מרדף חצות: הפער ממכבי ת"א לא עושה טוב למכבי חיפה

1. המרוץ לשיא העולמי של דניאל טננבאום זה הסידור הכי טוב שהייתה יכולה לסדר לעצמה מכבי ת"א, הליגה והכדורגל הישראלי. נתחיל מהסוף, הכדורגל הישראלי מרוויח דרמה: מי יהיה הראשון שיכבוש נגד מכבי ומתי זה יקרה. זה יוצק לכוס החרבה של הכדורגל הישראלי קצת אגלי טל, משהו מרענן. הליגה מרוויחה יריבות למכבי ת"א, שמגיעות למשחקים נגדה בטירוף. כבר לא מעניין הניצחון, לא מעניינות הנקודות, רק להיות הראשונה. זה משדרג אפילו קבוצות תחתית, במקרה הזה הפועל ת"א. היו בדרבי לא מעט רגעים שזה היה קרוב, כמעט נכנס, פגע במסגרת אבל לא נכנס לתוכה. הפועל נראתה כמו קבוצה שמסוגלת לשחק כדורגל, לשלוט בכדור, לשלוט בקצב המשחק, אבל עוד לא להבקיע, לא להגזים.

וזה עושה טוב למכבי ת"א, שנראית אולי לא מדהים, אבל לומדת להתגונן בליגה שבה צריך רק להתקיף. זה מכין אותה מצוין למוקדמות האירופיות בקיץ הבא, שם צריך לשמור על שער חוץ מכל משמר, ללמוד להצטופף, להתבנקר, לעלות שלב סוף סוף. זה מחשל קבוצות צמרת, זה מונע מהן פינוק. בשביל ההגנה של מכבי להציל את דניאל טננבאום זה כמו להציל את טוראי ראיין. לא משנה כמה הרוגים יהיו בנורמנדי, העיקר שראיין יחזור לחיק משפחתו וטננבאום ישבור את השיא של הברזילאי מליגת הקריוקה. זה יעשה לו טוב בבית.

2. חובבי תורת המנחוס – יש כמה צהובים כאלה – בטח ניסו להבין איך מהמשפט "מכבי שברה עוד שיא בכך שכל שחקני חוליית ההגנה לא החסירו אפילו דקה העונה", נשמט שמו של ז'איר אמאדור. אז אם אמאדור לא כשיר, תהה לעצמו ולדימיר איביץ', אז למה לא לטלטל עוד קצת את ההרכב. לטובת הרוטציה יצא מהארון שוינפלד, שבמשחק שהתפתח – הפועל שוכבת על מכבי – הוא ליווה את המתרחש בעניין רב. אחרי הכל, מכבי השתפרה מהקיץ העגום באירופה בכך שזרקה למערכה שחקנים שמסוגלים בנגיעה אחת לצאת מהגנה להתקפה יותר מהר ממה שקבוצות חוזרות להגנה, ושוינפלד, איך נאמר בלי להעליב, יותר חזק כשהוא עומד, פחות כשהוא רץ.

טננבאום. עושה טוב לכל הנוגעים בדבר (אריאל שלום)

ודווקא איתי שכטר, שהיה שותף מלא לפיאסקו באירופה, עשה אתמול את ההבדל בין 0:1 מזליקי ל-0:3 מוחץ.

משפט על הפועל ת"א: הכיוון טוב, צריך רק לבדוק אם בהזמנת העבודה דובר על כיוון פנסים ולא כיוון פרונט. הפועל האירה אתמול, אוהדיה אפילו שרפו, היה אש, אבל זה לא הועיל. אין מי שייתן שם גול.

3. בכל פעם שאנחנו חושבים שנגמלנו מאבוקות ועוברים בדרבי למופעי עידוד מושקעים ואינטיליגנטים יותר, בא המופע הזה. אבוקות זה יפה, אם המטרה היא להאיר יציע ולא להבעיר אותו. נכון שאוהדי שתי הקבוצות היו שמחים לחזור לסידור של בלומפילד הישן, ולהשטיח כיסאות כדי שיהיה אפשר לקפוץ בלי לשבור אותם, אבל הדרך לשם לא יכולה להסתכם בכיסאות שרופים, דליקה ביציע בנוכחות ילדים, או השלכת חפצים על אנשים המורשים להיות בזירה. בכל זירה אחרת, היו פה העמדות לדין על השחתת רכוש, תקיפה וחבלה בנסיבות מחמירות ועונשי מאסר הקבועים בחוק, רק לא כשמדובר בכדורגל.

שריפה ביציע. כשמדובר בכדורגל, ממשיכים הלאה (אריאל שלום)

אם אוראל גרינפלד היה מחליט לרדת באותו רגע מהמגרש ולשלוח את המשחק לבית הדין, הייתי מבין אותו לחלוטין, אפילו מצדיק. הקלות הבלתי נסבלת שבה מתייחסים לאלימות, גם כלפי רכוש, חייבת להיפסק.

4. אז יש למכבי חיפה יורש לדקל קינן, והחזרה מפיגורים ליתרון זה בהחלט תופעה מרעננת, אבל אי אפשר לקחת אליפות אם סופגים במשחק בית שלושה שערים והיריבה לצמרת לא סופגת אפילו שער חוץ מאז אפריל. מכבי חיפה עשתה אתמול נקודה שבימים הטובים הייתה נחגגת, אבל לא בעונה שבה מכבי ת"א ממשיכה להגדיל את ההפרש מהעונה שעברה.

אם מכבי חיפה קבוצה טובה, הרבה יותר טובה מאלה שקדמו לה בשנים האחרונות, אז מכבי ת"א היא מפלצת. הפער העונה בין מכבי חיפה למכבי ת"א מזכיר את הפער ההיסטורי בין רונאלדו למסי. כשהתסכול מהמצב הזה יגבר, גם הרמה מצד היריבות תרד. מכבי עוד תטעה וחיפה תצמצם, אבל מרדף בנסיבות האלה מלחיץ מאוד קבוצה, שגם כך עשתה שידוד מערכות ויש בה חומר אנושי צעיר.

שחקני מכבי חיפה חוגגים. חומר אנושי צעיר (מאור אלקסלסי)

5. שלומי אזולאי הוא ההבדל בין קבוצה שרצה, לוחצת, משתוללת, מרהיבה, לבין קבוצה שבסוף גם כובשת. תזכרו את זה גם בפעם הבאה שחלק מהקהל של בית"ר ישרוק לו בוז. הפועל חדרה שילשה את כמות ההפסדים שלה מאז הוחלט להתערב לאורי גוטמן בהחלטות המקצועיות ולהזמין חילופים מהבית. אם היא תרד ליגה, לא נשמוט לסת. אנחנו מעדיפים יותר נתניות בליגה, פחות חדרות.

6. מי היה מאמין שמשני השכטרים שקיבלו אתמול פנדל, דווקא על איתי שכטר יעשו פנדל אמיתי.