חיים אוחיון בראיון מיוחד: "למקבלי ההחלטות יש חוסר אחריות, מנהיגות ותעוזה"

כבר התרגלנו לכך שמציאות הספורט הישראלי שונה לחלוטין בעידן הקורונה, אך עד לפני פחות משבועיים איש לא חשב שהקבוצות המקומיות יפתחו את עונת הכדורסל במשחקים בליגה הבלקנית, אליה נרשמו כל נציגות ליגת העל מלבד מכבי תל אביב בכדי להמשיך בפעילות תחת התנאים שהכתיב משרד הבריאות עד אתמול (שלישי), לפיהם רק המשתתפות במפעלים האירופיים היו רשאיות להתאמן ולשחק.

קבוצה אחת שכבר מכירה את המפעל הזה מצוין היא הפועל גלבוע/גליל, שאף זכתה בשתי אליפויות הליגה הבלקנית בנוסף לסגנות אחת. רגע לפני שהחבורה מגן נר פוגשת את מכבי חיפה למשחק הרשמי הראשון שלה העונה, הבעלים חיים אוחיון התפנה להתראיין לספורט1.

העונה הזו נפתחת במציאות מוזרה לגמרי, בלי שהספקתם ממש להתכונן ועם ליגה בלקנית במקום ליגת העל. איך אתה חווה את זה?

"המציאות הזו היא נחלת הכלל ולא רק של הספורט הישראלי או הכדורסל בפרט. אלה תנאים לא תנאים ובמצב הזה אנחנו מנסים לקיים כדורסל מקצועני, תוך כדי הירתמות ונחישות. ההכנות לא היו הכי ריאליות, במיוחד בגלל ההפסקה שהייתה. הצוות המקצועי שלנו ידע לתמרן באימונים אישיים ובמסגרת קבוצתית. אנחנו נאחזים כל הזמן בסיכוי לשחק ועושים הכל כדי לעמוד במשימה הזו וכדי להביא לקהל את חוויית הכדורסל הישראלי, כי זה חשוב, גם אם זה קשה".

כל הקבוצות הביעו דאגה מעזיבה אפשרית של הזרים. גם אצלכם, ג'ו תומאסון הבהיר שלא יישאר אם הענף לא יחזור לפעילות. איך מתמודדים עם סיטואציות כאלה?

"זו צרת רבים, שקיימת בכל העולם. הזרים מאוד מבינים את הסיטואציה, הם רואים קרש קפיצה בעונה הזו ולכן הם באים לשחק ולהוכיח את עצמם, כי זה יכול לייצר להם הזדמנויות בשנים הבאות. לישראלים בוודאי אין קושי בהבנת הסיטואציה. הליגה הבלקנית יצרה את ההזדמנות לשחק ויפה עשתה המנהלת שהשכילה להירשם למפעל הזה ולקיים את הליגה הזו אצלנו, בשילוב עם הקבוצות הבלקניות".

גלבוע/גליל כבר שיחקה בליגה הבלקנית ואפילו זכתה בה פעמיים. מה אתה יכול לספר על המפעל כאחד שמכיר אותו היטב?

"זה מפעל מאוד גמיש וכיפי. מאוד עזר לנו שהמנכ"ל והבעלים הוא ישראלי, שי שטריקס. זה בהחלט מתאים לקבוצות בסדר גודל שלנו. ידענו ליהנות מזה ולהפיק מזה הרבה. עוד משחק בשבוע לקבוצה כמונו זה מאוד חשוב וזו קרש קפיצה לצעירים. זה גם מעלה את המורל".

כמה היית מעורב בקידום המהלך הזה?

"אני תמיד נמצא בקדמת הבמה, בשאיפה לשחק, ומתחילת הדרך אני מוביל את הרצון הזה ביחד עם אחרים. לקיים כדורסל מקצועני זו לא רק זכות, אלא גם חובה כלפי הציבור הישראלי. זה מסוג הדברים שמדינה לא תהיה שלמה בלעדיהם, כמו תרבות, תעסוקה ודברים אחרים. היתרון של מנהלת הליגה ושל הקבוצות, הוא שהן יודעות להירתם כל אחת בהתאם לניסיון וליכולת שלה. ברגע שהייתה התכנסות סביב היוזמה, כל מי שהיה יכול בא לידי ביטוי".

דיברת על הירתמות – קבוצה אחת בליגה לא נרתמה ליוזמה הזו, מפריע לך שמכבי תל אביב לא הצטרפה?

"לא, העמדה שלהם לא נגטיבית ואין פה התנהגות לעומתית או כוונות זדון. הם פשוט משחקים ביורוליג, הם עסוקים במפעל הזה ויש להם עומס מאוד גדול. אין אנטגוניזם, מכבי גורם חשוב בכדורסל הישראלי והצרכים שלהם חשובים לכדורסל הישראלי. זה בסדר ואין פה יריבות. כשהם לא היו במקום הנכון, ידענו להגיד את זה. לא היינו זקוקים למעורבות שלהם".

הרישום לליגה הבלקנית נעשה בעקבות קבלת החלטות הזויה של משרד הבריאות והקבינט. מה יש לך להגיד על זה?

"אני לא רואה פה החלטות גורפות, לא רק בהקשר של ספורט. באירופה מקיימים ספורט מקצועני גם בענפים אחרים, בחלק מהמקומות אפילו עם קהל. הגיע הזמן שהמדינה תדע לקבל את השונות, את היכולות והצרכים של מגזרים שונים. כמו שבתעסוקה לא סגרו את כל המשק, גם פה צריכה להיות הבנה. הספורט הישראלי חשוב לציבור. יש פה בעיה של מנהיגות ושל תרבות שלטונית, ורואים את זה. יחד עם זאת, אי אפשר גם לנתק את הציבור מאחריות למצב עם כל ההפגנות, התנהגות החרדים, החתונות ההמוניות שמתקיימות. מי שזלזל בתקנה שקיימת הביא עלינו התנהגות קשה יותר של מקבלי ההחלטות ביחס אלינו. אני יכול להבין מאיפה זה מגיע, אבל בוא נתבגר ונקבל החלטות שמייצרות שונות בין אזורים גאוגרפיים ותחומי עיסוק שונים. בספורט המקצועני ההדבקה קטנה יחסית, לא מדובר פה בעשרות אלפי אנשים. הכדורסל יכול לפעול עם 300 שחקנים ואנשי צוות. זה לא הרבה. גם בכדורגל, זה לא ביג דיל".

ובכל זאת, שמענו את חברי הכנסת מדברים בוועדת החוקה על חשיבות הספורט ואומרים שהפוליטיקה לא צריכה להשפיע, אבל ראינו מה הם הצביעו בפעם הראשונה. פרופ' גרוטו בא ואומר ש"הספורט לא חיוני מספיק". מה זה עושה לך בתור מי שעומד בראש מועדון?

"אנשים אומרים מלא דברים. אין ספק שיש פה חוסר אחריות וחוסר מנהיגות. אולי גם חוסר תעוזה אצל חלק ממקבלי ההחלטות ובדרג הביניים. אין פה שלמות בתהליך הזה של הקורונה. אני חווה את זה גם כאיש עסקים בתחומים אחרים, לא רק בספורט. מביאים אותך לתסכול. צריך לשמור על המנהיגים כדי שיוכלו לקבל החלטות נכונות. אני מצפה לקבלת החלטות שיש בה שונות, תעוזה, חשיבה אסטרטגית וחישוב סיכונים".

איך מתמודדים עם הפגיעה הכלכלית שנוצרה מהמצב?

"אנחנו בהחלט מנהלים קרב קשה. המצב הכלכלי הוא הגרוע ביותר שאני מכיר ב-18 שנים שאני בכדורסל, בכל הקבוצות. הקבוצות הקטנות והבינוניות ספגו מכה אנושה. ברגע הזה הייתי רוצה לראות את המדינה לוקחת אחריות, לפחות חלקית, כמו שקורה בעסקים ובשכר עובדים. אצלנו זה לא קורה, משום מה אנחנו נחשבים נטע זר למצב הכלכלי של המשק. אנחנו חלק מהמשק. אני יכול לברך על זה שיש מספיק משוגעים שרוצים לקיים את הספורט המקצועני, מבחינתי הם גיבורים במציאות הזו".

בדירקטוריון המנהלת יש מחלוקת גדולה בנושא חלוקת הכספים ממשרד האוצר. מה העמדה שלך לגבי זה?

"העמדה שלי היא שזה בפירוש איוולת. רשת הביטחון מיטיבה עם הקבוצות הגדולות. מישהו לא הבין את המשמעות של ההחלטות. אם רשת הביטחון באה לפצות על הנזקים, אז זה לא קיים בקבוצות הקטנות, בטח לא בקבוצה שלי. יש לנו נזקים משמעותיים שרשת הביטחון לא מתייחסת אליהם וחבל שכך. בכל מקרה נתמודד, אבל נכון לרגע זה המצב קשה מאוד ואנחנו לא מקבלים את זה. מקווה מאוד שמישהו יתעשת ויצור את הארגונים המתאימים כדי שגם הקטנות יפוצו במשהו, לטובת עתיד הכדורסל".

תכניס אותי יותר לפרטים לגבי הנזק שנגרם לכם, מעבר לנושא המינויים והכרטיסים.

"המודל הכלכלי של הקבוצות הקטנות לא בנוי רק על קהל ומנויים. בדרך כלל הן נתמכות גם על ידי הרשויות המקומיות והממד של ההכנסות מקהל מצומצם מאוד. לבחון רק לפי זה, זה בהחלט דבר שיוצר עיוות בסיוע שאנחנו זקוקים לו. יש הקטנה משמעותית בסיוע של הרשויות, בהירתמות של ספונסרים ובטח שכרגע אין מנויים וקהל".

נחזור לכדורסל. למרות הקשיים, הצלחתם להשאיר שחקן מפתח כמו יפתח זיו, שעשה קפיצה אדירה בעונה שעברה ובוודאי זכה לביקוש מקבוצות אחרות, כשגם אירופה הייתה על הפרק. איך עשיתם את זה?
"גלבוע/גליל זה מקום טוב להתפתח בו. יפתח עשה החלטה נכונה בעת הזאת. אני חושב שיש לו עוד מקום ויכולת לקפיצת מדרגה נוספת. הוא בשל להוביל קבוצות גדולות, גם מנטלית וגם ספורטיבית. בעיניי, הוא אחד השחקנים הטובים שהתפתחו בכדורסל הישראלי. יש לו אתלטיות ופיזיות של שחקן זר, של אמריקאי. לא ראיתי הרבה כאלה בישראל. הוא עובר שינוי ביחד איתנו, שינוי שישרת אותו גם בעתיד".

ואחרי שעשיתם את זה והשארתם גם את רוב הסגל הישראלי, לאן אתם מכוונים בעונה הקרובה?

"השאיפות הן תמיד להגיע כמה שיותר רחוק. אנחנו מהמקום שלנו תמיד ידענו להביא הישגים משמעותיים, כולל אליפות וזכיות בליגה הבלקנית. וידענו גם חוסר הצלחה. אנחנו עושים כל מאמץ להיות בקדמת הבמה ונעשה את זה במשך כל העונה. החלפנו את פטריק יאנג, שהיה בתקופת ניסיון והגענו להחלטה משותפת להיפרד. עכשיו אנחנו מביאים סנטר שישלים את הסגל ועם זה נצעד ונתמודד עם כל הקבוצות האחרות".