תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

המציאות החדשה: בית"ר ירושלים מרתקת ושברירית בדרך לאירופה

הפועל תל אביב - בית"ר ירושלים 1:0
בקיץ חלמו בבירה על אליפות אך ללא איזון וללא מבוגר אחראי, ישנה קבוצה אטרקטיבית שעומדת בציפיות. מכבי חיפה, פרט למשחק נגד מכבי ת"א, נראית דורסנית ומגוונת מהאלופה. וגם: הפועל ת"א המתסכלת
1. בית"ר ירושלים נראית לפעמים כמו סרטי "המטרה..." בכיכובו של ג'ראלד באטלר. מתחיל עם רעיון עלילתי מרתק ונראה אחר כך כמו תערובת של רעש, צלצולים ושמאלץ. כלומר, יש בבית"ר ירושלים כל כך הרבה דברים מבטיחים - מאמן רציני, מנג'ר בעל שם, בלם עבר מפואר, קשר מרכזי שהוא הרכש של העונה, חבורה של פנטזיסטים מהירים ומרתקים - וזה נגמר אצלה, בחלק מהמקרים, כמו אתמול: ניצחון 0:1 על יריבה נחותה בזכות שער של שחקן במצב חופשי אחרי בישול של שחקן יריב.

לא במקרה בית"ר נמצאת עשר נקודות אחרי מכבי ת"א, נקודה אפילו אחרי הפועל ב"ש המדשדשת, עם ארבעה הפסדים ב-11 משחקים. אין לבית"ר פאסון, אתה מרגיש אצלה את השבריריות בכל רגע נתון. אם הכדור של קמארה לא פוגע בשחקן מקבוצתו ובן חיים לא שם גוף לטאצ'דאון של אלטמן בהתקפה האחרונה, בית"ר לא מנצחת משחק שהיה נדמה שתביס בו את הפועל ת"א.

2. זה לא מקרי. יש רגעים במשחק ששחקנים של בית"ר נכנסים אחד במסלול הריצה של השני. יש שם שחקנים שמתחילים לרוץ עם כדור ולא יודעים מתי להפסיק, מתי למסור, מתי לבעוט. יותר מדי שחקנים התאהבו ברעיון שהם מהירים מהיריבים, אבל לנצח הכדור יהיה מהיר מכל שחקן, ותמיד יותר קל להתארגן מול שחקן שלוקח כדור ורץ איתו אל קו הרוחב, מאשר קבוצה שמבתרת הגנה בדאבל פס דרך המרכז. ואת זה בית"ר לא עושה. יש רגעים לא מעטים שבית"ר עושה לי דה- ז'וו לאליצור נתניה בכדורסל של ניל גילמן, יוסי הררי וחבורת טרי פייר-קרל נברסון-ג'יימי הול-וילי סימס. רצים, מתלהבים, מורידים דאנקים, ולא מגיעים בסוף לכלום. מאוד כיף שיש בקבוצה שלך שחקנים אטרקטיביים, אתלטיים, מהירים ותחבולנים בטירוף - אבל אם אין שם משחק קבוצתי בנגיעה, אין באתלטיות הזו כלום. קיליאן אמבאפה יסביר את זה יותר טוב.



גדי קינדה וליוואי גרסיה. פנטזיסטים מהירים ומרתקים (אריאל שלום)

ולכן, כשמדברים על אליפות, כדאי שבבית"ר ירושלים יכוונו למטרה יותר מוחשית: מקום באירופה. אין לקבוצה הזו מספיק איזון, אין שם מבוגר אחראי שיעצור את המשחק לפעמים, יסתכל לאן רצים האתלטים ויכוון את מסלול הריצה שלהם. הם רצים בלי אבחנה, זה מלהיב קהל, ויש לבית"ר קהל בלי עין הרע, אבל הקהל הזה ראה מספיק קבוצות אטרקטיביות בחייו, ומעט מאוד אליפויות.

3. הפועל ת"א לא הייתה רחוקה אתמול משוויון והיא ממש לא ברמה של בית"ר. יש לה יותר סדר במשחק, אבל מעט מדי שחקני הכרעה. הפועל מזכירה את הגרסה שלה מאמצע שנות ה-90: קבוצה אפורה עם הרבה שרון מימרים (היום קוראים להם אייזנים), שלפעמים נתנה משחק הרואי וברוב המקרים הגדולות היו גדולות עליה. אין משהו יותר מתסכל מקבוצה שנותנת את כל כולה, לוחצת וחוטפת, משחקת נכון ומחפשת את השער, אבל לא מסוגלת לדייק, לא מגוונת, ולא מספיק חזקה. זו הפועל ת"א, קבוצת מרכז טבלה ומטה, בבואה של מטרות הבעלים. ביום רביעי תחכה לה יריבה שיודעת להעניש קצת יותר מבית"ר ומשחקת כדורגל יותר מסודר בהרבה. כולם ינבאו לה תבוסה, ואולי הפעם גם יפגעו.

4. בואו נגיד שבמשחק בו ביקרה מכבי חיפה בבלומפילד אצל מכבי ת"א, מרקו בלבול היה עולה עם ארנסט מאבוקה וצ'רון שרי, ומחליף בזמן את גיא חיימוב מזועזע המוח, והמשחק היה נגמר בתיקו. במקרה כזה, טננבאום היה עדיין שובר את השיא, אבל מכבי ת"א הייתה רק במקום השני בגלל הפרש שערים.


זו הפועל ת"א. קבוצת טבלה ומטה (אריאל שלום)

כי מכבי חיפה, למעט המשחק ההוא, משחקת ברוב המקרים ברמה שווה למכבי ת"א ובחלק מהמקרים גם טוב יותר. היא קטלנית יותר, יש לה שחקנים מגוונים, יש לה ספסל מעניין. היא לגמרי בעניינים, היא דורסת וכיף לראות אותה. צריך לגשר על שמונה שנים בלי ניסיון במאבקי אליפות ועל פער בהרבה פרמטרים נגררים, אבל אי אפשר להגיד שמכבי ת"א היא הרבה יותר טובה ממנה, אם בכלל.

שרי, תסלחו לי על ההשוואה המקוממת, מזכיר לי באופן מבהיל את מאור בוזגלו. נמוך קומה, בעט בעיטה ומסירה קטלניים, אותה תנועת גוף ואפילו אותו סטייל של חמצון בשיער. וזה בכלל לא רע לקבל את מאור בוזגלו, בשיאו, כשנאבקים על תואר. לא מזמן זה גם נגמר עם תואר. 


קטלנית ממכבי ת"א. דורסנית שכיף לראות. שחקני מכבי חיפה (אודי ציטיאט)

 
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ