בית"ר ירושלים הגיעה אתמול (חמישי) למשחק נגד הפועל חדרה ברגשות מעורבים. מחד, יכולת משופרת במשחקים האחרונים, שני משחקי ליגה ברצף ללא ספיגה (אחרי שספגה בשלושה עשר משחקים ברצף מתחילת העונה) ותחושה של מציאת ההיררכיה בסגל. מאידך, הדחה כואבת מהגביע שלוותה בהתקפה של קלינגר על אוראל גרינפלד (התקפה שתביא אותו לועדת המשמעת) וברעשי רקע קלים מאזור משפחת בוזגלו. קלינגר המשיך לשחק ב-4:1:4:1. בגלל ההיעדרות של אינברום המוצהב, נאלץ קלינגר לבצע שינוי פנימי, כשוורד הוסט לעמדת הכנף השמאלי וטיירה חזר ל 11 כקשר מרכזי.
הפועל חדרה, שפתחה את העונה בצורה מדהימה כשהשיגה בששת משחקיה הראשונים 16 נקודות, חזרה לממדיה הטבעיים בתקופה האחרונה כשלא ניצחה מאז המחזור השמיני ובששת משחקיה האחרונים השיגה 3 נקודות בלבד. ניסו אביטן פתח ב-4:4:1:1 והפתיע כשפתח בכנף ימין עם עמית כהן הצעיר (שנתון 98), ובמרכז השדה פתח לראשונה העונה מנשה זלקה, האיש שעלה עם חדרה מליגה א, לצידו של קווין טאפוקו.
המשחק נפתח בקצב איטי, כשבית"ר מנסה לתקוף בעיקר מהאגף הימני שם הוצבו קלטינס ובוזגלו פלוס תמיכה של איינבינדר. צד שמאל של התקפת ביתר היה אנמי משהו. שיימן התרכז בעיקר בעבודת הגנה, טיירה כמעט ולא נע לעומק ו-ורד נטש את האגף כדי לנהל את המשחק מהמרכז. בית"ר עקצה בהתקפה המשמעותית הראשונה שלה, כשקלטינס התגבר על גרצ'קין באגף ימין, ניצל מיקום לא טוב של יהונתן לוי וחוסר עזרה של שחקני הקישור, כדי למצוא את בוזגלו לבדו במרכז הרחבה ומשם הדרך לרשת היתה קצרה. ניסו אביטן הגיב מיד כשעבר ל-3:4:3, בניסיון לעבות את מרכז ההגנה מתוך הבנה שהקישור של בית"ר פחות מאיים.
שחקני בית"ר ירושלים חוגגים. לאט אבל בטוח (אודי ציטיאט)
המשחק אכן התאזן, אבל אז הגיעה הדקה ה-43 שבה סימן הבלם המוביל של חדרה, דויד מתיאוס, שהוא מבקש חילוף בגלל מתיחה בשריר האחורי. אביטן מיד ביצע חילוף והכניס למשחק את ירין פרץ לעמדת הבלם המרכזי. פרץ, שבקושי הספיק להתמקם בעמדה, העריך לא נכון כדור עומק של איינבינדר, מה שהשאיר את בוזגלו לבד מול אג'ידה והוריד את ביתר ב-2:0 למחצית. אביטן ביצע חילוף התקפי במחצית, כשהכניס את חטיב במקום לבאבידי וביקש מקבוצתו ללחוץ גבוה, אבל תוכניות לחוד ובוזגלו לחוד. 15 שניות אחרי שסילבסטר הוציא את המחצית השנייה לדרך, הוא דחק לרשת משלושה מטרים כדור רוחב נהדר של בוזגלו וחגג את שערו הראשון העונה, שער שגמר את המשחק.
בעוד ניסו אביטן נאבק בסגל הקצר ובחוסר הוודאות סביב עתיד קבוצתו, כשרצפת התחתית מתחילה להתקרב לרגליו ניר קלינגר, לאט אבל בטוח, מצליח לייצב את בית"ר ירושלים. הוא הולך עם שיטת משחק קבועה (4:1:4:1), היררכיה ברורה בכל חוליה שמייצרת יציבות וביטחון ובעיקר, שיפור אישי של שחקני מפתח כמו ניצן, בן חיים, סירושטיין ובוזגלו שמספקים לבית"ר עמוד שדרה יציב וחזק שמחזיק את הקבוצה. ביום שני הוא יפגוש את האקסית כשהפועל חיפה תגיע לטדי בידיעה שניצחון לא רק שירחיק אותה מרחק משמעותי מהקו האדום, הוא גם יקרב אותה מרחק של משחק אחד מהפלייאוף העליון. אם זה יקרה, אפשר יהיה להגיד שהפרוייקט של משה חוגג מתחיל לנוע לכיוון הנכון.
מה דעתך על הכתבה?