1. ההומור השחור העיד שזה נגמר
עד עכשיו לא יודעים להסביר בנבחרת ישראל מדוע מואנס דאבור לא הרים את הכפפה ובא לדבר עם חבריו לסגל לפני היציאה למונטנגרו. זה כבר היה אחרי ההחלטה של החלוץ בשיתוף עם ראשי הנבחרת להשתחרר מההתכנסות לקראת צמד המשחקים הבינלאומיים. אף אחד לא חייב את דאבור לבוא לדבר. אבל בנבחרת היו משוכנעים שהוא בעצמו ירצה לתת את ההסבר שלו לאותו פוסט באינסטגרם שהפך את עולמו בלחיצת כפתור על המכשיר הסלולרי. ההשערות בעניין רבות. אולי דאבור היה נבוך, אולי חשב שהוא לא צריך לתת דין וחשבון, אולי לא חשב שזה העיתוי הנכון. בשורה התחתונה, הפער בינו לבין מי ששיתפו איתו פעולה במשך זמן רב נותר בעינו ואולי אף יוותר לנצח.
אלא שדאבור לא מייצג את התמהיל הכל כך עדין שהתרכז בנבחרת לקראת המשחקים מול מונטנגרו ופורטוגל הערב (רביעי) ב-21:45. קפטן ממוצא צ'רקסי, שלושה שחקנים מהמגזר הערבי. יתר השחקנים יהודים. מה שהיה לאורך שנים הדבר הכי טבעי, פתאום הדליק נורות אדומות של אזהרה. האם זה בכלל אפשרי להתגבר על המשבר שפרץ בחברה הישראלית ממש לא מזמן?
אז כן, לפחות בנבחרת ובהתכנסות הזו דומה שאין זכר למשבר שעלול היה לחדור גם לתוך נבחרת ישראל. את הדוגמא הכי טובה אפשר לקחת מהקידוש שהיה ביום ששי האחרון במונטנגרו. כולם עמדו יחד בחדר וכיבדו. אפילו שרו שירים. לאט לאט גם נכנס לתמונה ההומור השחור וכשהוא מופיע, אתה יודע שאתה בדרך הנכונה. כשאפשר להתחיל לצחוק ולספר בדיחות על יהודים וערבים ועל מה שקרה כאן באחרונה, אתה מבין שאת הקרום הכל כך עדין הזה, לא הצליחו לפחות בנבחרת לחדור.
אז נכון שאלה לא הימים ששבעה שחקנים בכירים מהמגזר מוזמנים לנבחרת, אך בכל זאת, לראות את מוחמד אבו פאני מבלה עם חבריו היהודים ממכבי חיפה, אוסאמה חלאילה מעביר את הזמן עם השחקנים שעלו איתו מהנבחרת האולימפית וג'ואל אבו חנא מדבר באנגלית וערבית יחד, מנסה ללמוד לדבר כמה מלים בעברית, זה סימן שלפחות לפרק הזמן הזה החשש הגדול שהיה, הוסר.
"אפשר לומר שצלחנו את המוקש שהיה עלול להתפתח אחרי האירועים הקשים בחברה הישראלית", עידכן אתמול גורם בנבחרת ישראל. "ללא ספק, זה היה יכול גם להיות משבר ולא צריך לברוח מהמציאות, החשש היה שם. אבל המפתח הוא קודם ביכולת של החברה בארץ להתנתק מאירועים טראומתיים ולשכוח אותם ומעבר לזה יש את הריחוק מישראל עם שתי הנסיעות האלה. דווקא המרחק הזה עשה טוב לנבחרת. השחקנים התגבשו ולהיפך, רצו מאוד לשים כל משקע בצד. הם דיברו על זה ביניהם, הציפו את הדברים, פרקו ופירקו את המוקשים ונראה שהבעיה מאחורינו. אם מונאס היה מצטרף לנסיעה הזו, כל המחסומים היו מוסרים. זו היתה יכולה להיות התרפיה הכי טובה עבורו וחבל שהוא לא בחר להתמודד".
2. המשחק הכי חשוב של אופיר מרציאנו
וילי רוטנשטיינר כמה לתוצאה טובה הלילה. חלומות על תיקו או ניצחון סנסציוני ספק אם יש על הכרית של האוסטרי, אבל גם הופעה טובה עם כדורגל חיובי – יהיה הישג פנטסטי ביחס ליריבה. שחקנים רבים צריכים את המשחק הזה. אופיר מרציאנו אולי יותר מכולם. לשוער הנבחרת אין חוזה לעונה הבאה. הוא סיים את הפרק בסקוטלנד וכיוון שסלטיק לא קראה לו, מרציאנו צריך בית אחר מחוץ למדינה בה התגורר בשנים האחרונות.
אלונה ברקת הייתה שמחה להנחית אותו, אבל מרציאנו החליט להמר. אין לו ברירה. הוא בן 31, שוער נבחרת ישראל, ועדיין לא השיג את החוזה שיסדר לו את החיים או לפחות ידאג לו לקראת פרישה. שוערים יכולים לשחק זמן רב יותר ומרציאנו מתכוון לשחק עוד הרבה שנים. אבל כדי שהסוכנים החדשים שלו מאנגליה, יצליחו לצרפיו לקבוצה מהפרמיירשיפ בחוזה גבוה, הוא צריך עוד הופעה איכותית ומול פורטוגל זה טיימינג שאין טוב ממנו.
3. זהבי רוצה 7 – אבל 27
ערן זהבי הוא לא אחד שמסתיר את מה שהוא מרגיש. גם במחנה הנבחרת מדברים בגלוי על כך שהוא רוצה לשבור את השיא של מוטל'ה שפיגלר. שישה שערים צריך זהבי לכבוש כדי להשתוות לשפיגלר שבראש הרשימה עם 32 שערים. ספק אם יצליח לצמק בשער הערב. משחק חוץ בפורטוגל זה לא כר נוח לשפר סטטיסטיקה, אבל זהבי הרי חולה על דברים כאלה. כשאתה אומר לו שאין סיכוי, הוא רק מוסיף לעצמו עוד כמה שכבות של מוטיבציה. אם צריך להמר הערב על הימנעות מתבוסה או על שער מספר 27 של זהבי, ההתלבטות מאוד גדולה.
מה דעתך על הכתבה?