בלתי עציר: לבנדובסקי יכול להוביל את באיירן לזכייה באלופות

רוברט לבנדובסקי. אולי בכל זאת יקבל פרס? | Stuart Franklin/Getty Images

אחרי 12 שנות שליטה של רונאלדו ומסי, החלוץ הפנומנלי שובר שיאים ומשאיר לשני הכוכבים הגדולים אבק. ברצלונה, היזהרי

ב-2008 הוכתר כריסטיאנו רונאלדו למלך שערי ליגת האלופות. ב-2009 היה זה ליאו מסי, והארגנטינטי שיחזר את ההישג ב-2010, 2011 ו-2012. ב-2013 היה זה שוב רונאלדו, והוא שמר על הכתר ב-2014. ב-2015 התחלקו רונאלדו ומסי בפרס ביחד, בצוותא עם ניימאר. כריסטיאנו, המלך הבלתי מעורער של המפעל, היה בפסגה גם ב-2016, 2017 ו-2018. ב-2019 הדיח אותו מסי. קצת קשה להאמין, אבל הצמד הזה נהנה מהגמוניה במשך 12 עונות רצופות, אבל עכשיו זה הולך להשתנות. רוברט לבנדובסקי לא סתם מוביל במירוץ עם 13 כיבושים בשבעה משחקים. הוא כבש הרבה יותר ממסי ורונאלדו גם יחד – כוכבי העל של ברצלונה ויובנטוס הבקיעו במצטבר שבע פעמים בלבד העונה.

ואם זה לא מספיק, הרי שהפולני של באיירן מינכן מאיים אפילו על השיא של רונאלדו שעומד על 17 שערים בעונת 2013/14. הוא ישתווה אליו אם יכבוש ארבע פעמים במשחקים שנותרו, וישבור את השיא אם יכבוש עוד חמש פעמים. המקסימום שנותר ללבנדובסקי הוא שלושה משחקים, אך מבחינתו מדובר באתגר אפשרי בהחלט – הוא אפילו יכול להוריד קצת את הממוצע שמתקרב לשני שערים למשחק. הפעם, בצל משבר הקורונה, יש משחק אחד בלבד ברבעי הגמר ובחצאי הגמר, ולכן יהיה זה הישג עוצמתי עוד יותר אם השיא יישבר דווקא במתכונת המקוצרת.

איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בעונה היסטורית ופנומנלית של הסקורר האימתני. ועוד יותר מכך, 2020 היא שנה היסטורית ופנומנלית. בשנה הקלנדרית, זו סנסציה של ממש אם לבנדובסקי לא מוצא את הרשת. בכל 2020, זה קרה עד כה פעמיים בלבד – בתיקו 0:0 מול לייפציג ובינצחון 0:1 על דורטמונד. בכל יתר 17 המשחקים בכל המסגרות נרשם שמו על הלוח לפחות פעם אחת. לפולני היה חלק עצום בכל שבאיירן טיפסה ממעמקי המקום השביעי הישר לפסגת הבונדסליגה. הוא כבש פעמיים בגמר הגביע הגרמני מול לברקוזן כדי להשלים דאבל. כעת הוא חולם על טרבל, וההצגה במפגש הכפול מול צ’לסי בשמינית הגמר היתה פנטסטית אפילו בסטנדרטים שלו.

רוברט לבנדובסקי. עוד יום במשרד | Matthias Hangst/Getty Images

באיירן הביסה את הכחולים 0:3 בסטמפורד ברידג’ בפברואר, וסיימה בקליות את העבודה בחלוף חצי שנה עם 1:4 במינכן באוגוסט, כאשר ללבנדובסקי היתה מעורבות ישירה בכל שבעת הכיבושים. בלונדון הוא בישל פעמיים, ואז הבקיע בעצמו. באליאנץ ארנה הוא גם הבקיע צמד, וגם בישול עוד שניים. בכך הוא אפילו עלה לראש דירוג האסיסטים בצ’מפיונס-ליג העונה, וזה לא דבר של מה בכך עבור שחקן בתפקידו. נהוג להתייחס ללבנדובסקי כאל חלוץ מטרה נטו, אבל הוא מגוון הרבה יותר, ניחן בראיית משחק משובחת ובמסירה עדינה, והתכונות האלה באות לידי ביטוי אפילו יותר בעידן המאמן האנסי פליק.

לבנדובסקי תמיד היה כובש מדופלם, אבל זה לא מקרי שהוא פורח יותר מבעבר כשהוא מתקרב לגיל 32 בניצוחו של הבוס החדש. פליק לא רק הפך את באיירן לקבוצה עם אופי התקפי מאוד, אלא גם הנחה את השחקנים להיות הרבה פחות מוגבלים לעמדות שלהם. תומאס מולר, אשף התנועה החכמה ללא כדור, הוא המרוויח העיקרי מכך – הכוכב שסופסל על ידי ניקו קובאץ’ הפך לשיאן הבישולים בבונדסליגה בכל הזמנים אצל פליק. ההבנה של מולר עם לבנדובסקי נפלאה אחרי שנים רבות ביחד, והגרמני יודע למצוא את הפולני בעמדות הנכונות. פעמים רבות זה קורה כאשר לבנדובסקי פורץ לרחבה מאחור ומקבל את הכדור כשהוא בתנופה עם הפנים לשער. זה מסביר את אחוז ניצול ההזדמנויות המשופר שלו, גם בהשוואה לנתוני העבר שהיו ברמה העולמית הגבוהה.

קחו, למשל, את הסטטיסטיקה בליגת האלופות העונה. 62 אחוזים מהבעיטות של לבנדובסקי למסגרת מוצאות את הרש. 58 אחוזים מהניסיונות שלו הולכים למסגרת. אם מכפילים את זה, מגלים כי 35 מהבעיטות של הפולני מסתיימות בשערים. גם מסי ורונאלדו לא יכולים להתגאות בכך. המיומנות שלו כה גבוהה, עד שבגרמניה מתחילים להישמע קולות הגורסים כי מדובר בשחקן הטוב ביותר בנקודת הזמן הנוכחית. לותאר מתיאוס קבע זאת מפורשות: “לבנדובסקי הוא לא רק החלוץ הכי טוב בתבל, הוא גם השחקן הכי טוב בתבל”.

בקיצור, השנה הפך לבנדובסקי למועמד אמיתי לקבל את כדור הזהב. יש רק “בעיה” אחת – המגזין פראנס פוטבול קיבל החלטה הזויה לבטל את הענקת התואר ב-2020 בשל מגיפת הקורונה. “רוברט בכושר הכי טוב בעולם, והוא היה אמור לקבל את כדור הזהב. חבל לי בשבילו, והוא בוודאי מתוסכל מאוד”, אמר ריו פרדיננד. ואולם, למען האמת, לא בטוח שהסוגיה הזו מטרידה במיוחד את החלוץ. התארים האישיים – קל וחומר אלה שנקבעים בהצבעות – לא ממש נמצאים בראש סדר העדיפויות שלו. הוא מתרכז בכיבושים ובתארים הקבוצתיים, וכאן יש לו מטרה אחת מרכזית. אחרי שש שנים בבאיירן, אליפויות גרמניה כבר לא ממש מרגשות. לעומת זאת, זכיה ראשונה בחייו בליגת האלופות תהיה קריטית, וכאשר מסתכלים על המומנטום לא תהיה לו הזדמנות טובה יותר מאשר העונה.

ההגרלה לא האירה פנים לבאיירן, אבל בכושרה הנוכחי היא רשאית להרגיש פייבוריטית מול כל יריבה. הערב (שישי ב22:00), מחכה ללבנדובסקי מפגש מול הגנה חדירה למדי של ברצלונה, ובמקביל קרב ראש בראש מול מסי. רונאלדו כבר הודח בשמינית הגמר עם יובנטוס, וזו ההזדמנות של הפולני להעיף גם את הארגנטיני אשר טרם זכה בתארים קבוצתיים העונה. אם בארסה תסיים בידיים ריקות, ובאיירן תזכה בטרבל, ברור לחלוטין מי יהיה המועמד הראוי לתואר שחקן השנה ב-2020, גם אם לא יהיו הפעם טקסים ראוותניים מיותרים.

באופן אירוני למדי, לבנדובסקי כבר היה שותף לטרבל של באיירן, רק בחולצה הלא נכונה מבחינתו. היה זה ב-2013, כאשר לבנדובסקי – ככוכב צעיר עולה בדורטמונד – פירק את ריאל מדריד עם רביעיה בחצי הגמר, והעפיל לגמר עם הקבוצה הכריזמטית של יורגן קלופ. שער מאוחר ודרמטי של אריאן רובן בוומבלי העניק לבאיירן של יופ היינקס את הטרבל ההיסטורי הנכסף, והפולני נותר מאוכזב. הוא הצטרף ליריבה בהעברה חופשית שנויה במחלוקת בחלוף שנה, ומאז המתין להזדמנות לחזור למעמד.

הפעם זה נראה אפשרי, והמתכונת עשויה לעזור לקבוצה שנמצאת בתנופה הגדולה ביותר. ואם לבנדובסקי ימשיך להבקיע בכל משחק ומשחק, הסיכויים של באיירן יהיו גבוהים הרבה יותר. השיא של רונאלדו באמת בסכנה.

רוברט לבנדובסקי | Hassenstein/Getty Images for FC Bayern


מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי