"נשארתי לבד", כתב ביוני דויד לימברסקי. המגן השמאלי של ויקטוריה פלזן התקשה לעכל את גודל הטרגדיה. חוליית הגנה מצוינת היתה לצ'כים בתחילת העשור – היא זו שהיוותה בסיס להצלחה המסחררת שלה. ביחד הם הצעידו את המועדון הצנוע לאליפות הראשונה בתולדותיו ב-2011. ביחד הם העפילו לשלב הבתים בליגת האלופות, שם התמודדו עם ברצלונה ומילאן. הרביעייה הזו התחברה היטב, וכעת נותר ממנה בחיים רק אחד. שלושת ידידיו הלכו לעולמם – שניים התאבדו, ואחד מת ממחלת ניוון שרירים אכזרית.
האסון הראשון התרחש באפריל 2017, כאשר פרנטישק רייטוראל שם קץ לחייו. המגן הימני, שאהב מאוד להצטרף להתקפות ותופקד לעתים גם כקיצוני, היה הלב והנשמה של פלזן שהפכה למעצמה בצ'כיה. הוא זכה בארבע אליפויות, השתייך לסגל הלאומי ביורו 2012, ובחדר ההלבשה אהבו את הבדיחות והחיוכים שלו. העזיבה לטובת גזיאנטפספור הטורקית ב-2016 נתפסה כמהלך שיעשיר מעט את חשבון הבנק שלו לפני הפרישה, אך הוא התברר כהרסני. הרחק מהחברים והמשפחה, ואחרי שבת זוגו בחרה להיפרד ממנו במפתיע, הרגיש רייטוראל אבוד. הדיכאון השתלט אליו, והסוף היה מהיר.
אחרי שהמדינה הוכתה בתדהמה, החלו להתפרסם הדיווחים מעברו של המגן. מאחורי מצב הרוח העליז בדרך כלל, הסתתרה אישיות שברירית. חבריו לבאניק אוסטראבה, שם שיחק לפני שהצטרף לפלזן, סיפרו כי רייטוראל כבר שקל בעבר התאבדות, ואף ניסה לבצע אותה לפחות פעם אחת. בתחילת הקריירה הוא אף התגבר על תשישות כרונית, והמחלה הותירה את אותותיוה לאורך זמן. ההצלחה המסחררת בפלזן וההשתתפות במפעלים האירופים שיקמו את בטחונו העצמי, אך אחרי שהחגיגה נגמרה חש רייטוראל שאין עוד טעם להמשיך. בן 31 היה במותו.
אנשי פלזן האבלים לא ידעו כי בחלוף פחות מחודש ציפתה להם מהלומה חדשה. דויד ביסטרון, אשר גדל יחד עם רייטוראל באוסטראבה, היה שחקן מוכשר פחות, אך תרם אף הוא המון להצלחה המקורית של ויקטוריה. הבלם הצטרף למועדון ב-2009, ביחד עם רייטוראל, ויצר צמד נהדר במרכז ההגנה עם מריאן צ'ישובסקי הסלובקי. ביסטרון הגבוה והחסון הצטיין בעיקר עוצמה פיזית ומשחק ראש, צ'ישובסקי היה אלגנטי וטכני יותר, ונטה לנווט את המשחק מאחור. הם השלימו זה את זה נהדר, והחברות היתה אמורה להימשך זמן רב – אלמלא נכשל ביסטרון בבדיקת סמים אחרי משחק ליגת האלופות מול באטה בוריסוב בדצמבר 2011.
באופן אירוני, עוד לפני שהתבשר על הפסילה הספיק ביסטרון לכבוש בתיקו מול מילאן, אבל אז הגיעה ההשעיה לשנתיים מטעם אופ"א – וחוזהו בפלזן בוטל. הקריירה של הבלם התרסקה לאחר מכן, וניסיון הקאמבק במדי סיגמה ב-2014 לא צלח. הוא נדד לליגות הנמוכות בשווייץ, הסתבך בחובות, במאי 2017 תלה את עצמו בביתו. ייתכן והיתה להתאבדותו של רייטוראל השפעה על החלטתו – זאת איש לא יידע לעולם. הוא היה בן 34 בלבד. "אין לי מילים. איבדנו שני חברים מצוינים תוך פחות מחודש", אמר אז אדלוף סאצ'ק, מנכ"ל פלזן.
בשלב זה, כבר ידעו במועדון כי הם עתידים לאבד גם את הסמל החשוב מכולם. צ'ישובסקי, המנהיג בעורף ואחד השחקנים האהובים ביותר במועדון, סבל ממחלת ניוון שרירים, אשר אין לה תרופה. את ההודעה על כך הוא קיבל אחרי שנפצע בברכו בתחילת 2014 ועבר ניתוח שגרתי. תהליך ההחלמה היה צפוי להיות קצר, אך הסלובקי לא שב. האבחונים הרפואיים לקחו זמן, ובסופם התבררה הטרגדיה. המדע אינו יודע להתמודד עם מחלת לו גריג, ואדם שלוקה בה נידון לגסיסה איטית בייסורים. הוא מאבד בהדרגה את היכולת לשלוט בשריריו, עד שהופך לצמח ומת.
המועדון ואוהדים יצאו מגדרם כדי לעודד את אלילם, אותו כינו בזמנו בקנבאואר המקומי. כולם קראו בשמו על בסיס שבועי במהלך משחקי הליגה. משחק הידידות בין נבחרות צ'כיה וסלובקיה נערך למענו. גם האליפות בה זכתה ב-2015 הקדישה פלזן לצ'ישובסקי – וזו היתה מטרתה כאשר ניסתה להעפיל בפעם השלישית בתולדותיה לשלב הבתים של ליגת האלופות, אך המשימה לא הושגה כי מכבי תל אביב הדיחה אותה בסיבוב המוקדמות השלישי עם 0:2 סנסציוני בפלזן בגומלין.
מאז הלכו ופחתו הדיווחים אודות מצבו של צ'ישובסקי, אשר העדיף להתרחק מאור הזרקורים. הוא החזיק מעמד זמן רב יותר מתחזיות הרופאים, אך הסוף היה ידוע מראש. ב-28 ביוני 2020 הוא נפרד מהעולם הזה בגיל 40, ולימברסקי בכה. "נשארתי לבד" הוא כתב, והבטיח להקדיש את העונה הקרובה לזכרם של שלושת חבריו.
את חלום ההעפלה לליגת האלופות שוב לא השיגה ויקטוריה, כאשר הודחה בידי אלקמאר ההולנדית כבר במשחקה הראשון, אבל לפחות יש לה אפשרות להמשיך להיאבק בליגה האירופית. סונדריסקה הדנית הובסה ללא תנאי, וכעת מגיע לימברסקי בן ה-36 לאצטדיון המושבה כדי להתמודד מול הפועל באר שבע (חמישי החל מ-20:25, ישיר בספורט2).
ימיו הגדולים כבר מזמן מאחוריו. הוא היה המגן השמאלי הפותח של צ'כיה ביורו 2012, לבש את חולצת הנבחרת 40 פעמים, והיה הגאוואה הגדולה של פלזן. כיליד העיר ובוגר האקדמיה, הוא בילה כמעט את כל הקריירה בוויקטוריה, שותף לכל ההישגים בליגה המקומית ובאירופה. הוא גם היה הקפטן – עד שהסרט נשלל ממנו כאשר היה מעורב בתאונת דרכים בעודו נוהג שיכור. כעת הקריירה שלו מתקרבת לסיום, ואולי זו ההרפתקה האחרונה שלו בזירה הבינלאומית. אולי זה הצ'אנס האחרון להקדיש קמפיין מוצלח לזכר צ'ישובסקי, רייטוראל וביסטרון. כל המועדון רוצה בכך, והמוטיבציה בשיאה, כי לאבל יש אפקט מאחד.
מה דעתך על הכתבה?