1. בסופו של דבר, הזחיחות הלוזונית – שמסתירה מאחוריה חרדה קיומית אמיתית – היא שהורידה אותה ליגה. הרי מה שהכי מדהים היא העובדה שבין שלוש המועמדות לרדת ערב המחזור, מכבי פ"ת היא היחידה שיש לה זכות קיום בליגת העל, בזכות מה שקרה לה שלשום, הזכייה באליפות הנוער.
לשתי יריבותיה יש פחות זכות להיכלל בין הגדולות: קריית שמונה שלא הצליחה למרות איזי שרצקי לגבש מאחוריה קהילה (כמה אוהדים שלה הגיעו אמש לסכנין?) או מ.ס אשדוד שקמה כדי לחסל את עירוני והפועל אשדוד ושתי אלה, מחדש, מאיימות עכשיו לחסל אותה.
מכבי פ"ת קמה ונופלת בגלל התחושה שמשדרים הלוזונים – שהם יודעים הכי טוב. אז לא, הם לא תמיד יודעים ולא כולם יודעים. למי שיש זיכרון קצר: הקבוצה מכרה בינואר ב-6 מיליון יורו את מנור סולומון, ולא הביאה כלום במקומו; המועדון ויתר על יוסי בניון כדי לשמור על המאמן, ואחר כך ויתר גם על המאמן; המשפחה בחרה להציל לגיא לוזון את הקריירה ואותו גיא לוזון לא הצליח להציל אותה. במכבי פ"ת היו בטוחים שהם יגיעו לפלייאוף העליון, וגם כשהגיעו לתחתון היו בטוחים שלא יגלשו במורד. ברגע שזה הגיע למשחק מכריע, הם היו בטוחים שקסם שחקני הבית ינצח. ליאל עבדה בתפקיד עומר דמארי של 2008 לא הצליח לשחזר את השער ההוא מול הרצליה.
לא שיחקו כדורגל. שחקני מכבי פתח תקווה על כר הדשא במושבה (דני מרון)
משפחת לוזון ניסתה להטריף את השחקנים – אבי ירד לחדר ההלבשה, עמוס עמד ליד הספסל – והטריפה את כל המערכת. שחקנים לא יכולים לנצח משחק רק בגלל טירוף, הם חייבים גם לשחק כדורגל. ואת זה הם לא עשו אתמול – וירדו ליגה. מכבי פ"ת תחזור בעונה הבאה לליגת העל, השאלה אם קברניטיה יפיקו לקחים מהירידה הזו. הפעם, בית הדין לא היה מעורב.
2. בין זקני הפועל ת"א יש ויכוח מה גרם לה להיות הקבוצה הכי ספורטיבית בליגה מאז ומעולם: הרגליים שפתחו שחקני מכבי ת"א מול הכח ר"ג, במחצית השנייה בגלי-גיל במחזור הסיום של עונת 1964/5, או משחק השרוכים מ-1998.
כולם זוכרים איך משה סיני פירק בשתי בומבות את חלום האליפות הראשונה של בית"ר ירושלים בימק"א ב-1984, ואוהדי מכבי יפו לא ישכחו לו ולג'ימי טורק לעולם, איך במצב של 0:2 לבית"ר ת"א של הפועל – כשיפו זקוקה לתיקו במשחק – נכנסו השניים לטירוף והפכו את התוצאה.
הפועל ת"א גם יכולה הייתה לחטוף אתמול, אבל היא השתדלה שלא. ההצלה של קלאודימיר מהקו, הגליץ' של פירסמן, וגם הרצון שלה להגדיל את התוצאה. כמה חבל שלמכבי פ"ת, שגידלה את קובי רפואה, לא היה כזה מאמן אתמול על הקו. המזל הרע שלה שמולה עמדה הפועל ת"א ולא סכנין או הפועל חיפה. הפועל ת"א מועדון גדול, שני האחרים ממש לא.
הפועל ת"א מועדון גדול, שני האחרים ממש לא (דני מרון)
וצחוק הגורל: גיא לוזון התפטר מהפועל ת"א בעונת הפירוק כדי לא לרדת ליגה – והפועל ת"א הורידה אותו ליגה.
3. מבצע ההצלה של אשדוד הוא יוצא דופן. למען האמת, אשדוד הייתה מסומנת לירידה (יחד עם הפועל חדרה) מהרגע שבו מינתה את בובי מילבסקי למאמן ומכרה את גדי קינדה לבית"ר. אבל איכשהו, כשכל הקבוצות האחרות חשבו שלהן זה לא יקרה, אשדוד החלה לשחק כדורגל, הרבה בזכות השכל שהיה למשה אוחיון כשחקן ותעודת הפרו של אבי בוחבוט שאפשרה את הפארסה הזו.
רק שברגעי האמת אשדוד אכן שיחקה כדורגל, ובהרבה מקרים יפה לעין ושווה אפילו יותר מהמקום בו סיימה. אשדוד נשארה בליגה במקום שבו מכבי פ"ת נשרה ממנה – בכדורגל, באימון, בשקט מערכתי, באמונה. מי היה מאמין שג'קי בן זקן אחד יעשה בית ספר לכל כך הרבה לוזונים.
4. נקודה למחשבה: שלוש הקבוצות שנאבקו אתמול נגד ירידה הן שלוש קבוצות שבהן בעלי הבית מעורבים בהחלטות המאמן. המאמן שקבע מי תרד ליגה הוא המאמן היחיד שעומד על רגליו האחוריות כדי לשמור על מעמד המאמן מול בעלי בית מתערבים.
נשארה בליגה בזכות כדורגל. מ.ס אשדוד (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?