה, אני אומר לעצמי שזה הדבר הכי טוב שקרה לי כי זה נתן לי רצון להצליח. משהו שלא היה שם קודם".
- קראגר: השער של סלאח? רק מסי כובש שערים כאלה
- צפו בתקציר: קיין כבש פנדל בשניות האחרונות, 2:2 דרמטי בין ליברפול לטוטנהאם
בנוסף התייחס החלוץ האנגלי ל-100 השערים שכבש עד כה: "אני מאושר שעשיתי את זה כי ביום בו טוטנהאם השאילה אותי לשנתיים לקבוצות אחרות, חשבתי אם בכלל יהיה לי סיכוי לכבוש אפילו שער אחד במדי הבוגרים. למדתי לקח גדול באותן שנים. ב-2012 הגעתי למילוול ונאבקנו נגד הירידה. באחד המשחקים הראשונים שלי ב"דן" השופט שגה פעם אחת והם התחילו לזרוק חפצים למגרש. המשחק הופסק לחמש דקות עד שכולם נרגעו. הייתי רק בן 18 וחשבתי לעצמי 'מה זה כל הטירוף הזה?'". לדבריו, כשהקבוצה הייתה עדיין קרובה לירידה, שחקנים אמרו לו בחדר ההלבשה שיקצצו להם את השכר בחצי אם ירדו או אפילו יבטלו להם את החוזה.
קיין במילוול. קשר מיוחד עם האוהדים עד היום (Gettyimages)
"היו שם שחקנים עם ילדים קטנים בבית", סיפר קיין. "זה עזר לי לראות את כל עולם הכדורגל בצורה אחרת. מפוכחת יותר. אתה מבין כמה הספורט הזה מסובך ובכדורגל הכל יכול לרדת לטמיון בשנייה אחת. זה ביגר אותי. לא פלא ששיחקתי שם טוב. בסוף נשארנו ליגה ויצרתי קשר מיוחד עם אוהדי מילוול שהיו קצת משוגעים".
עם זאת, ההצלחה שלו עדיין לא שכנעה את ראשי טוטנהאם להחזירו. "הם שלחו אותי לעוד השאלה ואז באמת התחיל להיות לי קשה. כשהייתי בלסטר זה היה השפל. לא הצלחתי להיכנס להרכב. הם שיחקו עדיין בצ'מפיונשיפ. ישבתי בדירה שלי וחשבתי 'איך לעזאזל אני אמור לשחק בפרמייר-ליג אם אני לא מסוגל לשחק בליגת המשנה?'. הספקות אכלו אותי בפעם הראשונה בקריירה. המשפחה שלי באה לבקר אותי באותו לילה והיה לנו דיון גדול. הייתי כל כך מדוכא שאמרתי לאבא שלי שאני פורש. לא האמנתי בעצמי. אבא שלי אמר רק 'תמשיך לעבוד, תתגבר על זה, ויהיה בסדר".
קיין סיפר שאחרי שבועיים מצא עצמו בדירה שלו רואה סרטונים ב"יוטיוב" של קבוצת הפוטבול אינגלנד פטריוטס. יום אחד נתקל בסרט על טום בריידי ועל ששת הקווטרבקס שנבחרו לפניו בדראפט של ה-NFL. "התברר לי שבריידי נבחר בדראפט במקום ה-199. זה פוצץ לי את המוח. זה הזכיר לי את המצב שלי. כולם העלו ספקות לגבי טום כל הקריירה שלו, אמרו עליו שהוא נראה כמו כל ילד מהשכונה. כולם אומרים עליי את אותם דברים, שאני נראה כמו הבחור מהבלוק השכן ולא כמו חלוץ קלאסי".
טום בריידי. "כולם אמרו עליו את מה שאמרו עליי" (AFP)
כוכב טוטנהאם גילה שבריידי שינה אותו: "הוא האמין בעצמו כל כך ולא הפסיק לעבוד כדי להשתפר. על הספה שלי בדירה בלסטר אמרתי לעצמי 'אני אעשה אותו דבר. אני הולך לעבוד קשה מאוד וההזדמנות שלי תגיע. כמה שבועות אחרי זה שיחקנו נגד מילוול, הקבוצה שלי לשעבר. אחד המגנים הגדולים שלהם התגרה בי ואמר לי 'עוד לא ספגתי אף צהוב העונה, אבל אני הולך להשתמש בצהוב אחד עליך. הוא ניסה להפחיד אותי, אז במקרה תפסתי אותו בצלעות, הורדתי אותו למטה ועוד דרכתי עליו. אפילו לא אמרתי מילה כי זו הייתה הדרך שלי להוכיח את עצמי לכולם'".
בעונה לאחר מכן נפגש קיין בטוטנהאם עם המנג'ר החדש אנדרה וילאש-בואש, שרצה לשלוח אותו לעוד השאלה. "היו כמה קבוצות טובות שרצו אותי, אבל החלום שלי לא היה לשחק בצ'מפיונשיפ אלא בפרמייר-ליג במדי טוטנהאם. אמרתי לו שאני לא עוזב והוא הסתכל עליי מבולבל. אמרתי לו שאוכיח לו בכר הדשא שמגיע לי לפתוח. 'מצידי תגיד לי כל יום שישי שאני לא בסגל בגלל שאני לא טוב מספיק, אבל אני לא עוזב לעוד השאלה'. הוא נתן לי להישאר ולהתאמן עם הסגל הראשון". הפורטוגלי פוטר בחורף, טים שרווד נתן לו הזדמנות ראשונה והשאר כדבריו, היסטוריה. "כבשתי שלושה שערים בשלושת המשחקים הראשונים שלי וזו הייתה הרגשה נפלאה".
מאוריסיו פוצ'טינו הגיע בעונה לאחר מכן ב-2014/15 וקיין כתב עליו: "לאף מנג'ר לא הייתה השפעה כזאת על הקריירה שלי. הוא גרם לנו להיות קרובים. הייתה לו קריירה נפלאה, אבל הוא אף פעם לא מדבר על עצמו. הוא רק רוצה לעזור תמיד לשחקנים. רק אם אתה עצלן ולא רוצה לעבוד הוא חסר רחמים אליך, אתה לא תשחק והדלת שלו לא תהיה פתוחה בפניך. אחרת, הוא ייתן לך את כל הזמן בעולם".
עם פוצ'טינו. כבוד גם מחוץ לכדורגל (Gettyimages)
אחד מהזכרונות שיש לו בנוגע לארגנטינאי היה כשהוא כבש שלושער ובתקופה ההיא הם היו קרובים, אבל לא כמו היום: "הוא ישב במשרד שלו עם כוס יין אדום ועם חיוך רחב על הפנים. הוא קרא לי להיכנס ואמר שהוא רוצה להצטלם איתי. הוא חיבק אותי והצטלם עם כוס היין וזו פעם ראשונה שחשבתי: 'זה בן אדם גדול'. אני מכבד אותו היום גם מחוץ לעולם הכדורגל והוא הסיבה היחידה למה הסגל שלנו כל כך מאוחד".
קיין חזר לסיפור שרודף אותו. הסילוק מארסנל: "ב-2015 פתחתי לראשונה נגדם בדרבי ונזכרתי כשהייתי בן 11 ושיחקתי נגדם בנוער, כשלפני כל משחק הייתי חולם איך אכבוש מולם. במנהרת השחקנים אמרתי לעצמי שלקח לי 12 שנים להגיע למשחק הזה, אבל עכשיו נראה מי צדק ומי טעה. כבשתי באותו יום צמד כולל שער ניצחון בדקה ה-86 בנגיחה הכי טובה שלי בכל הזמנים. מעולם לא הרגשתי כזו הרגשה. אני זוכר שהלכתי על כר הדשא ומחאתי כפיים וזה הרגיש כמו 'אמרתי לכם'. זה לא היה קשור לארסנל, זה היה קשור לעצמי. להוכיח לעצמי ולמשפחה שלי שאני יכול".
אחרי שכבש את השער ה-100 שלו, קיין ניצל את ההזדמנות גם כדי לומר תודה לכמה אנשים: "לארוסה שלי קייט שסובלת את כל זה ובעיקר כשהתוצאות לא טובות, לאבא שלי ששם עליי את היד באותו פארק כשהייתי בן שמונה וארסנל שחררה אותי, לכל המשפחה שלי שבאה אז לעודד אותי בלסטר, תודה לאמא שלי שבילתה שעות בלהסיע אותי לשם ולכל מקום, לאח שלי צ'רלי ששיחק איתי אחד על אחד במשך אלפי שעות ונתן לי להרגיש לפעמים כמו טדי שרינגהאם.
"כשהלכתי על הדשא ומחאתי כפיים זה הרגיש כמו 'אמרתי לכם'" (Gettyimages)
"לטום בריידי שנתן תקווה לבחורים כמוני. לכל החברים שהיו באים באימונים והיו אומרים לי 'אל תתייאש מגיע לך לשחק'. למאורסיו פוצ'טינו שהוציא ממני את המיטב כחלוץ ולאוהדי טוטנהאם שחלמתי מאז הייתי ילד. המוטיבציה שלי הייתה במשך שנים לעצום את העיניים ולחלום איך אני כובש מול ארסנל. עכשיו אני חולם איך אני עוצם את העיינים ומניף את גביע הפרמייר-ליג באצטדיון החדש שלנו. אני מוכן להחליף את מאה השערים הבאים שלי בהרגשה הזאת. היינו קרובים לכך בעונות האחרונות, אבל אני חושש שיש רק אפשרות אחת משעממת לעשות את זה כמו שאבא שלי אמר וזה לעבוד קשה".
מה דעתך על הכתבה?