לפעמים הטבלה משקרת: לא את הכל רוטן יכול לשנות

1. המסירה החלשה של רמזי ספורי, שהולידה את המתפרצת לשער השוויון של מכבי חיפה אתמול ב'מושבה', עשתה צדק עם פרד רוטן. מכבי חיפה נראית קבוצה מאומנת, שחקנים זזים בכל מהלך לעמדות קבועות מראש. לפעמים זה מדאיג כי בכדורגל הישראלי הפרטאצ'י האלתור קובע, אבל בכל הנוגע להעמדה על המגרש, מכבי חיפה שווה הרבה יותר מהמקום השמיני בו היא נמצאת.

אז למה מכבי חיפה מקרטעת ומעמד המאמן בה רעוע עוד יותר מכיסאו של ראש העיר יונה יהב? כי פרד רוטן לא מפה, כי הוא נראה מצחיק, מדבר עם שין שורקת ואין לו בזיכרון את הטלפון של 'רדיו חיפה', שלא לדבר על כך שיחסיו עם הישראלים במועדון עלו על שרטון. מאז ימי אלכס פורבס, אי שם בתחילת שנות ה-60, מאמנים זרים במכבי חיפה חיים על זמן שאול.

ובאמת, אם מנתחים את מכבי חיפה לפחות על פי המשחק אתמול, היא לגמרי לא רעה, ועדיין הניצחון שלה היה תלוי בטעויות של הפועל ת"א ולא תוך כדי שליטה מרשימה. מכבי חיפה עדיין חסרת ביטחון, מהלכיה נהדרים ועם זאת מהוססים.

שחקני מכבי חיפה. עדיין ניצחו לאור טעויותיה של הפועל ת"א (עדי אבישי)

קחו למשל את שלומי אזולאי. כל מהלך של מכבי חיפה מתחיל אצלו ונגמר אצלו. הוא מזיז לאגפים ומתקדם לתוך הרחבה, החלוצים לוקחים איתם את הבלמים ומפנים לו שטח. ואז הוא מקבל את הכדור. רק ששלומי אזולאי – ששיחק כבר בשלוש מחמש הגדולות – הוא לא סקורר. הוא מוסר מצוין, הוא שחקן קבוצתי נהדר, אבל בכל מה שקשור להזזת הרשת באופן עצמוני, הוא עם 14 שערים ב-109 משחקים בליגת העל, רק לרמזי ספורי שהוא מפס ייצור דומה, היה אתמול במגרש ממוצע יותר מחריד לשחקן התקפי.

כדי ששלומי אזולאי יסיים את ההתקפות הנהדרות לפחות עם שלושער ועם ניצחון מהדהד, הוא צריך להכיר בעובדה כי בניגוד לבית"ר ירושלים ומכבי ת"א, בהן שיחק, כאן הוא השחקן המרכזי. וזה גדול עליו, לפחות עכשיו. ואת זה לא רוטן, לא מו אלאך, ולא יענקל'ה שחר יצליחו לשנות.

במכבי חיפה הוא השחקן המרכזי, וזה גדול עליו. אזולאי (עדי אבישי)

2. אפשר לספור על כף יד אחת את מספר העונות בין 1983 ל-2011 שמכבי חיפה לא רצה לאליפות. גם העונות האלה לא הצביעו בתחילתן את מה שהתרחש בסופן. מ-2011 יש כאן דעיכה איטית במעמדו של המועדון, לפחות בעיני הציבור ובעיני היריבות. את מקומה של מכבי חיפה תפסה הפועל ב"ש. ניכר בה היטב מעמד של מועדון על. זו קבוצה שעולה בכל משחק, בכל מדינה, לשחק כדורגל ולנסות לנצח. לפעמים זה לא מצליח, אבל אתה לא רואה אותה נחותה. גם מכבי חיפה לא נחותה, אבל היא לא נראית עליונה כמתבקש משמה: מועדון הכדורגל מכבי חיפה. מכבי חיפה איבדה את רוח המועדון.

על זה בעלים לא יכול לשלוט. אלה אנשי המקצוע שיקבעו זאת. המנכ"ל, המנהל המקצועי, המנהל הטכני, הצוות המקצועי. כדי שרוח מועדון תנשב במסדרונות, אתה צריך להרגיש בכל רגע נתון שעומדת כאן קבוצת כדורגל אימתנית. אין למכבי חיפה קבוצה כזו, כבר הרבה זמן לא הייתה. אין בה שחקני בית דומיננטיים כמו יניב קטן, אריק בנאדו או ניר דוידוביץ', אין בה יציבות בעמדת המאמן – גיורא שפיגל אימן במועדון 4 שנים וחצי ברצף, רוני לוי 5 שנים, אלישע לוי 4 שנים – ונגזר מכך אובדן ההרתעה. שחקנים לא סופרים את המאמנים, ובאים ויוצאים בשערי המועדון כאילו מדובר במקפצה למועדון גדול.

יעקב שחר. כוח ההרתעה אבד, גם רוח המועדון (עדי אבישי)

לא הקהל קובע את גודלו של המועדון, אלא הרוח השורה בו. מכבי חיפה לא תציין בעוד 15 שנה את יום השנה למכירת 19 אלף מנויים כמו שציינה השבוע 16 שנה לניצחון 0:3 על מנצ'סטר יונייטד.

3. כל הדיווחים מצביעים על כך שאו טו טו פרד רוטן יילך הביתה ויוסי אבוקסיס יגיע במקומו. זה לא מהלך שאופייני ליעקב שחר. הוא ייקח מאמנים מקבוצה אחרת בסוף העונה, לא באמצע העונה, אלא אם כן המאמנים והבעלים מנגד רוצים שהמהלך יתבצע. מספרים שאיש עסקים, המצוי בעסקי ההלבשה ומקרוב לכל הצדדים – מכבי חיפה, בני יהודה ואבוקסיס עצמו – תופר את המעבר. אם זה יקרה, מכבי חיפה תרכוש מאמן, ממש כך.

על המעבר של ניר קלינגר מהפועל חיפה לבית"ר ירושלים מופיעה שריטה מכוערת, זה לא משהו שיוסי אבוקסיס יירצה לעצמו. לאבוקסיס לא אצה הדרך. שימו לב, הוא היה הראשון מבין המועמדים הישראלים למשרת אימון הנבחרת, שמשך את מועמדותו. הוא צריך לאמן קבוצות שמתאימות לו. מכבי חיפה יכולה להתאים לסגנון שלו, אבל זה לא הסגנון שמכבי חיפה צריכה.

אבוקסיס משחק נסוג וזקוק לקישור אגרסיבי, ליציאה למתפרצות מהירות, עם ובלי כדור, כדי לפרק הגנות, והכל בתיאום מושלם. בשביל זה צריך צעירים רעבים, מהירים, ממושמעים. את זה בונים בקיץ, לא עם נדוניה. אבוקסיס צריך לסגור במכבי חיפה לעונה הבאה.

אבוקסיס. צריך לאמן את מכבי חיפה, אבל בעונה הבאה (דני מרון)

4. הפועל ת"א קבוצה טובה יותר מכפי שהטבלה מספרת לנו. היא מאומנת לא פחות ממכבי חיפה, אבל יש לה רק ניצחון אחד וארבעה שערי זכות. זה לא בונקר, זה לא משחק הגנתי, אז מה כאן הבעיה?

עושה רושם כי הפועל ת"א מתכווצת נמוך כאשר תוקפים אותה. היא לא לוחצת גבוה, היא לא מנסה להרוויח את הכדורים כבר בשליש האמצעי או בשליש האחרון, כמו מכבי נתניה למשל, ולכן, כשהיא יוצאת למתפרצת, גם עם הרבה שחקנים, המתפרצת ארוכה מדי, בזמן ובמרחק. כאשר שחקן נדרש ללחוץ, לרוץ קדימה וגם לכבוש, הוא צריך להיות בעל ריאות כפולות מהשחקן הישראלי הממוצע. אי אפשר לרוץ כל כך הרבה, להיות מדויק במסירה ואחר כך לבעוט בקור רוח לשער. אין חיה כזו. אולי שחקני על, כמו רונאלדו, בטח לא שחקנים מליגת העל בישראל.

קבוצה טובה ומאומנת מכפי שהטבלה מראית, אבל עם בעיה גדולה (עדי אבישי)

הפועל ת"א בטראומה. הירידה לליגה הלאומית שרטה עמוק את האופי של המועדון. הוא פוחד. יש 4 גדולות אחרות, יש את מכבי נתניה, קרית שמונה ומכבי פ"ת שחושבות בגדול, את הפועל חדרה שמשחקת בלי פחד, את אשדוד שמשחקת כאילו אין מחר, את בני יהודה המיוחדת, את סכנין המסוכנת. מי כאן יירד ליגה, שואלים את עצמם בהפועל ת"א.

זו גישה מסוכנת למועדון גדול, כזה שקהל עצום מלווה אותו בבית ובחוץ. הפועל ת"א צריכה מהר מאוד להגדיר את עצמה מחדש ולשחק בהתאם. הפועל ת"א צריכה להחליט שהיא הפועל ת"א ולהילחם על הדומיננטיות שלה לפחות כפי שהיא נלחמה לאזן את התקציב שלה.