בלי לומר מילה: תחושת המיצוי היא לא הסיבה להתפטרות של ברק בכר

מנג'ר מנצ'סטר יונייטד לשעבר, סר אלכס פרגוסון, סיפר פעם כי סוד ההצלחה בהמשכיות של מועדון לאורך שנים, הוא הצורך להתחדש כל ארבע עונות, פחות או יותר. הוא תחם את "מעגל החיים" של קבוצה מצליחה בפרק הזמן הזה, בו יש להכין את הקרקע לקבוצה הגדולה הבאה.

אם צריך להצביע על נקודה אחת בולטת, זועקת וברורה שהובילה להתפטרות של ברק בכר מהפועל באר שבע ולכישלון של המאמן, אלונה ברקת והקבוצה בשנה וחצי האחרונות – זו חוסר היכולת להתחדש. חוסר היכולת לזהות כי שלב אחד נגמר ואלטרנטיבה חדשה מבפנים, חייבת להתחיל.

מיצוי? אין דבר כזה. לא היה בהפועל באר שבע מיצוי – הייתה חוסר הצלחה. גם הגדולים ביותר שעזבו בשיא, בין אם זה פרגי בעצמו (לחץ המשפחה) או מייקל ג'ורדן (סכסוך עם ההנהלה), ירדו מהבמה בגלל סיבות אחרות, לא מיצוי. כי הצלחה לא ממצים לעולם. תשאלו את שמעון מזרחי.

בכר חוגג אליפות שלישית ברציפות. הצלחה לא ממצים (דני מרון)

זה תמיד המאמן
בחירת הזרים של הפועל ב"ש בשלוש העונות האחרונות, כולל בשלהי האליפויות, הייתה רעה. גם בחירת הישראלים המובילים. לא הצליחו למצוא ממשיכים לוואקמה ולאוגו, או לברדה, בוזגלו ומליקסון שכבר היה בשלהי הקריירה. לא מצאו תחליף בכישרון ובוודאי לא בפיגורה שממלאת את חדר ההלבשה. גם בהגנה, המשיכו לשים את כל הביצים על ברכיו השבריריות של מיגל ויטור.

בהפסד 1:0 להפועל ת"א, שהיה כנראה המשחק הגרוע ביותר בעידן בכר, ערכה ב"ש שלושה חילופים. עבדאללה עבו אבד בן ה-18 בהופעת בכורה, רמזי ספורי שהגיע בקיץ ולא כבש או בישל עדיין ונאור סבג, שחזר מנס ציונה ורשם העונה שער אחד ובישול אחד. אלה הפתרונות הקיימים לברק בכר בסגל (יחד עם שהר שהיה מורחק באדום).

בכר הבין באותו משחק שהוא טעה. שהסגל שבנה שגוי. הוא כנראה גם הבין שזה הסוף עבורו, או שמא גרמו לו במועדון להבין. בראיון סיום המשחק, כשפניו נפולות, גופו מכונס ואפילו קולו בקושי נשמע מהמיקרופון, ראו אדם המשלים עם המציאות. אדם שמבין שהקבוצה צריכה להתחדש, אך בעולם ובעידן נטול "פרגוסונים", זה תמיד צריך להיות המאמן – ולא 12-13 שחקנים שפשוט לא מגיע להם להיות בקבוצה.