השבוע הקרוב יהיה שבוע משמעותי מאוד לעונה של הפועל באר שבע. לא רק בגלל העובדה שהיא תפגוש את סטיאווה בוקרשט בליגה האירופית והפסד יקשה עליה את חלום העלייה לשלב הבא, ולא רק בגלל המפגש מול מכבי ת"א בטרנר בשבוע הבא שהתוצאה בו תשפיע מאוד על הטבלה בטווח הקרוב והבינוני. הוא יהיה הכי משמעותי בגלל סיבה אחרת.
הדברים של ברק בכר אמש (שבת) לאחר ה-1:3 על הפועל רעננה הם מסר ברור, חד וישיר לשחקנים שלו: אין יותר פרות קדושות, אין יותר מקום מובטח בהרכב, מהיום הכול פתוח לכל אחד, כולל ישיבה ביציע לצידה של אלונה ברקת. על פי הרושם שלי בכר ידרוש יותר מהכול מחויבות מהשחקנים שלו, מחויבות למועדון, מחויבות למקצוע ומחויבות לאוהדים, והוא לא מתכוון להתפשר על כך.
- קואנקה: "הייתה תקופה קשה, מעתה אלך ואשתפר"
- הפועל ב"ש נראתה רע וניצחה 1:3 את הפועל רעננה
- בכר הודה: "המשחק הכי גרוע מאז שהגעתי לב"ש"
הזעם של בכר מגיע מתוך אכזבה מהגישה של השחקנים. כפי שכתבתי כאן בעבר, יכול להיות יום רע במסירה, בבעיטה או בגלישה – אבל ברצון, במחויבות, בלחץ ובאגרסיביות אין סליחה ואין מחילה מצידו של בכר. השחקנים ששמעו את דבריו של המאמן במסיבת העיתונאים לפני המשחק, אז הבטיח שמעכשיו תהיה על המגרש הפועל ב"ש אחרת, לא הפנימו ודיי ביישו את הבוס.
צריך לומר גם ביושרה שבכר כנראה לא היה מעז לומר את הדברים הקשים על שחקניו בסיום המשחק אם לא היה יודע שבן ביטון, אורן ביטון, אליניב ברדה, מיגל ויטור וניב זריהן חוזרים לכשירות ואחרי הרבה זמן יש לו אפשרות ל"העניש" שחקנים דרך ישיבה בספסל וביציע.
אוחנה וביטון. לברק בכר יש הזדמנות להעניש (אודי ציטיאט)
ויש עוד שני דברים חיוביים שאני רוצה לציין. אין ספק שאיסק קואנקה לא הבריק אתמול, אבל הנתון החשוב היה שהספרדי רץ אתמול יותר מכל שחקן בהפועל ב"ש וכמעט הכי הרבה על המגרש, ויש בזה מסר אחד ברור: אני רוצה להישאר, אתן את הכול ועוד לא ראיתם כלום.
חדי העין הבחינו אחרי השער של קואנקה דריבל מצוין כשהשתחרר משלושה שחקנים של רעננה, גם הדיווחים מהאימונים מספרים על שליטה שאין לאף שחקן בקבוצה, משהו שלא נראה במועדון, ונכון שכרגע קצת קשה להאמין לכל זה, אבל אולי אמש קואנקה עשה את הצעד הראשון שלו בהפועל ב"ש. אחרי הכל שחקן עם יכולת אישית גבוהה – ובמיוחד אם הוא זר חדש במועדון שפתח את העונה בצורה רעה – צריך לפני הכל בטחון עצמי. אם המצב לא ישתנה גם אז, אפשר יהיה לחרוץ גורלות.
הדבר השני והיחיד ברמה הקבוצתית שבכר יכול להדגיש לחיוב לשחקניו ולמנף אותו זה השער השלישי, שהוא למעשה תולדה של כל מה שהפועל ב"ש הייתה בשנתיים האחרונות. וואקמה מאבד כדור ברחבת היריב, הקשרים (אוגו) מתנפלים על מוליך הכדור וחוטפים באגרסיביות, מיד מייצרים מצב הבקעה כשהגנת היריב לא מסודרת ואמש זה גם הסתיים עם שער. אם האדומים יחזרו ללחוץ את היריבה אחרי איבוד כדור ויחלצו יותר כדורים אחרי איבודים, האלופה לחזור לעצמה, תהיה קלה בהרבה ואת זה עושים דרך מחויבות ורצון ולא דרך יכולת.
מחויבות ורצון עשו את ההבדל, לא היכולת (דני מרון)
כעת בכר ניצב בפני דילמה שבעיניי יש לה תשובה די ברורה. שני משחקים משמעותיים, אחד באירופה ואחד בליגה, ולאן להכווין את מירב הכוחות – לליגה או לאירופה? בעיניי את התשובה נקבל כבר בחמישי כשבכר יכוון את ההרכב של הליגה האירופית למה שהוא מתכנן למפגש מול סגנית האלופה, כי המסר של בכר לשחקנים שלו צריך להיות פשוט: מי שלא יעבוד בליגה, לא יזכה לטעום את טעמה של אירופה.
הרומנים שיגיעו לב"ש ביום חמישי הם קבוצה מנוסה שרצה יחד כבר זמן מה, כמעט ללא צעירים בהרכב, עם מערך דומה לזה של ב"ש אבל בעיקר עם החלוץ הצרפתי גנוהרה שנמצא בעונה הטובה בקריירה שלו. מדובר ביריבה שאם ב"ש תלחץ אותה ובעיקר תלחיץ אותה, יש לה סיכוי טוב להשיג ניצחון שני בבית שיעניק לה מקדמה נהדרת להמשך.
חלאיילה וקואנקה. יזכו לטעום ליגה אירופית ביום חמישי? (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?