מסוגל להפוך לכוכב גם בבארסה: על הנסיקה של פרנקי דה יונג

ספקות רבים היו בקרב אוהדי ברצלונה לגבי מינויו של רונאלד קומאן למאמן, אבל סוגיה אחת הוא היה אמור לפתור – שילובו האופטימלי של פרנקי דה יונג שהלך לאיבוד בעונתו הראשונה בקאמפ נואו.

כי הרי הם מכירים כבר מזמן, והיו להם יחסי עבודה מעולים בנבחרת הולנד. עוד ב-2019 טען קומאן: "פרנקי הוא בחור נפלא. תמיד יש לו חיוך על הפנים, וכך הוא משחק ומתאמן. הוא תמיד עושה את שלו, לא משנה עם מי ואיפה". במדים הכתומים, בנה קומאן את הסגנון סביב כישוריו המיוחדים של דה יונג, וקטף הצלחה מסחררת. יתרה מזו – בלם העבר של בארסה אף ייעץ לפרנקי להעדיף את ההצעה של הבלאוגרנה כאשר התלבט לגבי ההמשך המיטבי של הקריירה.

"שאלתי את רונאלד על ברצלונה, והוא סיפר לי דברים טובים על המועדון ועל העיר. הוא המליץ לי לחתום שם", סיפר לימים פרנקי. הוא השתכנע סופית כאשר הנשיא ג'וספ מריה ברתומאו הגיע אישית לאמסטרדם, ביחד עם משלחת מכובדת מצד ההנהלה, והדגיש עד כמה הוא יהיה מרכזי לפרויקט. בבארסה ראו בו יורש לאנדרס אינייסטה, והציפיות היו בשמיים. בתקופה הראשונה, התקשה מאוד דה יונג לעמוד בהם, והנסיבות היו לרעתו.

ארנסטו ואלוורדה וקיקה סטיין הם מאמנים שונים בתכלית, אך בטיפול בדה יונג הם דווקא היו דומים, ושניהם לא השכילו למצוא עבורו את המשבצת הנכונה. למעשה, זו משימה לא טריוויאלית כלל, לנוכח העובדה כי באייאקס הוא היה – אם לא סופרים את התקופה בה תופקד כבלם – בעיקר אמן חופשי מעומק המגרש. אריק טן האח שיחרר אותו לחלוטין ונתן לו להתבטא, עם הכדרור המיוחד שלו, ראיית המשחק והגיחות האלגנטיות קדימה. שם הוא היה בעל הבית, וכך פרץ לתודעה כאחד הקשרים הצעירים הטובים בתבל כאשר אייאקס העפילה לחצי גמר ליגת האלופות, אבל האם אפשר היה לתת הגדרה לעמדתו על המגרש? לא ממש.

ובהיעדר הגדרה כזו, האתגר של ואלוורדה וסטיין היה גדול. הם לא היו יכולים לשכפל את המשחק של אייאקס, והתקשו להבין את הצרכים של ההולנדי. מצד אחד הוא אמור להיות נסוג, אבל לא כמו סרחיו בוסקטס. מצד שני, הוא צריך להצטרף להתקפות, אבל לא כקשר קדמי קלאסי. בקבוצה שאמורה להתאים את עצמה לתנועה החופשית של ליאו מסי, אשר נודד בכל רחבי המגרש, דה יונג לא מצא את עצמו, וזו היתה בעיה אמיתית. עונת הבכורה הוגדרה כלא פחות מאכזבה, ו-75 מיליון יורו נראו לפתע לאוהדים כתג מחיר גבוה מדי.

אז אולי קומאן לא עורר אופטימיות גדולה, נתפס על ידי רבים כבובה זמנית של ברתומאו, וגרם לזעם לאור חלקו בעזיבתו ההזויה של לואיס סוארס, אבל לפחות בכל הקשור לדה יונג אפשר היה לקוות לטוב. למרבה הצער, התקופה הראשונה גרסה אחרת, והכוכב ההולנדי הצעיר עדיין התקשה להשתלב ב-1-3-2-4 של המאמן. הוא לא היה מעורב מספיק בהתרחשויות, שיחק לעתים תכופות לרוחב, ולא גילה את היוזמה והיצירתיות אשר כה אפיינו אותו בימים העליזים באייאקס. ובינתיים, המשבר המקצועי בבארסה הלך והעמיק, והקבוצה שקעה במרכז הטבלה, הרחק ממאבקי הצמרת. דווקא אנסו פאטי (עד שנפצע) ופדרי (ראו ידיעה נפרדת) היוו את נקודות האור.

אלא שאז הגיע המפנה המיוחל. אחרי תיקו ביתי אומלל מול אייבר במשחק האחרון של 2020, שינה קומאן סוף כל סוף את המערך ל-3-3-4 המסורתי האהוב, והתברר לפתע שהוא מתאים לדה יונג כמו כפפה ליד. ואולי זה לא בדיוק התפקיד שלו באייאקס, אבל הוא קיבל חופש פעולה נרחב הרבה יותר, וגם שטחים פנויים רבים יותר נפתחו עבורו. סמלי מאוד כי במשחק הראשון בשיטה זו, במחזור הראשון של 2021, הוא הבקיע את השער הבודד שהעניק נצחון 0:1 על הואסקה – ועשה זאת בתנועה חכמה ומתוזמנת לעומק הרחבה כדי לפגוש את הכדור המדוד ששלח לעברו מסי.

דה יונג לא היה עד כה סקורר מחונן, וגם באמסטרדם כיבוש לא היה החלק החזק שלו בלשון המעטה, אבל החודש האחרון פורה מאוד מבחינתו. הוא הבקיע מול ריאל סוסיאדד בחצי גמר הסופרקופה. הוא מצא את הרשת ב-0:2 על אלצ'ה בליגה. ואז הוא גם הצטיין בשני המשחקים בגביע המלך אשר סללו את דרכם של הקטלונים לחצי הגמר. היה זה ההולנדי הבלונדיני שהרשית את שער הנצחון על ראיו וייקאנו. הוא גם זה שהפציץ בהארכה בקרב הדרמטי נגד גרנאדה שהסתיים ב-3:5 מהפנט. במחזור הליגה האחרון, בחוץ מול בטיס, החליט קומאן להעניק לו מנוחה, אך פציעה מוקדמת של סרחיו אראוחו שינתה את התוכניות, ודה יונג דייק בכל 81 מסירותיו. אין ספק – הוא חווה כעת את התקופה הטובה ביותר במדי הבלאוגרנה, ואפשר לפתח שוב את התקוות. פרנקי באמת מסוגל להפוך לכוכב גם בבארסה.

"אני כובש יותר עכשיו, ואנשים שרואים שערים מניחים שהכל הולך טוב. אני חייב לנצל את המומנטום הזה ולשמר את התנופה", הצהיר דה יונג לאחרונה, אבל הדגיש: "אני יודע שאני מסוגל ליותר. יש עוד מקום לשיפור". וזה נכון, כמובן. יש צורך לשכלל את שיתוף הפעולה עם פדרי ובוסקטס ב-3-3-4 הגמיש, ולנהל את המשחק טוב עוד יותר. בינתיים, בארסה נמצאת בדרך הנכונה עם שישה ניצחונות ליגה רצופים בשנה הקלנדרית החדשה, ולוח משחקים נוח יחסית בשבועות הקרובים יאפשר לאוהדים לחלום על צמצום הפער מאתלטיקו מדריד המובילה.

ויש לדה יונג גם רצון עז לזכות בתואר ראשון במדי הבלאוגרנה. האליפות עדיין רחוקה מאוד, אבל הגביע בהחלט בהישג יד. המפגש מול סביליה הערב בחצי הגמר יהיה קריטי (רביעי החל מ-21:55, ישיר בספורט4), והוא מגיע אליו בכושר הכי טוב בקדנציה הקטלונית שלו. לאנדלוסים יש סיבה אמיתית לדאגה – כי קומאן ודה יונג מתחילים למצות את הפוטנציאל של שיתוף הפעולה. אם הכל ילך כשורה, תוכל בארסה להרגיש פייבוריטית גם נגד פריז סן ז'רמן בשמינית גמר ליגת האלופות. הקטארים ניסו להחתים את ההולנדי מאייאקס ב-2019, לפני שהוא בחר אחרת. כעת, הוא משתוקק להדיח אותם. אחרי ינואר חלומי, יש לדה יונג פברואר מרתק ומאתגר.