כבר שנים ארוכות שהפועל תל אביב רחוקה עד מאוד ממאבק האליפות. את העונה האחרונה סיימה כידוע בפלייאוף התחתון ודורגה במקום השמיני, מתחת לבית"ר ירושלים. עתה היא נושאת את עיניה לשינוי משמעותי. מבחינתה, מקום בפלייאוף העליון הוא מתבקש, מובן מאליו, ואולם הצלחה של ממש תהיה לדעתי השגת הכרטיס לאירופה.
הפועל ת"א היא כמובן עדיין אחת מהקבוצות המעוטרות אצלנו, עם "צבא" אוהדים משמעותי, שהולך אחריה "באש ובמים", כולל בתקופה בה ירדה לליגה הלאומית. כאשר איצטדיון בלומפילד המחודש יפתח את שעריו בפני הקבוצות הבכירות של תל-אביב, תהיה זו עבור הפועל חזרה למקום בו היא מרגישה בבית – וביתיות היא בעלת משקל בהצלחותיה של כל קבוצה, בכל ליגה.
אלא שגם בהפועל תל אביב יודעים, בדיוק כמונו, שמגרש ביתי ואוהדים הם רק המעטפת התומכת והמסייעת. שכן, הפירמידה זקוקה בראש ובראשונה לניהול נכון ולצוות מקצועי המורכבים ממאמן טוב ושחקנים איכותיים. אלה שיבצעו את המלאכה עבורה על כר הדשא בזמן אמת.
ניסו אביטן. הצלחה תהיה השגת הכרטיס לאירופה (יוני אריאלי)
השינוי הראשוני שבוצע הקיץ היה בעמדת המאמן. ניסו אביטן עזב את הפועל חדרה והגיע לתפקיד שמאמנים רבים כה חושקים בו. הבחירה באביטן נולדה בזכות העובדה שרשם עם חדרה את ההפתעה הגדולה ביותר בליגה הבכירה. מי שנחשבה בעיני רבים, כנראה, ליורדת הבטוחה מכולן, הדהימה בתוצאות שהשיגה. חדרה, קבוצה בעלת אמצעים צנועים, בוודאי בהשוואה לקבוצות הגדולות, התברגה בפלייאוף העליון בהשאירה מאחוריה בין היתר את בית"ר ירושלים, הפועל ת"א והפועל חיפה. על אותן תוצאות היה חתום כמובן ניסו אביטן. די היה בכך שהוא יגיע לאדומים במקומו של קובי רפואה, ויטול לידיו את שרביט האימון.
עבור ניסו זוהי הזדמנות פז ועל כך אין כל ויכוח. הוא יגשים את חלומו לאמן קבוצה גדולה בליגת העל, בעלת שם גדול ומסורת מפוארת. ואולם גם הוא מבין שבמתחם חודרוב סופרים ניצחונות והישגים. האדומים מהעיר הגדולה זוכרים כאמור את הימים בהם הפועל הייתה מנותנות הטון. אם הפועל חדרה הייתה המקפצה – הרי שבהפועל ת"א חובת ההוכחה עליו, פי כמה.
בסגל השחקנים ניתן למצוא בראש ובראשונה את מאור בוזגלו. כבר במסיבת העיתונאים שבה הוצג בוזגלו, הוא הדגיש, ולא במקרה, שהסכמתו להגיע לקבוצה נבעה "מהעיקרון שגבר על שאלת הכסף". ואכן הכדורגלן, שכבר עבר קבוצות לא מעטות בליגה, הסביר שנחת במועדון שרצה בו בכל מאודו. אמירה שכזו היא גם מסר ישיר לאוהדים ולהנהלה, לה החמיא בדבריו: "אני מרגיש כמה המועדון הזה גדול ומקבל אהדה עצומה ברחוב, דבר שאינו מובן מאליו". בוזגלו מודע בהחלט לציפית הגבוהות ממנו, כשחקן מוביל, כובש ומבשל שערים.
מאור בוזגלו. מודע לגודל הציפיות סביבו (יוני אריאלי)
ואם מאור בוזגלו הוא הסמל החדש והנוצץ ביותר של הקבוצה, באה הצטרפותו הטרייה של עומרי אלטמן, שעזב את הפועל תל-אביב ב-2017, שיחק במדיה של פאנתינייקוס , והעדיף לשוב וללבוש את מדיה של הפועל. אלטמן הינו כדורגלן טכני, ואם יעלה יפה הציוות שבינו לבין בוזגלו, יתכן שהליגה תחזה בצמד מבריק ובעל השפעה ונוכחות משמעותית בצד ההתקפי של הפועל. רעיון השילוב בין השניים נראה בעיני כמוצלח ועשוי להניב את הברק והיעילות כאחד.
ולא ששכחתי את עומר דמארי. החלוץ הוותיק, שסבל מפציעה ארוכה, יכול להשלים צלע שלישית במערך ההתקפה. דמארי בריא הוא חלוץ מסוכן לכל הגנה, בטח כאשר לצידו בהתקפה יהיו אלטמן ובוזגלו. רכש נוסף, אור אינברום, עשוי גם הוא להיות השחקן שיסייע לה במשימתה להמריא בכיוון מעלה הטבלה.
אין ספק ששינוי פניה של הקבוצה מתבטא גם בעמדת השוער. מאז ומעולם ידוע ששוער "שווה חצי קבוצה", ואביטן החליט להעדיף את יואב ג'ראפי על פניו של רובי לבקוביץ'. יש בכך הפתעה משום שלבקוביץ' גילה יציבות במהלך העונה והפגין יכולת טובה בין הקורות. הקבוצה ספגה בעונה שעברה רק 30 שערים. זהו המספר הנמוך ביותר בפלייאוף התחתון, כאשר בליגה כולה רק האלופה מכבי ת"א ספגה פחות – 17 שערי חובה. לבקוביץ' חתם בקבוצת בודשפט הונבד ההונגרית, וג'ראפי, שהגיע מאשדוד, בה הצטיין, חתם בהפועל תל אביב לארבע שנים.
עומר דמארי. אל תספידו אותו (אודי ציטיאט)
נכון לכתיבת שורות אלה, כבמרבית הקבוצות, גם הסגל של הפועל ת"א עדיין אינו שלם וסגור. נוכח עזיבתו של אדי גוטליב, קיימת האפשרות ששיר צדק, בלם הפועל באר-שבע, יגיע לתל-אביב. האם הקבוצה של ניסו אביטן תענה על הציפיות והרף העומדים בפניה בליגה? התשובה לכך יכולה להסתכם בשלושה משפטים: פלייאוף תחתון יחשב לכישלון. פלייאוף עליון הוא טבעי, אך כרטיס לאירופה יעשה את ההבדל. אחרי הכל, הפועל ת"א אינה הפועל חדרה.
מה דעתך על הכתבה?