"רק אתמול נודע לי". כך הגיב ליאור רפאלוב כאשר נשאל במסיבת העיתונאים לקראת משחק העונה באשר לרצף העגום של מכבי חיפה בבלומפילד, שם לא ניצחה את מכבי תל אביב מאז מאי 2011. "באופן כללי זה נתון לא מחמיא, חשוב שזה לא יחלחל אלינו".
רפאלוב הופתע, כי לו יש זיכרונות אחרים לגמרי מהקלאסיקו הישראלי. באותו ניצחון 0:2 בפלייאוף העליון ב-2011, הוא היה על המגרש וגם החליף מסירות עם פיטר מסיללה בבישול לשער השני של תומר חמד. שבוע לאחר מכן הוא חגג צמד משלו במשחק ההכתרה מול עירוני קרית שמונה וגם זכה בתואר שחקן העונה, לפני שהמריא לקריירה מפוארת בבלגיה. הוא חזר אחרי 12 שנים למכבי חיפה שנמצאת אחרי שלוש אליפויות, אבל גם במהלך השושלת הזו לא פרצה את המבצר ביפו. אולי רפאלוב יצליח?
ניצחון החוץ האחרון של מכבי חיפה על מכבי תל אביב היה במחזור השביעי של עונת 2016/17, אבל זה קרה בנתניה. אלירן עטר וגארי קגלמאכר קבעו אז 0:2, ומאותו רגע היו שמונה ניצחונות צהובים ועוד ארבע תוצאות תיקו. בבלומפילד, כאמור, מדובר ברצף ארוך יותר של 17 משחקים (12 ניצחונות למכבי תל אביב ועוד חמש תוצאות תיקו). הירוקים לא זוכרים לטובה את הביקורים הללו, אבל רפאלוב דווקא כן.
סך הכול השתתף הקשר הוותיק 15 פעמים במפגש היוקרתי הזה במסגרת הליגה. יש לו שבעה ניצחונות, שש תוצאות תיקו ושני הפסדים בלבד מול מכבי תל אביב. בשניהם נכנס כמחליף ל-20 דקות בערך, ואחרי ששער הניצחון כבר הובקע. אז אם היכולת הנפלאה לא מספיקה ומסאי דגו צריך עוד סיבה להציב את רפאלוב ב-11, הנה היא: איתו בהרכב מכבי חיפה מעולם לא הפסידה למכבי תל אביב. חמש פעמים ניצחה וארבע פעמים סיימה בתיקו.
המפגש הערב הוא למעשה משחק דחוי מהמחזור השביעי. בעונת 2008/09, מכבי חיפה היא זו שאירחה את מכבי תל אביב במחזור השביעי. תמבינקוסי פאנטני כיכב אז עם צמד, ובתווך היה זה רפאלוב שנגח אל הרשת של דרגוסלב יבריץ' בדרך לניצחון 2:3 בקרית אליעזר. עונה לאחר מכן, במהלך הפלייאוף העליון, הוא הכניע את הצהובים גם בבלומפילד עם כדור חופשי שקבע 0:2.
מדברים על רצפים? השער הזה היה חלק מסדרה של ארבעה ניצחונות על האפס. זה הזיכרון האחרון של רפאלוב. הרצף הזה שלו עדיין פעיל. הוא עדיין ב-2011 ובמובן מסוים גם מכבי חיפה שם.
עוד לקראת משחק העונה
פיירו יהיה בסגל אך לא יפתח, התלבטות בין פיינגולד לקנדיל לגיה ורשה מחדשת את העניין בחלאילי. וגם יהיה לה איך לשלם משהו כאן הולך להישבר: היסטוריית ה"בצורות" של ערן זהבי קין: "אם יש שחקן בישראל שאני לא מודאג לגביו, זה ערן זהבי" ההחתמות הראשונות של מכבי תל אביב ומכבי חיפה בחלון ינואר
כאשר ראובן עטר חזר למכבי חיפה בפברואר 2000, הוא הבטיח להיות "התוסף לדלק" בהבאת התואר לכרמל. הבטיח וקיים. רפאלוב שב בקיץ לכפר גלים על אותו תקן, כמי שאמור לתרום 20-30 דקות של קלאס, להיות הכוח היצירתי מהספסל ולעזור לקדם ולמקצע את השחקנים הצעירים. מדברים בעיקר עליהם כמקודמים של מסאי דגו וכמרוויחים העיקריים מטעויות הבנייה בקיץ, אבל קפיצת המעמד הכי גדולה שייכת לסניור רפא. בלית ברירה וגם אם זה לקח קצת זמן, השחקן הכי מבוגר בקבוצה הפך מדמות משנה לדמות מפתח. אולי הכי חשובה במערך הירוק. בטח לאור הדעיכה המתמשכת של צ'ארון שרי הטרוד בענייניו המשפחתיים ולאור היעדר שחקני כנף שתורמים שערים. הוא עזב ב-2011 כשחקן העונה (של הליגה) ונכון לעכשיו הוא שחקן העונה (של המועדון).
רפאלוב הוא ספק המספרים המרכזי של מכבי חיפה בליגה, לצד פרנזי פיירו. לחלוץ מהאיטי יש תשעה שערים ובישול, ולקשר שיחגוג באפריל את יום הולדתו ה-38 יש חמישה שערים וחמישה בישולים. זה לא כולל את ההכנה לדין דוד בתוספת הזמן מול הפועל באר שבע (לא נרשם בישול כי הניסיון הראשון של החלוץ נעצר אצל השוער) וכמובן גם לא את המבצע הקסום מול הפועל ירושלים, בשער שנפסל לדין דוד בהתערבות ה-VAR לפני שלושה ימים.
בעונה שעברה היו לרפאלוב ארבעה שערים וחמישה בישולים ב-1,385 דקות במדי אנדרלכט בליגה הבלגית. עד כה, כאמור, מאזן כמעט זהה (שער אחד יותר) וזה ב-770 דקות בלבד ועם 17 ניסיונות הבקעה. לשם השוואה, לשותף שרי נדרשו 50 איומים כדי לכבוש פעמיים ב-1,157 דקות בליגה. אגב, מבין 17 האיומים של רפאלוב, שישה היו למסגרת. מתוך השישה למסגרת, חמישה כדורים מצאו את הרשת. כולל שתי בעיטות חופשיות נפלאות. אחוזים שגם לברון ג'יימס היה מתגאה בהם.
התרומה העצומה של רפאלוב באה לידי ביטוי בפרמטרים נוספים, מפתיעים למדי. כאשר הוא ושרי הורכבו יחד לראשונה כשמאחוריהם קשר אחורי בודד, רבים שמו לב להשקעה הבלתי פוסקת של רפאלוב ולחילוצי הכדור שלאו דווקא אפיינו אותו בקדנציה הקודמת. כך ניתן למצוא אותו במקום הרביעי בקבוצה במספר התיקולים המוצלחים בליגה (14, כמו עלי מוחמד) וכמי שביצע הכי הרבה עבירות.
הוא גם מלך הצהובים של מכבי חיפה בליגה נכון לעכשיו, וכשהצעירים רואים איך וטרן כמוהו שחווה הכול בקריירה נאבק כך על כל כדור, רץ ומשקיע – אין להם אלא ללכת בעקבותיו. הוא מורה הדרך. ומורה הדרך הזה הוא היחיד בירוק שיודע איך זה מרגיש לצאת מבלומפילד עם ניצחון.
מה דעתך על הכתבה?