תתפלאו, יש יתרון אדיר לכך שאתה לוקח אליפות אבל לא מצליח לנצח את היריבה המושבעת שלך שלוש שנים וחצי. זה הופך את עונת ההגנה על התואר לעונה עם מטרה אחת נשגבת – להוריד את הקוף מהגב. למכבי חיפה לקח שלושה משחקים די עקרים באירופה כדי להגיע למצב שבו היא מנצחת את מכבי תל אביב. מחזיקת הגביע והאלופה לשעבר עוד יכולה להתאושש ולחזק את עצמה, אבל הפער שנפתח בין מכבי חיפה למכבי תל אביב בעונה שעברה – פער של זכייה בתואר אליפות בסיכום 36 משחקי ליגה – הולך וגדל כשהירוקים מתחילים לנצח את היריבה הגדולה בכוחות עצמם. זה קרה לברק בכר גם בעונת האליפות השנייה שלו בבאר שבע, עונת 2016/17, שבה נראתה הקבוצה שלו קבוצה מכוכב אחר לזה שחיה בו מכבי ת"א.
צפו בתקציר
זו בכלל לא התוצאה. מכבי חיפה מתקשה לממש יתרון אדיר שיש לה על יריבותיה בשדה מפתיחת ההכנות. זה הביא להדחה מול קייראט הבינונית, ניצחון דחוק בטביליסי ואתמול תוצאה שהיא אולי מנצחת אבל כלל לא משקפת את הנעשה במגרש, את העומק המקצועי, את רוטינת ההתקפה ואת היתרון בחדוות המשחק. מכבי חיפה ניצחה את מכבי ת"א רק 0:2 וזו קריאת השכמה לשתי הקבוצות. חיפה הייתה אמורה להיות הרבה יותר חדה מכפי שהיא נראית היום, ומכבי תל אביב היתה צריכה להיות הרבה יותר קבוצה מכפי שהיא נראית בכלל.
קחו את הנשק החזק של מכבי ת"א בעונה שעברה: הקישור. מדן גלזר, דור פרץ ואייל גולסה עלה אתמול לשחק רק גלזר, וגם הוא זקוק לניתוח. במשחק בבלומפילד בעונה שעברה שבה ניצחה מכבי תל אביב בזכות הפנדל שסחט מתן חוזז מבוגדן פלאניץ', מכבי תל אביב הרגה את הקישור של מכבי חיפה בשליש האמצעי עד שבכר העביר את צ'רון שרי לאגף כדי להציל אותו מטריפה. אתמול, עם עלי מוחמד, אבו פאני, צ'רון שרי ועומר אצילי בזמן שהוא בא מאחור, היה לחיפה יתרון מספרי בקישור, היא הניעה ללא הפרעה, הגיעה למצבים והיא בעיקר נראתה רעבה. שני השערים היו שערים של נחישות. להיות ראשון בריבאונד (שהר) זו נחישות, ולגוון מהלך אבוד כדי לכבוש שער נוסף (אבו פאני) זו בהחלט נחישות.
איך קרה שמכבי תל אביב הידרדרה עד כדי כך בסגנון המשחק שלה, כשלא היה כלל חילוף בעמדת המאמן? הסוד של פטריק ואן לוון היה משמעת טקטית ואינטנסיביות. שני האלמנטים האלה נעלמו. מכבי תל אביב שיחקה בצורה לא מתוכננת, יונתן כהן עשה ככל העולה על רוחו (לא תמיד לטובה), ורק הברדק הזה – לא בהכרח אובדן שני תארים (גם גביע הטוטו) במשחק אחד – צריך להדאיג את העושים במלאכה. משהו בדינמיקה רעוע מאוד. פתאום נדמה שמה שעשה ואן לוון בעונה שעברה לא רחוק ממה שעשה אריק בנאדו עם מכבי חיפה בעונת ראובן עטר. צמצם פער, לא מחק אותו.
זו לא רק התחושה שיגיע רכש שיערבב מחדש את הקלפים וישלח חלק מהנוכחים לקבוצות אחרות, זו גם התחושה שמשהו בהנהגה החוץ גופית במכבי תל אביב התעייף. מכבי תל אביב צולעת לרוב מבחינת בניית הסגל שלה בקייצים של גולדהאר, אבל הפעם נדמה שהצליעה החמירה. היא איבדה את דור פרץ, איתן טיבי, אלכסנדר פשיץ' ובעיקר את איתי שכטר (שחקן שגם בגילו יכול לשנות משחק), וקיבלה בתמורה את עידן נחמיאס ואוסאמה חלאילה, שחייבים לומר: הם שחקנים משלימים במקרה הטוב, בוודאי לא כאלו שיחקו את הקבוצה על כתפיהם.
מכבי חיפה, לעומת זאת, נראית כמו קבוצה שעוד לא השלימה 10 אחוז מהמשימות שלה העונה. הסגל נראה מגוון (אורי דהן סתם אתמול את פרצת גרשון) ועשיר, הסגנון רענן והקהל בשיאו. זה רק אלוף האלופים ואנחנו עדיין ביולי, אבל רואים מגמה. חיפה משחקת טוב מפתיחת ההכנות, אבל עכשיו היא גם מנצלת את הטוב הזה. אם מכבי תל אביב לא תתעורר על עצמה, היא תיאלץ לצפות שוב בקבוצה אחרת זוכה באליפות.
ומשהו נוסף בשולי המשחק. אתמול התקיפו אוהדי מכבי תל אביב את אוהדי מכבי חיפה שהגיעו מהדרום בהסעה מאורגנת. צפיתי בסרטון, זו נראתה כמו סצנה מהאירועים האלימים שהתרחשו בערים מעורבות במהלך מבצע 'שומר החומות'.
זו לא פעם ראשונה שאוהדים של מכבי תל אביב שמזדהים כ'פנאטיקס' משתמשים באלימות מחוץ לביתם, זה קרה גם סביב לאצטדיון טרנר בעונה שעברה, כלפי אוהדי הפועל באר שבע. משהו רע מאוד קורה לפלג הקיצוני בקרב האוהדים האלה. זה לא נראה כמו ניסיון להראות "מאגניבים" ולתרגם יתרון באמצעות אלימות – כפי שקורה לפעמים במאבק בין מחנות אוהדים – זה נראה כמו כניסה של גורמים אלימים וגזעניים לתוך היציע. האם לה פמיליה מצאה קונקורנציה?
מה דעתך על הכתבה?