עד שבאה הקורונה: נזכרים בעשרת משחקי השיא של העונה

סרחיו אגוארו, אנדרו רוברטסון
סרחיו אגוארו, אנדרו רוברטסון | PAUL ELLIS/AFP via Getty Images

ההצגה של יונייטד שגררה אופטימיות, ה-4:4 המטורף בין צ'לסי ואייאקס, דרמת ענק באיטליה וכמובן ליברפול. בזמן הגעגוע העז לכדורגל, בחרנו את ההצגות הטובות ביותר של 2019/20

(גודל טקסט)

כדורגל, כמה אנחנו מתגעגעים. עד שבאה הקורונה, עונת 2019-20 הייתה לא רעה בכלל, אין על מה להתלונן. גם אם לא קיבלנו כדורגל גדול. אהבנו את הטירוף של ליברפול לאליפות אנגליה; את המירוץ התלת-ראשי באיטליה (עד לא מזמן). את הקצב והגולים של גרמניה. וגם את השטויות של ניימאר והקסם של קיליאן אמבפה בליגה בצרפת. ובספרד? טוב, בספרד יש את ליאו מסי. ובעיקר: ליגת האלופות – הכי לא צפויה מאיי פעם. אין פייבוריטית. בקיצור: עד שבאה הקורונה.

כמיטב המסורת, נתחיל עם אלה שהגיעו לקו הסיום (הגדרה לא מדויקת), אך נותרו בחוץ. שווים אזכור:

• הופעת הבכורה של ארלינג הולאנד בליגת האלופות הסתיימה עם שלושער ב-2:6 על גנק. ומאז בכל אירופה עקבו ואוהדי הכדורגל התאהבו.

בורוסיה דורטמונד כבר פיגרה 2:0 נגד אינטר ובכל זאת השיגה 2:3 על הקבוצה של אנטוניו קונטה, ניצחון קריטי בהעפלתה לשמינית הגמר בבית צמוד זה. אשרף חכימי כבש צמד.

לאציו היא ללא ספק הקבוצה בכושר הטוב באירופה. אחד ממשחקי השיא שלה היה ה-1:3 על יובנטוס בליגה, כשמחקה פיגור מרגלי כריסטיאנו רונאלדו וביצעה מהפך ענק. זה היה ניצחון הליגה השביעי ברציפות של הקבוצה של סימונה אינזאגי, שכבר גנבה ליובה תואר אחד – הסופר קאפ האיטלקי.

• נציגות בודדת לצרפת: פריז סן ז'רמן אמנם הייתה כל-כולה במחשבות על שמינית גמר הצ'מפיונס כשסיימה ב-4:4 נגד אמיין, אל זה עדיין היה משחק ששווה תקציר. האלופה פיגרה כבר 3:0, הפכה ל-3:4 אך ספגה במתפרצת ברגע האחרון כאשר סרו גיראסי השלים צמד וקבע 4:4.

• לא בכל עונה אנחנו זוכים לראות תשיעייה. לסטר, המרענן הרשמי של הפרמיירליג, שתפסה בפרק זמן מסוים את המקום השני – פירקה 0:9 את סאות'המפטון בחוץ. ג'ימי וארדי כבש רביעייה.


ארלינג הולאנד. ברוך הבא לליגת האלופות (STRINGER/KRUGFOTO/AFP via Getty Images)

מקום עשירי: מנצ'סטר יונייטד – צ'לסי 0:4, פרמיירליג
בדיעבד, נראה כי הצגת הענק של השדים האדומים במחזור הפתיחה בטסט הראשון והלא מוצלח של פרנק למפארד כמאמן הבלוז (הניצחון הכי גבוה של יונייטד על צ'לסי מאז מרץ 1965) – עשתה יותר נזק מתועלת למנצ'סטר יונייטד. זה היה ניצחון די משקר שהסתיר לא מעט בעיות וקבוצה די בינונית שחסרה עומק בחלק ההתקפי. אבל באותו ערב, באולד טראפורד היו צריכים לשפשף את העיניים. על כדורגל כזה חלמו בתיאטרון החלומות. כבר במשחק הזה הוכיח מרקוס ראשפורד שהוא יהיה השחקן הטוב ביותר בקבוצה, כשהבקיע צמד. פול פוגבה בישל פעמיים ודויד דה חאה רשם הצלת ענק ברגע קריטי. ההמשך, איך נאמר בעדינות? היה הרבה פחות טוב.

שחקני מנצ'סטר יונייטד חוגגים. ניצחון הליגה הגדול ביותר על צ'לסי מאז 1965 (Julian Finney/Getty Images)
שחקני מנצ'סטר יונייטד. משחק פתיחת עונה מושלם (Julian Finney/Getty Images)

מקום תשיעי: ריאל מדריד – ריאל סוסיאדד 4:3, גביע המלך
זינדין זידאן רצה להסתער על התואר היחיד שחסר לו – הגביע הספרדי, והבלאנקו הגיעו בכושר נפלא לאחר ריצה בת 21 משחקים ללא הפסד, אלא שהקבוצה מחבל הבאסקים, עם לא מעט כישרונות מעניינים בחלק הקדמי – נתנה הצגה בסנטיאגו ברנבאו. בעיקר הדברים נכונים לאלכסנדר איסק החלוץ השבדי שמסתמן כתגלית העונה. הוא כבש צמד ענק – אחד בחצי מספרת ואחד בבעיטה לחיבור, והוליך את סוסיאדד ליתרון 1:4. ברוב העונה הקבוצה של זיזו שיחקה כדורגל די משעמם אך הצליחה לנצח שוב ושוב, ודווקא כאשר הציגה יכולת טובה בחלק הקדמי – הודחה בצורה מרושלת. שערים מאוחרים של רודריגו ונאצ'ו לא עזרו כאשר חאמס רודריגס ואחרים "נמחקו" כליל לאחר המשחק. מרסלו בלט התקפית והיה נורא בעבודות ההגנה. בשורה התחתונה: שוב זידאן הודח מגביע המלך, שוב בברנבאו.

מקום שמיני: באיירן מינכן – הופנהיים 3:4, גביע גרמני
הנציגות הישראלית. חצי שנה מסויטת עברה על מואנס דאבור בסביליה. המאמן ז'ולן לופטגי התעלם ממנו במסגרת הליגה, וצמד בליגה האירופית כבר לא מרגש אותו. חלוץ נבחרת ישראל כבש שערי בכורה במדי קבוצתו החדשה על אחת הבמות המפוארות ביותר – באליאנץ' ארנה של באיירן. החלוץ עלה מהספסל בדקה ה-61 ואמנם עזר רק לצמק את התוצאה (שערו הראשון היה נאה אחרי סיבוב נהדר על דויד אלאבה), אך בכל מקרה – זה ערב שלא יישכח.

מקום שביעי: טוטנהאם – באיירן מינכן 7:2, שלב הבתים בליגת האלופות
ניצחון בלתי נתפס של הבווארים, עוד בימי ניקו קובאץ', ומשחק שמסמל את עונת הנפל של הספרס לאחר שהגיעו לאולימפוס ביוני ושיחקו בגמר ליגת האלופות. סרג ג'נאברי הוכיח שארסנל פספסה אותו בגדול כשכבש רביעייה מטורפת. באותו משחק הוא נראה כמו היורש הראוי לאריאן רובן ופרנק ריברי. מי זוכר בכלל שסון הונג מין עוד הוליך את האנגלים ליתרון בדקה ה-12. כאמור, הגרמני היה הכוכב הגדול, אבל גם רוברט לבנדובסקי סיפק עוד יום עבודה עם צמד שערים. ב"בילד" תהו בקול רם האם באיירן הזו מסוגלת להחזיר את הגביע עם האזניים הגדולות לראשונה מאז עונת הטרבל. לגבי האנגלים, כמובן, היה נראה שסופו של מאוריסיו פוצ'טינו קרב. ואכן, בחודש נובמבר הוא פוטר.


סרג ג'נאברי מנצח על המקהלה של באיירן מינכן (DANIEL LEAL-OLIVAS/AFP via Getty Images)

מקום שישי: ברצלונה – אתלטיקו מדריד 3:2, הסופר קופה הספרדי
המסורת ארוכת השנים פינתה את מקומה לשיקולים הכלכליים. הסופרקופה הספרדי נערך במתכונת חדשה של "פיינל פור" בחודש ינואר בערב הסעודית הרחוקה. האמת, הפורמט עצמו היה שינוי מרענן והמשחקים הצדיקו את הבחירה. היו שם ברצלונה האלופה, ולנסיה מחזיקת הגביע, אתלטיקו מדריד השנייה בטבלה וריאל מדריד מהמקום השלישי. כמה זה אבסורד שדווקא המשחק ההוא היה האחרון של ארנסטו ואלוורדה. לא ההפסד בגמר הגביע ולא התבוסה באנפילד חרצו את דינו. כמובן שאלה היו תאונות שרשרת. בכל מקרה – דייגו סימאונה שלא הצליח לנצח את בארסה בליגה – המשיך לעשות לה את המוות ביתר המפעלים. אחרי לחץ כבד של בארסה, דווקא אתלטיקו עלתה ליתרון משער של קוקה. מסי השווה כעבור חמש דקות, לאחר מכן שער נוסף שלו נפסל אבל אנטואן גריזמן העלה ל-1:2. איכשהו, עד לסיום לאחר ששער נוסף של בארסה נפסל בשל נבדל – אלברו מוראטה השווה בפנדל ואנחל קוראה ניצח את המשחק הדרמטי.


ליאו מסי מאוכזב, שחקני אתלטיקו מדריד צוהלים (GIUSEPPE CACACE/AFP via Getty Images)

מקום חמישי: באייר לברקוזן – בורוסיה דורטמונד 3:4
משחק אופייני לבונדסליגה. הולאנד הנפלא אמנם נעצר אחרי שהרשית שבעה שערים בשלושה משחקים, ובכל זאת הקבוצה של לוסיאן פאברה שיחקה כדורגל נפלא וכבשה שלישייה. אבל זה לא הספיק לה. במשחק הזה היה נראה שדורטמונד עושה את כל הטעויות האפשריות ובמקום להיאבק על אליפות היא מסתפקת בתואר "מבדרת הקהל". ויש היגידו – דורטמונד במיטבה. התקפה מחשמלת והגנה מרושלת. בדקה ה-33 דורטמונד הפכה פיגור ליתרון עם בעיטה מסובבת אדירה של אמרה צ'אן, אבל זו לא הייתה הפעם האחרונה שהמשחק התהפך. בדקה ה-65 היא שוב עלתה ליתרון בתום כדורגל קבוצתי מושלם כשרפאל גריירו כבש בקלילות את ה-2:3. לאון ביילי קבע שווויון (81) וכעבור 77 שניות נגח לארנס בנדר לרשת מכל הלב והביא ללברקוזן את ה-3:4 היקר.

מקום רביעי: צ'לסי – אייקס 4:4
בית 8 בליגת האלופות "זכה" לרושם הראשוני המפוקפק של בית די אפור (ההולנדים אחרי עונת השיא והאנגלים ביום שאחרי אדן הזאר) אך הוא היה אחראי לא רק למשחק השיא אלא גם לדרמת ענק. זה היה משחק משוגע שאין אפילו במחשב, ערב בו נשברים כל החוקים. כבר אחרי חמש דקות התוצאה הייתה 1:1. קווינסי פרומס העלה את אייאקס ליתרון שוב וההולנדים נהנו מעוד שער עצמי כשקפה לא הסתדר עם כדור מסובב של חאכים זייך והדף לשערו הוא. בדקה ה-55 דוני ואן דה ביק עשה 1:4 בקלות מתוך הרחבה. סזאר אספיליקווטה צימק ובהמשך תוך דקה דיילי בלינד ויואל פלטמן הורחקו. ג'ורג'יניו כבש שוב בפנדל וריס ג'יימס, המחליף הצעיר, חתם את תוצאת המשחק. אייקס אמנם ניצחה את ליל אך במחזור הסיום הפסידה בביתה לוולנסיה ולכן הודחה בשלב הבתים.

שחקני צ'לסי. מ-4:1 ל-4:4 (Catherine Ivill/Getty Images)

מקום שלישי: יובנטוס – נאפולי 3:4
אין ספק שהסרייה א' ויתרה על שלב הגישושים. משחק צמרת גדול כבר במחזור השני עם לא מעט פיקנטריה כאשר מאוריציו סארי פגש לראשונה את האקסית נאפולי. ההתחלה כבר הייתה מטורפת כאשר דנילו, שעלה לשחק רק בשל פציעתו של מתיה דה שיליו – כבש במתפרצת אחרי פחות מדקה על המגרש. גונסאלו היגוואין הכפיל מייד בגולאסו ענק ויובה כבר עלתה ל-0:3 בזכות כריסטיאנו רונאלדו בדקות נהדרות. גמור? כנראה שלא.

בליץ של רבע שעה הסתיים בשלושה שערים תוצרת קוסטס מנולאס (66), הירבינג לוזאנו (68) וג'ובאני די לורנצו (81). קרלו אנצ'לוטי כבר חלם על נקודה, אבל יובה באיטליה תמיד מנצחת. והמזל גם הולך לצידה לעתים. כדור חופשי של מיראלם פיאניץ' בתוספת הזמן (90+2) הסתיים בשער עצמי אומלל של הבלם קאלידו קוליבאלי בדרך ל-3:4 ענק ליובה בסיום.

מקום שני: ליברפול – מנצ'סטר סיטי 1:3
בקבוצה של יורגן קלופ זכרו היטב את ההפסד במשחק העונה אשתקד, מה שהכריע את הכף במאבק האליפות החזק איי פעם, כאשר 97 נקודות לא הספיקו לאליפות. תשעה חודשים לאחר מכן הגיעה הנקמה. המחזור ה-12 באנגליה הפגיש בין הטוענת הרעבה לכתר לבין האלופה הנוכחית, שלא ניצחה באנפילד שנים ארוכות. ליברפול ניצחה ב-10 מ-11 משחקיה והוליכה בשש נקודות יתרון.

סיטי עוד דרשה פנדל אבל לא קיבלה, וליברפול טסה למתפרצת, בסיומה פאביניו הגיע מאחור ושלח טיל ענק לרשת. האלופה לא הצליחה להרים את הראש ובדקה ה-13 מוחמד סלאח נגח לרשת אחרי הרמה נפלאה של אנדו רוברטסון. סרחיו אגוארו עוד היה קרוב לצמק אבל בדקה ה-51 זה היה כבר יותר מדי עבור הקבוצה של פפ גווארדיולה כאשר סאדיו מאנה קבע 0:3. סיטי אמנם שיחקה לא רע אך שערו של ברנרדו סילבה (78) היה לא יותר משער ניחומים.


שחקני יובנטוס. איכשהו – תמיד היא מנצחת (MARCO BERTORELLO/AFP/Getty Images)

מקום ראשון: ליברפול – אתלטיקו מדריד 3:2
אם עונת 2019-20 הייתה ננעלת ונכנעת למשבר הקורונה – כך היינו רוצים שיהיה המשחק האחרון. ערב ארוך ומרגש באנפילד – 120 דקות בהן ראינו הכל. משחק בו אסור היה למצמץ. משחק שגרם לך להתרגש כאוהד נייטראלי. והפיניש? נוגד כל היגיון. אפשר לומר שקבוצה פגשה את היפוכה – הכדורגל הנפלא והמהיר של ליברפול מול "האוטובוס" של אתלטיקו מדריד של דייגו סימאונה שעל אף עונה נוראית בליגה (מדורגת שישית) – הצליחה לנצח 0:1 בספרד בזכות שער של סאול.

"זה יהיה אחרת באנפילד", הבטיח קלופ, וצדק. אחרי חודש בה הייתה הרחק משיאה – ליברפול התעוררה והציגה את המשחק הטוב ביותר שלה העונה בדיוק בזמן. אלופת אירופה הייתה במיטבה ותקפה בחמת זעם, בכל דרך. מימין, משמאל, מהמרכז. הגבהות מסוכנות, דאבל-פסים, מתפרצות מהירות.  ג'ורגיניו ויינאלדום נגח לרשת בתזמון נפלא רגע לפני ההפסקה. האנגלים לחצו ולחצו אך הספרדים הצליחו לכפות הארכה בזכות השוער הטוב בעולם – יאן אובלק שהדף הכל (בסך הכל תשע עצירות). כשפירמינו העלה ל-0:2 מי היה יכול לחשוב שסימאונה יהיה זה שיחגוג בסיום.

מרקוס יורנטה, הקשר האחורי הספרדי שלא הצליח להשתלב בקבוצה, עלה מהספסל כחילוף הגנתי ופשוט גנב את ההצגה עם צמד מדהים, כשהשער הראשון בעזרתו האדיבה של השוער אדריאן שהחליף את אליסון הפצוע. אלברו מוראטה עוד קבע מהפך במתפרצת אחרי בישול של יורנטה. אז היה שם הרבה מזל ("תחת" במילים פחות עדינות), פוקס, אבל גם הרבה לב ונשמה. קלופ איבד את הכתר ולראשונה הפסיד בהתמודדות נוק אאוט מאז ימיו העליזים באנפילד. ככה זה בליגת האלופות. בגלל הטירוף הזה אנחנו כל כך אוהבים כדורגל.

דייגו סימאונה. מי היה מאמין (Julian Finney/Getty Images)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי