ג'קסון וקול, ביחד, הם האקס פקטור של מכבי נגד הגדולות

פייר ג'קסון
פייר ג'קסון | עדי אבישי

שילינג מנתח את הניצחון 91:94 על ולנסיה, מודאג מההגנה שהתאפיינה בתחילת העונה בקשיחות ואינטנסיביות ואיבדה את זה ומציע כמה רעיונות כולל זה שבכותרת

(גודל טקסט)
בקיץ, בחורף: את המחצית הראשונה אמש מול ולנסיה סיימה מכבי ת"א עם 46 נקודות, 68 אחוזי קליעה ל-2 נקודות ולא מעט מהלכים יפים לעין. אז איך בכל זאת ירדו הצהובים לחדר ההלבשה במצב של שוויון? בעיקר עקב משחק הגנה רך ולא חכם. הגנת מכבי, שהתאפיינה בתחילת העונה בקשיחות ואינטנסיביות, בעיקר בגזרת הגארדים, סיפקה לאחרונה כמה תצוגות לא משכנעות (מול אנדולו, ברצלונה ובמחצית הראשונה מול ירושלים), וגם אמש שררה לאורך לא מעט דקות בהיכל אווירת ליגת קיץ כשסל רודף סל וגם סקור גבוה 185 נקודות, 91:94 לצהובים.


השילוב בין אי מילוי ההוראות הטקטיות (כשאין ספק שהצוות המקצועי התריע בפניו שחקניו כי כלי הנשק המרכזי של ולנסיה הוא הקליעה מעבר לקשת), חוסר האגרסיביות הכללי והאווירה המעט מנומנמת, אולי בהשפעת הניצחונות האחרונים, הביאה לכך שערב התקפי באמת מוצלח לא הניב אף בריחה משמעותית. סיבה נוספת לבעיות בהגנה היא המשכו של פרוייקט שיקום פרחוסקי. הסנטר ששיחק למעלה מ-21 דקות אמנם נראה הרבה יותר טוב בהתקפה, אך גם מהווה חור של ממש בהגנה עם טיפול בעייתי בפיק אנד רול (שולנסיה כמו יריבות אחרות היטיבה לנצל) וחוסר נוכחות מספקת בצבע.





את הבעיות הללו בהגנה, ועוד כמה נוספות הנמשכות כבר תקופה (טיפול בעייתי בגארדים יוצרים, קושי מול ענקים שלהם יתרון פיזי בולט על גבוהי מכבי) ניצלו היטב הגארדים המוכשרים והמנוסים שמנגד, סאן אמטריו וגרין, בכדי להישאר קרובים לאורך כמעט 40 דקות ואף לאיים לפרקים במהפך. לקראת הסיום פינתה אותה אווירת ליגת קיץ את מקומה לטובת אווירת החורף החם והמוכר בהיכל. הצהובים הצליחו להחזיק ביתרון בשיניים בזכות משחק התקפה יעיל, קבוצתי (19 אסיסטים קבוצתיים) והתעלויות מצידם של שני בעלי הבית, פייר ג'קסון ודשון תומאס.


יכולתה של הקבוצה לא לאבד את העשתונות אל מול המטווח של היריבה ולהישאר בשליטה עזרה לה להשיג ניצחון חשוב, שלנוכח המשחקים הצפויים לה בשבועות הקרובים הופך לקריטי. בכדי לנצח גם באותם משחקים הבאים עליה לטובה (או שלא כל כך לטובה) תצטרך מכבי להיראות טוב יותר, והפעם משני צדי המגרש.



לקראת המשחקים הבאים, אולי צריך לחשוב על פיתרון אחר. ספאחיה (עדי אבישי)


היילכו שניים יחדיו: ניתן להבין מדוע ממעט נבן ספאחיה להציב הרכבים הכוללים את פייר ג'קסון ונוריס קול ביחד על הפרקט. העובדה שמדובר בשני שומרים בינוניים ובעיקר נמוכים יחסית מהווה בעייה הגנתית, והמאמן מעדיף לשחק עם אחד מהם כשלצידו שחקן בעל אוריינטציה הגנתית יותר כמו קיין או דיברתולומיאו. מדובר כמובן גם בשני גארדים דומיננטיים מאד אשר זקוקים לכדור בידיים שלהם, כך שהבחירה של המאמן הקרואטי לחלק את הדקות ביניהם מתקבלת בטבעיות, ומניבה לפחות עד כה הצלחות די מרשימות.


אבל לקראת אותם מבחנים קשים ביותר הצפויים לצהובים בקרוב (צסק"א ופנא בחוץ, פנרבחצ'ה בבית ומעט לאחר מכן גם ריאל בחוץ) יתכן ודרושה חשיבה מעט אחרת. אין כמעט הגנה שלא תתקשה (ואפילו תתקשה מאד) להתמודד מול הרכב שיכלול את שני האסים יחד, וקצב המשחק המסחרר שהם יכולים לכפות עשוי לעזור למכבי להתמודד מול אותן מעצמות להן יתרון בולט עליה מתחת לסלים.


באף משחק עד כה לא קלעו שני השחקנים מעל 15 נקודות כל אחד, וכדי שזה יקרה הם יצטרכו יותר מאשר להתחלק ב-40 דקות פלוס 3-4 משותפות. ומה לגבי החלק ההגנתי? אזורית היא לא מילה גסה. הגנה שכזו, לוחצת, של חצי מגרש או מתחלפת לאישית, יכולה לעזור להחביא מעט את חולשותיהם ההגנתיות של השניים, ולעזור להבליט את הכישרון ההתקפי העצום שלהם. בכדי לשרוד מול האדומים ממוסקבה או הירוקים מאתונה יזדקקו הצהובים מת"א לאלמנטים לא שגרתיים שכאלה.

עוד באותו נושא: נוריס קול, פייר ג'קסון

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי