שני מאמנים יוונים אוחזים בשתי המשרות הבכירות של הספורט המקומי. מכבי תל אביב בכדורגל וכדורסל מופקדות בידיים שלהם, זו זירה שאפתנית ותובענית כדי להימצא בה, המון לחץ הישגי יש כאן ולצדו חוסר סבלנות שמאפיין מעצמות ספורט. לפי שעה ובתוקף הנסיבות נוכחותם של היוונים לא כל כך מורגשת, אבל הם מסתובבים כאן וצריך לראות מה קורה איתם, כי אם יקרה – כלומר, תתאפשר פעילות – אולי אפשר יהיה להבין באמצעותם למה ביוון, באופן כללי, גדלים כאלה אתלטים.
בטח אפשר יהיה לקבל מהם עוד זווית שלא חשבנו עליה, כי הרי בסופו של דבר, היוונים – שוב באופן כללי ובלי לעסוק בדקויות – קצת דומים לנו, אז איך זה יכול להיות? זאת שאלה שתמיד עולה כשמתגלה שיוון משיגה בספורט מה שישראל חולמת עליו. בכל ענף.
את יאניס ספרופולוס כבר מיששנו. לפני שנה הוא שרד כאן סיפור איוב. בנה קבוצות שהתפרקו לו בידיים רק כדי לבנות אותן מחדש וששוב יתפרקו לו. העמידות שלו בפני התרסקויות נבחנה. זה נושא שצריך לעניין את המאמן הישראלי שנוטה להתרסק כבר בשלב שהוא מתנדנד. ספרופולוס קם מכל המכות, הוא המשיך לשלוט ולהשפיע על שחקניו, לא חשוב מי הם היו, כל מי שנמצא תחת ידיו. הקבוצה שלו, בגרסה האחרונה שלה, הייתה בתמונת הפיינל פור. נתנו לה סיכוי. ומשם, אתה יודע, זאת מכבי. ואז באה הקורונה ולקחה לו גם את זה.
ספרופולוס חווה עונה טרגית, הוא סיים אותה עם המעט שנותר – את האליפות הביאו לו שחקנים שהוא בכלל לא בנה עליהם בתחילת העונה. השנה הוא שוב כאן, עונה כמו שהוא חווה בשנה שעברה נופלת על בנאדם פעם אחת בחיים, עליו היא כבר נפלה.
נקודת הפתיחה של גאורגיוס דוניס במכבי תל אביב בכדורגל לא טובה. הוא קיבל קבוצה שלקחה שתי אליפויות רצופות, כבר כאן הוא בבעיה. עדיף לקבל קבוצה ולהביא לה שתי אליפויות. האליפויות שהושגו הן על שם קודמו, שהותיר חותם עצום. דוניס נכנס לנעליים גדולות וביחס לקודמו הוא קיבל הרבה פחות, הוא קיבל את השאריות של ולדימיר איביץ', חבורה מוחלשת ומעורערת שסבלה מאבידות מקצועיות ניכרות, נטשו אותה עוגנים, לא נמצאו להם מחליפים ובנוסף הפרשה שטלטלה את הסגל, מסוג הפרשות שגובות מחיר שקשה לאמוד.
עד עכשיו דוניס הסתובב עם הכיתה הטיפולית שלו מוכת הקורונה, ועמד בכל היעדים שמעסיקיו העמידו בפניו. עם חבורה של ישראלים שנקלעו לסיטואציה מסוג שמדינתם מעמידה סיוע כדי לחלץ אותם ממנו. דוניס נתן תמורה עוד לפני שקיבל משהו. הקבוצה המטולאת שלו מעידה רק על העמידות שלו. בשלב הזה של העונה איביץ' עשה הרבה פחות ממנו עם הרבה יותר. ודוניס אפילו עוד לא התחיל לעבוד, וכבר גם זרקו אותו מהמגרש. לי יש הרגשה שלא ידברו כאן על איביץ' עוד הרבה זמן.
מה דעתך על הכתבה?