אלונה ברקת "זרקה" את הסמל של הפועל באר שבע: "וואו – ממש סכין בלב"

אחרי שהפתיע רבים וביקש לעזוב את מכבי נתניה באמצע חוזה כדי לשוב להפועל באר שבע מהליגה הלאומית – למרות שהקבוצה מעיר היהלומים סיימה במקום השני בליגת העל בעונת 2006/07 – אופיר חיים חזר בריאיון ל"מחצית בשכונה" מבית ספורט1 לאחת התקופות המורכבות בקריירה שלו.

צפו ב"מחצית בשכונה" עם אופיר חיים

בהתייחס לחזרה לבאר שבע מנתניה והפתיחה הקשה, סיפר חיים: "חזרתי להפועל באר שבע. משחק ראשון נגד הפועל עכו ואני מקבל כניסה וקורע את הרצועות בקרסול. אני מנסה לחזור ואני לא מצליח ואני מאכזב את כולם. אני חוזר, ואז דלקות. עונה גרועה מאוד ואני לא משחק עד הסוף. מרגיש פספוס. יש עוד עונה, ואלונה ברקת לא רוצה אותי. אני פצוע ואני אומר לעצמי: 'אני לא יכול, אני אבריא, אני יודע מי אני ואעשה את העבודה'. אלונה? היא מסתכלת תכל'ס וזה בסדר, היא צודקת גם, אבל אני פצוע. היא רוצה תוצאות".

בהמשך התייחס למדיניות הניהול של ברקת ולמצב הקבוצה כיום, ואמר: "עתידו של רן קוז'וך? אני לא חושב שצריך להתעסק בזה. אגב, לדעתי הם זוכים בדאבל, בהרגשה שלי. אני ממש מרגיש את זה, שזה יהיה מדהים. יש כל מיני סוגים של יושבי ראש ובעלים של קבוצות. אלונה רוצה תוצאות. יש כאלה שמסתכלים על דרך, אבל גם הם, כשלא יקבלו את התוצאות – הדרך לא מעניינת בסוף. בסוף זה תוצאות. להגיד לך שקוז'וך מזמן כבר היה צריך לחתום? זו גם דעתי. אין פה שאלה בכלל. זו עונה מדהימה, עונות מדהימות, הם נראים מצוין. אבל זאת אלונה".

עוד הוסיף ותיאר את התקופה האישית הקשה: "אני לא אשכח שהיא אמרה לי: 'בוא נסתדר'. אני אומר לה: 'איך נסתדר? לאן אני אלך? אני פצוע וצריך לעבור ניתוח'. עברתי תקופה מאוד מאוד קשה. גיא לוי אימן, תקופה קשה שאני בכלל לא בסגל ומתאמן בנוער. כן, מנודה. אני, אורן ניסים ודודי פדלון. אני כאילו סמל של הפועל באר שבע נחשב באותה תקופה – ומתאמן עם נערים. שמתי לעצמי מטרה: 'אתה חוזר ואתה תהיה הכי טוב פה'. היו אז חמש עולות מהלאומית, אם אני לא טועה – ואני מתאמן כמו מטורף. אני רק מחכה. אנחנו לא בשישייה הראשונה כשאני בחוץ, זה היה מטורף, כי השקיעו המון כסף. אני ממשיך לעבוד ולהתאמן כשכולם הולכים הביתה – וגיא לוי אמר לאלונה: 'תקשיבי, את גם ככה משלמת לו, תחזירי אותו, מה אכפת לך?' היא אמרה: 'טוב, שיחזור'. חצי עונה הכי טובה בחיים שלי. הכי טובה בחיים שלי. מאותו רגע שחזרתי, זו קבוצה אחרת לגמרי. קדוסי היה עם גול אחד עד שהגעתי. כשהגעתי, הוא הבקיע 15 שערים בסיבוב, ואני בישלתי לו 8–9 והבקעתי עוד 8–9. עלינו ליגה. לא ממקום ראשון או שני, לא חלק, אבל עלינו ליגה והצלחתי לעשות את מה שחלמתי עליו".

לסיום, התייחס לעזיבה הכואבת לאחר העלייה לליגת העל: "מגיעים לליגת העל וגיא עזורי מגיע. לא מזמן דיברתי איתו, אמרתי לו: 'למה עשית לי את זה?'. הוא מגיע לבאר שבע והוא לקח אותי לשיחה ואמר לי: 'אתה לא תשתלב'. אמרתי לו: 'גיא, תן לי לסיים פה את הקריירה, אני לא רוצה דקות ולא כלום, אל תבטיח לי כלום, זה הבית שלי, חזרתי בשביל זה'. הוא אמר לי: 'אני חושב שאני לא יכול, מצטער, זו החלטה שקיבלתי. אני חושב שגם כדאי לך לפרוש בשיא'. גיא, אבל אני סולח לך על זה, אל תדאג. אמרתי לו בזמנו: 'איך אתה אומר לי דבר כזה? אתה לא רוצה אותי? בסדר, אבל אל תגיד לי לפרוש בשיא'. זהו, שם זה נגמר, עזבתי את הפועל באר שבע, שזה היה בשבילי וואו – ממש סכין בלב".