המאור בקצה המנהרה: בוזגלו הוא בדיוק מה שהפועל ת"א צריכה

מאור בוזגלו
מאור בוזגלו | דני מרון

הקשר הוא הניצוץ שיכול להעיר מועדון ששקע בתרדמת של כמה שנים, בדיוק ברגע שבו הוא חוזר למקדש הכדורגל שלנו: אצטדיון בלומפילד. רון עמיקם משוכנע: האדומים מקבלים בסכום צנוע שחקן מוכח, מנוסה, מנהיג ורעב

(גודל טקסט)

אני לא יודע אם לגור בכפיפה אחת עם אלון מזרחי כשחקן שהיה בכל  חמש הגדולות, זו מחמאה כזו גדולה. האווירון גם לא שיחק בהפועל פ"ת, שגם היא קוראת לעצמה מועדון גדול, ובוזגלו כן היה שם. לעבור בכל כך הרבה קבוצות גדולות זה אולי מעיד על כישרון, אבל גם על ציניות. נכון, בעידן שבו הכסף מדבר, ציניות זו לא תכונה רעה – ויש היגידו שגם טובה – אבל כשאתה מגיע להפועל ת"א, זו בעיה. בהפועל אסורה הכניסה למכביסטים, למשתתפי משחק השרוכים ולציניים. בהפועל ת"א יש חיבור קצת יותר גדול לסמל.

ולכן, צהלות השמחה הוירטואליות של יעקב בוזגלו – שיש שיאמרו שהוא מלך הציניים – והעליצות שבה התכנס לתמונה עם בנו ועם שרון ניסנוב, צריכה להתקבל ברוחב לב בקרב מנויי שער 4-5. בוזגלו האבא זוכר בדיוק לאן התקבל עם ירידת הפועל ירושלים לליגה הארצית בסוף שנות ה-70, והיכן קטף את תואר האליפות הראשון שלו – השני היה עם בית"ר ירושלים וגם שם עזב לפני טקס ההכתרה – ולכן יש בעליצות שלו קצת אותנטיות. הוא באמת מרגיש סגירת מעגל. סימן טוב.

יצחק שום הטביע לראשונה את המשפט "בכל צומת בכדורגל הישראלי", ונדמה כי בוזגלו מיישם אותו. ולכן, עם תואר כזה מחייב, חובת ההוכחה עליו כמעט בכל צומת. ניסן יחזקאל, שאימן את השחקן לפרק זמן קצר בעונה שעברה, דיבר השבוע על הקאמבק המרהיב של מאור. בוזגלו לא היה אף פעם איש של מספרים מרטיטים – יש לו יותר בישולים מכיבושים – ולכן, למרות הסכנות בקאמבק אחרי קרע חוזר בצולבת, באותה ברך, הוא נכנס לשם בחזה זקוף ובראש מורם, בלי הנחות. הצמד מול אתלטיקו מדריד, בסיום העונה, זה מה שתקבל הפועל ת"א: הרכש הכי טוב בתקציב שלה, בהיסוסי הרכש של בעליה, ובמה שמציע השוק. עם כל הכבוד למיכאל אוחנה, ל-2 מיליון היורו על חצי כרטיס ול-250 אלף היורו שכר, הפועל ת"א קיבלה ב-180 אלף יורו בעונה, בהעברה חופשית, שחקן יותר מוכח, יותר מנוסה, יותר מנהיג ואולי גם יותר רעב.


בוזגלו מככב נגד אתלטיקו. זה מה שהפועל תקבל (דני מרון)

הרבה מאוהדי הפועל כבר בוודאי שואלים  את עצמם איך יתמודדו עם כאב הראש שמלווה את מאור: אבא שלו. נדמה שהגיע הזמן לשים סוף לאגדה האורבנית הזו. בלי יעקב בוזגלו, לא היה מאור בוזגלו, וגם לא אלמוג בוזגלו למי ששכח. בוזגלו הוא התמרור הטוב ביותר לכל ההורים מלווים את ילדיהם, לאן אפשר להגיע עם הכישרון של הילד, אם לא מוותרים, לא לילד ולא לקריירה שלו.

בקבוצה מסודרת, שבה מאור הוא כינור ראשון – והפועל ת"א מסתמנת כמי שתהיה כזו – לא תשמעו את יעקב בוזגלו וגם אם ישמעו פה ושם, אלה רעשי רקע. לא יעקב בוזגלו ישחק באדום (למרות שיש אוהדי הפועל שהיו קונים שחקן כזה מהיר, כמו שהיה האבא), אלא מאור, ולמרות מה שאומרים עליו, גם לו יש אישיות עצמאית. 'הבוזגלוס'? תאמינו לי שזו סדרה יותר משעשעת מהסדרה בת 10 העונות, 'הבעלים', בה כיכבו מוני הראל, אלי טביב, חיים רמון, מני וייצמן, אמיר כבירי והניסנובים.

אני אוהב את ההעברה הזו. בוזגלו זה בדיוק מה שנחוץ להעיר מועדון ששקע בתרדמת של כמה שנים, בדיוק ברגע שבו הוא חוזר למקדש הכדורגל שלו. בהפועל חששו שבלומפילד החדש והמפלצתי יבלע אפילו את הקהל הנאמן שלהם. עכשיו, אולי זה יבלע קצת פחות.


יעקב ומאור. האב יהיה לא יותר מרעשי רקע (אריאל שלום)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי