אחרי סיבוב ראשון שסיפק לנו מובילה ישנה לצמרת חדשה, התחיל הסיבוב השני והיה מעניין לראות איך אכזבת הסיבוב מתחילה דרך אחרת עם צוות מאמנים זמני והאם זכייה בגביע הטוטו משפיעה גם על היכולת בליגה. התשובות? חצי מפתיעות.
במשחק המרכזי של יום שבת פגשה מכבי חיפה פוסט גיא לוזון את הקבוצה החמה בליגה, בני יהודה. לכתומים היו שמונה נקודות בשמונת המשחקים הראשונים, אך מאז הציגו מאזן מרשים של ארבעה ניצחונות בחמשת המשחקים הבאים, כולל ניצחון חוץ מרשים בנתניה במשחק שסגר את הסיבוב. צריך לזכור שבני יהודה פתחה את העונה מוקדם עם ארבעה משחקים באירופה (כולל ניצחון מדהים בסנט פטרסבורג) והסגל שלה נבנה תוך כדי תנועה. השוני בין המשחקים באירופה לליגה, ההכנה הגופנית שהותאמה למועדי המשחקים באירופה והעובדה שליוסי אבוקסיס לקח קצת זמן למצוא את השיטה האידיאלית לשחקניו, השפיעו בגדול על מחזור החיים של בני יהודה בסיבוב הראשון.
- דיווח בשבדיה: אוסקר לויצקי מועמד למכבי תל אביב
- מעידה באשדוד עלולה לגרום לפיטורי בן זקן
- נמצאים בחו"ל ורוצים לראות כדורגל ישראלי? לחצו כאן לכל הפרטים
מן העבר השני, חיכתה הקבוצה המאכזבת של הסיבוב הראשון (ואם נגיד את האמת, המאכזבת הקבועה של השנים האחרונות) עם צמד מאמנים זמני על הקווים והרבה תקוות שאפקט שינוי המאמן יחול גם עליה. חיפה עלתה עם שני שינויים בהרכב. יונתן לוי ומוחמד עוואד, שניים מהמוכשרים שגדלו במחלקת הנוער הירוקה, קיבלו את ההזדמנות ממאס ומרדכי. לוי, שנתון 98, בלם נבחרת הנוער לשעבר, החליף את עומרי בן הרוש המאכזב באגף שמאל, היה ממושמע הגנתית, אבל התקשה מבחינה טכנית באגף בעיקר בפן ההתקפי. עוואד, שנתון 97, ששיחק בסיבוב הראשון 50 דקות בלבד, היה הטוב בשחקני חיפה והוכיח ששווה לתת לו את הקרדיט גם בהמשך העונה.
מבחינה טקטית, צמד המאמנים של חיפה ערכו שני שינויים עיקריים. הראשון, מעבר ל 4:1:4:1, שיטה הולנדית מסורתית. והשני, שינוי בעמידה במצבים נייחים בהגנה. בעוד ששיטת משחק צריך לתרגל הרבה כדי להטמיע, ארגון במצבים נייחים הוא משהו שאפשר לתרגל ולשנות ברמה המידית. מאס ומרדכי החליטו על שמירה אזורית בנייחים. לפני שאפרט איך בדיוק חיפה שמרה ולמה היא ספגה, אני חייב כמה מילים על שמירה במצבים נייחים. לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות. בשמירה אישית המאמן סומך על המחויבות של השחקנים והיכולת שלהם למנוע מהיריב להגיע לכדור. בשמירה אזורית, האחריות היא קבוצתית והמטרה ליצור צפיפות מקסימלית באזור המסוכן בכדי למנוע מהיריב להגיע בחופשיות למצבי כיבוש.
ג'ורדי קרויף. נתן נוקאאוט לבית"ר (אודי ציטיאט)
השמירה של חיפה בנייחים הפסידה לה את המשחק. בנייח הראשון, הירוקים העמידו קו אזורית של שבעה שחקנים, אבל המיקום של השחקנים היה רע, מאבוקה, הראשון באזורית, היה הרבה לפני קו הקורה ורחוק מאלברמן השני. בדיוק לחור הזה נכנס מורי וכבש. ואם זה לא הספיק, העמידה בקרן שהובילה לשער של יונתן כהן הייתה לא פחות משערורייתית. חיפה השאירה שלושה שחקנים בחלק הקדמי, ושמרה אזורית של ארבעה שחקנים. דלילות בלתי נסלחת במרכז הרחבה. היה ברור שכל הגבהה שתעבור את השחקן הראשון תהיה קטלנית וזה מה שקרה.
המצב של מכבי חיפה ממשיך להידרדר וקשה לראות איפה זה יעצור. במחזור הבא היא יוצאת לטרנר, והפסד שם, ירחיק אותה משמעותית ממקום בפלייאוף העליון (כבר עכשיו היא רחוקה שבע נקודות ומאזן שערים של מינוס שבעה מהמקום השישי). אי הגעה לפלייאוף העליון זה כבר כישלון בסדר גודל שלא ידעו בחיפה 30 שנה.
במשחק המרכזי של המחזור, מחזיקת גביע הטוטו הטרייה, מכבי ת"א, הגיעה לטדי כדי לנסות לחזור גם למאבק האליפות וגם לסגור חשבון קטן עם ביתר מהסיבוב הראשון.
רוב מאס. הרס גדול (מאור אלקסלסי)
ג'ורדי קרויף הפתיע עם מערך של שלושה בלמים, כשטל בן חיים לא אחד מהם, שני מגנים סופר התקפיים, שלישיית קישור ושני חלוצים. מהצד השני, בן זקן על במערך הקבוע שלו (4:4:1:1) שהשינוי העיקרי היה דווקא פנימי. קונטה, שגמגם במשחקים האחרונים כבלם, עבר לעמדת המגן וסירושטיין תפס את מקומו במרכז ההגנה.
המערך של ג'ורדי ניצח את המשחק בנוקאאוט. הוא החביא בצורה נהדרת את החסרונות של מכבי והבליט את כל יתרונותיה. מכבי הרוויחה במשחק הזה את אלי דסה, שסיפק משחק מושלם של מגן כנף (כמה הוא היה חסר לצהובים, שחקן השדה היחיד במכבי שאין לו תחליף), דור מיכה סיפק משחק נהדר בכנף הנגדית. בניגוד לדסה שעושה רוב מוחלט של התנועות שלו לאורך הקו, מיכה שובר למרכז, עושה המון בעיות ליריבה שלא יודעת מי יקבל אותו ופשוט מפרק הגנות בזכות חוכמת המשחק שלו. שלישיית הקישור הייתה מאוזנת, עם שילוב טוב בין האגרסיביות ההגנתית של פרץ וגולסה לתנועות העומק של ריקן.
בית"ר לא הגיעה למשחק. השער המהיר הימם אותה והיא לא הצליחה להתמודד עם המערך של מכבי. שחקניה לא הצליחו לקבל טוב את המגנים, לא הסתדרו עם התנועות של ריקן מקו שני ולא יצרו מהלך התקפי אחד ראוי ומסודר במהלך כל 90 הדקות. מרכז ההגנה שלה ממשיך להיות בעייתי, קונטה נמצא בתקופה נוראית וההצבה שלו בתור מגן פגעה בבית"ר בשתי עמדות.
טוני וואקמה. פצוע בשריר החשק (עדי אבישי)
בן זקן ניסה לשנות באמצעות שני חילופים במחצית כשהכניס את וארן ואדגר. הקשר מחוף השנהב מנסה, אבל הוא מאוד מפוזר עם הכדור ותוקע לבית"ר את המשחק. גם הכניסה של בניון במקום ז'אורזיניו עצרה לבית"ר את המומנטום אחרי השער של קלאודמיר, אבל במקרה הזה בית"ר ובניון סבלו מחוסר מזל כשהקשר המנוסה נפצע דקות אחדות אחרי שנכנס. המספרים אומרים הכל. מכבי בעטה פי 3 יותר לשער מביתר ופי 4 יותר למסגרת ואלמלא יכולת נהדרת של סתיו שושן, (היחיד שיכול לצאת מעודד מהמשחק הזה בצד הבית"רי) המשחק היה מסתיים בתבוסה ירושלמית.
עכשיו יגיע המבחן האמיתי של מכבי. אם תצליח להתמיד במערך החדש ולייצר יכולת דומה גם במשחקים שבהם היא תתקל בהגנות צפופות, החזרה שלה למאבק האליפות בהחלט ריאלית. עוד משימה חשובה מבחינת ג'ורדי – החזרה של קיארטנסון לעניינים אחרי שמעמדו נפגע במשחקים האחרונים. אם שני הדברים יקרו ו-וואקמה ימשיך להיות פצוע בשריר החשק (או שיעזוב לליגה עשירה יותר), אליפות תהיה יותר מאפשרית.
מה דעתך על הכתבה?