המסע האירופי היה הדבר המוצלח היחיד שגאורגיוס דוניס עשה בקדנציה הקצרה שלו במכבי ת"א. המסע הזה הביא קבוצה ישראלית לשלב הנוקאאוט של הליגה האירופית אחרי שנתיים שכלל לא הייתה לנו נציגה בשלב הבתים. מצד שני, בליגה שלנו, שהיא הלחם והחמאה של מכבי ת"א, דוניס כשל, הקבוצה שלו הייתה מבולגנת ואובדת עצות, מה שהוביל לחילופי מאמנים, מהלך לא שכיח תחת מיטש, גולדהאר, מהלך שהחזיר את מכבי ת"א בגדול למאבק האליפות.
אז דוניס הגיע עם האלופה עד הלום באירופה, אבל מי שעמד על הקווים במשחק היוקרתי מול שחטאר דונייצק הוא פטריק ואן לוון, שהביא את מכבי ת"א למשחק כשהיא מלאת ביטחון עם ריצה אדירה בליגה ומאזן מרשים של 28 נקודות מ 30 אפשריות.
היריבה של מכבי ת"א, שחטאר דונייצק, היא אחת משמונה הקבוצות שנשרו מליגת האלופות והצטרפו לליגה האירופית בשלב הנוקאאוט. שחטאור סיימה לפני אינטר בבית המוקדם כשהיא מנצחת פעמיים את ריאל מדריד ולא מפסידה לאיטלקים. הסגל של לואיס קסטרו משופע בשחקני נבחרת אוקראינה, שחקנים ברזילאים נהדרים וכמובן בשחקן הישראלי הטוב ביותר כיום, מנור סולומון.
מכבי ת"א עלתה בהרכב הכי חזק שלה, כשדן גלזר מצטרף לדור פרץ בקישור האחורי, אבי ריקן מתופקד בעמדה מספר 10 מאחורי פשיץ', בן חיים וביטון. היה ברור שמכבי ת"א לא תוכל להיות דומיננטית עם הכדור מול קבוצה כל כך איכותית ומיומנת, שמשחקת עם קו הגנה מאוד גבוה, מרחקים קצרים בין החוליות ומשחק הנעת כדור שמבוסס על פינויי שטח של שחקני הכנף למגנים וההעמסה של שחקנים במרכז השדה.
לכן ואן לוון במחצית הראשונה ניסה להתגונן בשליש מרכזי ולצאת למעברים. הבעיה מבחינתו הייתה ביטון הוא לא שחקן עומק, ולכן מלבד בן חיים שנוטרל על ידי דודו הנהדר, לא הייתה למכבי ת"א מהירות בחלק הקדמי ויכולת לתקוף את קו ההגנה הגבוה של שחטאר. מנגד לאורחים הספיקה התקפה אחת מהירה כדי לעלות ליתרון משער של השחקן הטוב ביותר שלה במשחק, אלן פטריק.
ואן לוון שלח את חוזז למגרש במחצית השנייה כדי שתהיה לו מהירות גם באגף ימין ודחף את קו ההגנה יותר גבוה. המהלך הזה איזן את המשחק ומכבי ת"א גם הצליחה לייצר איומים למסגרת של טרובין (4 איומים, כולם במחצית השנייה), אבל בסוף היא נכנעה למתפרצת מהירה שניהלו שני הברזילאים שעלו מהספסל, דנטיניו וטטה (החליף את סולומון), שקבעו את תוצאת המשחק ולא השאירו לתל אביבים הרבה סיכוי בגומלין.
אז נכון שמכבי ת"א כנראה תסיים את דרכה באירופה בשבוע הבא, אבל ברק בכר, שבוודאי צפה במשחק, צריך להיות מאוד מודאג מהיריבה שלו לתואר האליפות. ואן לוון הצליח בזמן קצר מאוד להפוך קבוצה שבירה הגנתית וחסרת משמעת טקטית, לקבוצה מתודית ומסודרת. קבוצה שכל שחקן בה יודע בדיוק מה דורשים ממנו, שהרוטציות בהנעת הכדור ברורות, שיש לה יכולות לעשות הגנה בשליש מרכזי ולעבור ללחץ גבוה תוך כדי המשחק ובעיקר קבוצה שמאוד מאמינה בעצמה ובדרך שהמאמן שלה היקנה לה.
ואן לוון עושה את זה כששחקן ההתקפה הטוב ביותר שלו פצוע (יונתן כהן) וזה שהיה אמור לעשות את הפריצה הגדולה שלו העונה מאכזב (אילון אלמוג) ויצא לגמרי מהרוטציה. שני המרוויחים העיקריים משינוי המאמנים הם קודם כל מתן חוזז, שנכנס נהדר כמחליף מול האוקראינים והפך משחקן לא רלוונטי אצל דוניס לכלי התקפי משמעותי אצל ואן לוון. השני, והחשוב יותר, הוא דור פרץ, השחקן הטוב בליגה היום, שבמשחקים הראשונים של ואן לוון שיחק בעמדה מספר 10, ועכשיו ירד מדרגה, משחק בעמדה מספר 8 לצידו של גלזר ופשוט עושה את התפקיד בצורה נפלאה.
גם מול האוקראינים החזקים, פרץ נראה כשווה בין שווים מבחינה פיזית, היה טוב עם הכדור, בעיקר במחצית השנייה, הצטרף לרחבה בקרוסים מהאגפים ואיים פעמיים על השער מקו שני (אלמנט שהוא יכול לשפר מה שישדרג משמעותית את המספרים שלו). פרץ מסיים חוזה בסיום העונה (מבחינה כלכלית, תקלה של המועדון) וכל משחק הוא עוזר לקבוצה שלו, אבל גם מרחיק אותו ממנה, כי אם לא יקרה משהו חריג, הוא ישחק באירופה בעונה הבאה ולא רק במסגרת הליגה האירופית.
מה דעתך על הכתבה?