ויהי מנור: סולומון צריך לזכור שהקריירה שלו יכולה להיעצר בחטאפה

אנחנו נשפכים על מנור סולומון. ליווינו אותו בגדילתו, דיווחנו על התפתחותו, עודכנו שקבוצות מתעניינות בו, קבוצות מכובדות, שהוא משתבח, ושערכו עולה. מנור היה אקזיט, ובעודו בתהליכי פיתוח קיבלנו ממנו כמה הבלחות. בכמה עונות ששיחק כאן הוא שם 15 גולים. זה לא הרבה, אלה היו רק טעימות – אין לו שום דבר בנבחרת ישראל, כלום בצעירה, לא בנוער, לא בנערים, אין לו גול בגביע הטוטו. מנור רק נשם את האוויר כאן והתהלך בינינו על הקרקע הזאת. ובכל זאת נקשרנו אליו.

בתוך שבוע אחד סולומון הגדיל את סך השערים בקריירה שלו – מ־15 ל־18. זו עלייה של 20%. אבל חשוב מזה – שלושה מה־18 הובקעו בליגת האלופות, וגם זו עלייה של 20% בגולים שלו, במסגרת הכי נחשבת, ובאיזה אצטדיונים: בסן סירו, באיתיחאד, במדריד, ואת זה הוא עושה כבר בעונה הראשונה שלו בליגת האלופות. יוסי בניון נתן שבעה שערים בכל שנותיו במסגרת הזאת. יוסי זה קונצנזוס, הצלחה באירופה רשומה על שמו, הוא הקנה מידה, על יוסי לא אמרו אף פעם "אירופה עוקבת אחריו", עכשיו אנחנו מתחילים להבין שיצא לנו חתיכת סטארט־אפ, לא סתם שמו אותו בוויטרינה ונהגו בו כמו היה בעל חיים מוגן. סולומון נועד ליצוא. ומהצד השני, שלושה שערים תוך שבוע, זה מה שערן זהבי עושה לפעמים ב־21 דקות.

תוך כמה ימים שתי הקבוצות הישראליות, מכבי תל אביב והפועל באר שבע, ניצחו בשלב הבתים בליגה האירופית; דאבור, רפאלוב וסולומון כבשו בקבוצות האירופיות שלהם; הנבחרת פיגרה 2:0 וניצחה את סלובקיה. זה גל טוב, הוא רק יכול להביא לסטיית תקן אופורית ולהתפרש לא נכון.

עוד לא יצא מכאן שחקן ישראלי שנאמר עליו "כל אירופה עוקבת אחריו". אנחנו יודעים להישפך כשזה מגיע אבל לא ככה, אף שחקן ישראלי לא קיבל אצלנו את המעמד הזה, ועוד בעונה הראשונה שלו. ההיסחפות צפויה, כי רוצים לראות כבר את הדבר הבא, ובמקרה של סולומון, זה שחקן שמזמין לאבד איתו קצת פרופורציות: אותו העין צדה מיד, הוא יודע לעשות דברים עם הכדור, כל הגדולים שלנו, כל אלה שחקוקים לנו בתודעה, היו דריבליסטים, אנחנו דריבליסטים מטבענו, אם יש לנו מסורת כלשהי להתרפק עליה, אז זו המסורת – הכדורגל של השחקנים הקטנים, הדריבליסטים. אבל בשנים האחרונות גדלים כאן בעיקר סוסים. סוסים זה טוב, סוסים נמכרים, סוסים זאת פרנסה, אבל אנחנו חולים על דריבליסטים.

הרעש שילווה את הקריירה האירופית של סולומון עומד להיות בלתי נסבל. כמו מוחמד סלאח במצרים. כך נוהגות אומות בשחקן שהן פולטות משום מקום ובלי קשר לשום התפתחות. יהיה גם מי שיפמפם את המעקב אחריו מכל מיני סיבות, וזה יכול להתפתח לעניין מעיק. זה יכול גם להשפיע על ההתרשמות מסולומון בשנים הקרובות. אבל אולי במקרה שלו לא יהיה צורך ברעש מלאכותי, כי עושה רושם שהוא יספר את הסיפור שלו בעצמו. איפה ראית פעם שחקן ישראלי שבגילו נזרק כך לבמה המרכזית, עומד בכל הציפיות ומגיב כמוהו לכל מעמד? הקמפיין שלו לא צריך לסמא עיניים אבל גם לא צריך לקחת ממנו ומהסביבה שהייתה לה נגיעה להתפתחותו. סולומון הוא לא תוצר של פס ייצור, הוא מקרה פרטי, הוא לא מה שהענף מגדל כאן.

הגול שלו במדריד היה גול של מסי, אבל הוא נכבש במשחק תחת הנגיף. פגעי התקופה ניכרים בתוצאות שמושגות מעת לעת במשחקים שמתקיימים במסגרות האירופיות השונות. הנגיף אחראי לתוצאות ולהתפתחויות שלא נמצא להן הסבר הגיוני ואינן מעידות על כלום. הן פשוט קרו. אין גם מה לנסות להבין מה טיבן. העונה הזאת תיזכר רק בגלל המשחקים המוזרים האלה ולא משום סיבה אחרת. המשחק במדריד היה בדיוק המשחק הזה.

פה ושם רואים ברמות האלה דברים מהסוג שסולומון הראה במדריד. גם ברמה הזאת הם נדירים, ועוד בגיל שלו, ובדרך כלל לא מקבלים אותם משחקן ישראלי. שחקן ישראלי לא מתקרב למעמדים כאלה. וכשאתה רואה את סולומון עושה את הסלאלום הזה מתחילתו לסופו, אתה מקבל ממנו בדיוק את מה שהוא אמור לעשות למחייתו, לזה מעסיקיו מייעדים אותו, לדברים האלה, עליהם הוא יישפט ולפיהם ייאמד. סולומון לא יוכל לסייע לקבוצתו בדרכים אחרות. בעיקר את זה ירצו ממנו: לפרק הגנות, במו רגליו ולא ביותר מדי מהלכים, להחריב מערכים שמאמנים טרחו סביבם. בתפקיד שלו משחקים סלאח ומאנה, סטרלינג ומחרז, קומאן וסנאה, מסי ופאטי, הזאר, דפאי, ניימאר, די מריה – שחקנים שמכריעים משחקים ברמות הגבוהות, 15 שערים בעונה. קבוצות מועידות לתפקיד הזה עושי נסים.

מתישהו, עוד לפני ההתנפחות הבאה בעניינו, יהיה צריך להביא בחשבון את האפשרויות הריאליות שלו בנישה האקסקלוסיבית הזאת, של הטאלנטים הגדולים, כי אליהם הוא יושווה, על המקום שלהם הוא יתמודד, וכשמתחילים הדיבורים לכמה הוא רחוק יגיע, אז צריך לזכור גם איפה הוא נמצא. רק כדי שלא להיתפס בין "כל אירופה עוקבת" לבין "תקוע, לא ממריא, לא פורץ".

סולומון אולי גם לא יגיע לאחד מהמועדונים הגדולים ולא ייקח על הגב שלו את ישראל למונדיאל, כפי שאבי לוזון מעריך, ואולי הוא יגיע בסופו של דבר רק לחטאפה, או הופנהיים, משהו בסדר הגודל הזה – 15 מיליון יורו, וייעצר שם.