לא בציניות, לא בכאילו ולא במרכאות, אלא עם המון הוקרה המון שמחה אני אומר את מה שלא חשבתי שאוכל לומר לפני שלושה חודשים: אנדי, וילי, תודה, תודה שהחזרתם לנו את נבחרת ישראל.
נכון שכרגע אנחנו מחוץ לפליאוף של ליגת האומות ואולי הכוכבים עוד יסדרו לנו בכל זאת עלייה, שם עוד עלולה לחכות לנו סרביה. נכון שבמבחן התוצאה כשלנו, אבל צריך להיות ריאליים: כל שביקשנו ערב הטורניר זה קצת תקווה. אלבניה פירקה אותנו רק לפני כמה חודשים בארץ, לנציגות האי הבריטי אנחנו כמעט תמיד מפסידים, כך שצפיות גדולות ערב הטורניר לא היו לנו, לפחות לא לי.
מה דעתך על הכתבה?