הכל עקום: העליהום המכוער על יאניוטיס סימל את כל מה שרע בכדורגל הישראלי

מה משותף למכבי חיפה 2002 ו-2009, מכבי תל אביב 2004 והפועל תל אביב 2010? שלושתן העפילו לשלב הבתים של ליגת האלופות אחרי שעברו בדרך משוכה אמיתית (ותסלח לנו אקטובה) אחת כאנדרדוג (שטורם גראץ, פאוק סלוניקי ופעמיים רד בול זלצבורג, בהתאמה). אלו היו ימים אחרים, כדורגל הקבוצות היה במקום אחר, במיוחד אחרי חלוקת ההגרלה למסלול אלופות ולא אלופות לפני עשר שנים. החלוקה נועדה לשרת אלופות ממדינות כמו ישראל, במיוחד כאלה עם מסורת אירופית וניקוד גבוה.

אם אין לך אחד מהשניים, אתה צריך מזל בהגרלות (כמו שהיה לעירוני קריית שמונה ב-2012), שחקן על שיסחב אותך במסע (כמו ערן זהבי שלקח את מכבי ת"א לבד לשלב הבתים ב-2015) או – וזה האספקט המשמעותי והפחות מדובר – מוכנות שיא בקיץ, כמו הקמפיין של הפועל באר שבע ב-2016. להוציא את ההבלחה ההיא שהסתיימה בכמעט נס מול סלטיק, אפשר לומר שהקבוצות הישראליות מתקשות מאוד להגיע מוכנות ליולי-אוגוסט.

קלוז' הרומנית היא בוודאי לא קבוצה שיש לזלזל בה, אבל בהחלט כזו שנחותה ממכבי ת"א בכל עמדה. ההבדל המשמעותי שבא לידי ביטוי במשחק הראשון היה המוכנות. קלוז', עם שלושה שחקנים חדשים בהרכב ואחרי שני משחקי ליגה, נראתה מחוברת ומגובשת יותר גם מקבוצה שעלתה עם שחקן רכש בודד בהרכב. אבל במקום לדבר על מוכנות, השיח אחרי ההפסד המינימלי עסק בסוגיית אותו שחקן רכש – השוער אנדראס יאניוטיס.

העליהום המכוער על השוער היווני סימל את כל מה שרע בכדורגל הישראלי. שיפוט מהיר של שחקן זר בהופעת בכורה. ביקורת בשפה מלגלגת. הדבקת סטיגמה של הצלחה או כישלון אחרי משחק בודד. הרי הרבה יותר קל להפיל תיק על הש.ג מאשר לנתח את הבעיות המהותיות. לזכותה של מכבי ת"א ייאמר שאנשיה לא נפלו למלכודת ולא הפכו את הטעות של השוער ברומניה לנושא שיחה. הם יודעים שהסטיגמה הודבקה ועכשיו יאניוטיס יצטרך כמה משחקים טובים כדי להשתיק את כולם.

יצטרך כמה משחקים טובים כדי להשתיק את כולם. יאניוטיס (אודי ציטיאט)

להבדיל, הפועל ב"ש כלל לא ניסתה להיאבק בסטיגמה אלא נכנעה לה. מופע הבלהות של יאניס אנסטיס בזאגרב הסתיים בהדחה. למה? כי אף אחד בבירת הנגב לא רצה להקשיב לביקורות או חשב שהשוער יוכל להתמודד איתן בעתיד. אנסטיס הוקרב. אנסטיס תויג כבדיחה. וההיגיון הישראלי אומר שאם אנסטיס הוא בדיחה, כנראה שכל שוער יווני אחר שיבוא אחריו הוא פוטנציאל לבדיחה. כי כאלה אנחנו, מכורים להשוואות.

אם מסתכלים אחורה, המהלך הבהול להחלפת השוער היה אחד ממהלכים אסטרטגיים רעים שעשתה באר שבע בבניית הסגל וכולם יחד גרמו לה להתרסק באירופה ולהמשיך את הנפילה החופשית גם בליגה. אנסטיס לא קיבל צ'אנס להגן על עצמו, וכנראה שגם אם היה מקבל הזדמנות, לא היה זוכה ליחס הוגן מהתקשורת. כן, הוא כנראה לא היה צריך להגיע מלכתחילה וזו בדיוק הנקודה. ב"ש נכשלה כי ההכנה שלה לקיץ לא הייתה טובה. השוער לא אשם, אלא מי שהחליט להביא אותו.

הסיפור של יאניוטיס שונה. הוא לא הובא בבהלה, אלא סומן ונבחר כיורש של פרדראג ראיקוביץ' לפני חודשים. הוא הובא על ידי מאמן שמכיר מקרוב את יכולותיו ומגרעותיו ונתוני הפתיחה היו ידועים לכל. יאניוטיס לא שיחק מאוקטובר בגלל שסירב להאריך חוזה. הנתון העובדתי הפשוט הזה נשמר ונשלף כטיעון נגדו רק אחרי הטעות ברומניה. כי הכי ישראלי וקל זה לצעוק בדיעבד: "היי, ידענו שהוא פלופ". או אפילו "אמרנו לכם" פשוט או "הוא כמו אנסטיס". השיח פה עקום.

אגב, באחד ממשחקיו האחרונים באולימפיאקוס, יאניוטיס עלה לקבוצתו בהפסד במשחק העונה לפאוק. כדור רוחב פשוט עבר לו בין הידיים והפך לשער עצמי בהפסד 1:0. שבוע אחר כך הוא חטף בדקה ה-90 שער נגיחה ב-1:1 עם א.א.ק ומחזור לאחר מכן ספג עוד נגיחה מתוך תיבת החמש בהפסד לאופי כרתים. שלושה משחקים שהרחיקו את אולימפיאקוס ממירוץ האליפות ועלו לשוער באיבוד המקום בהרכב. ועדיין, אין איש ביוון שיגיד שזו הסיבה לכך שיאניוטיס נודה מהסגל ולא המשיך בקבוצה.

השיח פה עקום (אודי ציטיאט)

"הוא כישרון ענק שהתבשל נכון. הגיע לאולימפיאקוס כשהוא צעיר מאוד, בנה את השם שלו באטרומיטוס וחזר כשוער ראשון אחרי שנה. הוא עשה טעויות והמחליף שלו ז'וזה סה נכנס לשער ושיחק טוב. הוא בחור טוב שאולי צריך לעבוד קשה יותר, אבל אין בכלל מה להשוות אותו לאנסטיס מבחינת פוטנציאל וכישרון", מסביר עיתונאי יווני בכיר ומבהיר: "הוא לא באולימפיאקוס כי רצה יותר כסף ולא הסכים לחתום על חוזה חדש".

ההחתמה של יאניוטיס היא הפחות בעייתית בקיץ של האלופה הישראלית. הרענון בין הכפוי (בשל העזיבה של דסה) או הדרוש (חלוץ) הגיע באיחור. מכבי ת"א לא נחלשה, אבל לא השתדרגה בזמן. היא לא התאימה את ההכנות שלה ללו"ז וזה לא משהו שאתה מצפה ממערכת בסדר גודל כזה. מעבר למוכנות, האנרגיות לא היו קיימות. הסגל הנוכחי של הצהובים חסר "דרימר", ווינר, בן ז… שלא רואה בעיניים במיוחד כשהמטרה – שלב הבתים בליגת האלופות – היא בגדר חלום לא בר השגה.

דור מיכה אמר לאחר הזכייה באליפות בראיון לערוץ הספורט שהמקום הריאלי של מכבי ת"א הוא בשלב הבתים בליגה האירופית. זו אמירה נכונה, למרות הבעייתיות המובנית בה. היא מביאה איתה מעין השלמה מראש של מציאות מורכבת. מצד אחד, יותר קשה לקבוצה ישראלית להיות אחת מארבע שמעפילות לשלב הבתים ממסלול האלופות, אבל מצד שני, לפני 10 שנים היינו במצב יותר טוב. במילים אחרות, הקבוצות הישראליות עמדו במקום וראו נציגות ממזרח אירופה, קפריסין והבלקן מוחקות את הפער ועוקפות אותן בסיבוב.

יש כאן אלמנטים של כסף, של הגבלת זרים, של תחרותיות בליגה, של כישרונות שנשחקים כאן וצעירים שלא מקבלים הזדמנות, אבל בשורה התחתונה: כדורגל הקבוצות נמצא בנסיגה מתמדת בדרך למקומות לא טובים. כשיורדים למקומות לא טובים, הניקוד מידרדר או נמחק והקיץ הופך עוד יותר קשה. זה תהליך מתמשך שלא קשור לקבוצה ספציפית, אבל חסרה בו תובנה משמעותית: עונה ללא נציגה ישראלית בשלב בתים כלשהו צריכה להיות מוגדרת כאכזבה. זה עניין של אינטרס לאומי. הגיע הזמן שנמחק מהלקסיקון הכללי תירוצים מובנים כמו: "טוב שאין אירופה, כך אפשר להתרכז בליגה".

אמירה נכונה, למרות הבעייתיות המובנית בה. דור מיכה (אודי ציטיאט)

העפלה לשלב בתים כלשהו מדי שנה היא חלק בלתי נפרד ממדיניות כלכלית, DNA ומטרות טבעיות של מועדון גדול. ואם נחזור להווה, מקצועית, מכבי ת"א צריכה לעבור את קלוז' בכל יום נתון גם אחרי 1:0. סלטיק זה סיפור אחר. יחד עם זאת, אם הדחה מול סלטיק תתקבל בהבנה, כנראה שמיכה צדק ושום קבוצה ישראלית לא נמצאת כרגע ברמה של שלב בתים בצ'מפיונס. רק שכדי להימנע ממפגשים עם קבוצות כמו סלטיק בשלבים כאלה של המוקדמות, מכבי ת"א צריכה לצבור עוד ניקוד, למשל בקמפיין מוצלח בשלב הבתים בליגה האירופית.

גם לשם הדרך קשה ואפילו קשה בהרבה מהדרך המקבילה שעושה הפועל ב"ש במסלול הרגיל. אם תודח מול קלוז' או מול סלטיק, מכבי ת"א תפגוש עוד קבוצה בסדר גודל של האלופה הסקוטית במסלול האלופות של פלייאוף מוקדמות הליגה האירופית. מסובך? כן. הכרחי? בוודאי שכן. לא צוברים ניקוד ולא בונים מסורת אירופית בלי ניצחונות גדולים ובלי הישגים. זה חסר למכבי ת"א והאמת, לא רק לה.

לפני שחולמים על חזרה לליגת האלופות, צריך להבין שהשלב ההתפתחותי הבא הוא קבוצה ישראלית שמכוונת לשמינית גמר הליגה האירופית. זו מטרה ריאלית שמכבי ת"א, למשל, יכולה להציב לעצמה כבר העונה, שהפועל ב"ש יכולה לפנטז עליה כבר העונה ומועדונים גדולים כמו מכבי חיפה או בית"ר ירושלים צריכים לשים לעצמם כמטרה עתידית. מה זה מצריך? להיות מוכן מוקדם, לבנות סגל רחב בזמן, ווינריות, אופי, מזל ובעיקר – להפסיק להאשים את הש.ג.

יוביל את מכבי תל אביב לשמינית גמר הליגה האירופית? ולדימיר איביץ' (אודי ציטיאט)